דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

שורשים / "כמה חדרי שינה אתה מכיר שיש בהם צלמית של ישו ותמונה של משה רבנו?"

קרלו בלוך (מימין) טובל במקווה במי הים התיכון, בסיום תהליך הגיור. "גדלתי וחונכתי כנוצרי, אבל תמיד היו בבית מסורות משפחתיות מיוחדות" (צילום: אלבום פרטי)
קרלו בלוך (מימין) טובל במקווה במי הים התיכון, בסיום תהליך הגיור. "גדלתי וחונכתי כנוצרי, אבל תמיד היו בבית מסורות משפחתיות מיוחדות" (צילום: אלבום פרטי)

קרלו בלוך, איטלקי שגילה את שורשיו היהודיים שהוסתרו ממנו בילדותו, החליט להתגייר בגיל 52 | השנה, יציין לראשונה בחייו את יום הכיפורים כיהודי | "כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שישראל, והיהדות, תמיד היו ברקע"

יואב רימר
יואב רימר
עורך לשעבר
צרו קשר עם המערכת:

"גדלתי וחונכתי כנוצרי, אבל תמיד היו בבית מסורות משפחתיות מיוחדות", מספר קרלו בלוך (52), בשיחת זום מביתו בעיר סלרנו שבאיטליה. "כשמישהו נפטר במשפחה, היו מכסים את כל המראות בבית, ובערב שבת סבתא היתה מדליקה נרות. 'כדי שיהיה לה אור בחדר', לדבריה".

בקיץ האחרון סיים בלוך תהליך גיור בהובלת רבי ברברה איאלו. הוא אחד מקבוצה של "יהודים מבחירה" שגילו את שורשיהם היהודים בגיל מאוחר, והגילוי שינה את עולמם.

קרלו בלוך. "היו במשפחה שלנו מסורות שרק סביב גיל ארבעים גיליתי שהן יהודיות" (צילום: אלבום פרטי)
קרלו בלוך. "היו במשפחה שלנו מסורות שרק סביב גיל ארבעים גיליתי שהן יהודיות" (צילום: אלבום פרטי)

"לפי ההערכות, כמחצית מתושבי סיציליה וקלבריה בדרום איטליה היו יהודים, עד שהאינקוויזיציה חייבה אותם להתנצר או להסתיר את אמונתם", אומרת איאלו, המנהיגה את קהילת "נר תמיד של הדרום" בחבל קלבריה שבקצה המגף האיטלקי. "בחמש מאות השנים שחלפו מאז אבדה המשמעות של המסורות שהיו נהוגות במשפחות האלה, אבל המסורות עצמן עוד נשמרות בבתים רבים".

בלוך ציין בשבוע שעבר את ראש השנה הראשון שלו כיהודי. ביום כיפור יתפלל לראשונה "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ". הוא מספר כיצד איטלקי קתולי שמעולם לא דרך בבית כנסת, ועוסק ביום-יום בטכנולוגיית מידע, חוגג את חגי תשרי.

"שמעתי צליל משונה שלא הבנתי מהו"

"שם המשפחה שלי, בלוך, הוא שם יהודי מוכר. אתה וודאי מכיר אותו, אבל אני לא ידעתי את זה רוב החיים. אבא שלי שוויצרי, ותמיד הנחתי שמשם הגיע השם, שאינו נפוץ באיטליה".

למרות שגדל כנוצרי, היו מסביב רמזים לשורשים היהודיים של המשפחה. "הלכתי לכנסייה בימי ראשון, אבל אמא שלי מעולם לא הצטרפה. היא התייחסה למאכלים שהיו בהם בשר וחלב כ'לא טובים', אבל היא מעולם לא אמרה דבר על יהדות.

"היו במשפחה שלנו מסורות שרק סביב גיל ארבעים גיליתי שהן יהודיות. כשהייתי ילד קטן, בכל שנה סביב אמצע ספטמבר היינו עולים להר מחוץ לעיר, ואבא היה מבקש ממני להישאר ברכב. אני זוכר ששמעתי צליל משונה שלא הבנתי מהו. באחת הפעמים הלכתי אחריו וראיתי אותו נושף במשהו, אבל הוא שלח אותי חזרה לרכב. כשחזרנו הביתה ראיתי את החפץ הזה שאבא נשף בו, מונח על מדף. ניסיתי להגיע אליו והוא נפל ונשבר.

"הפעם הבאה ששמעתי תקיעת שופר היתה בסרטוני יוטיוב של רבי ברברה, כשהתחלתי את תהליך הגיור. זה היה הצליל של השופר של אבא, ששברתי כילד קטן".

אתה חושב שההורים שלך ידעו מה מקור המסורות האלו?
"אני חושב שאמא היתה מודעת לשורשים היהודיים של המשפחה שלה באיזושהי רמה, ושאבא גדל כיהודי, אבל הוא לא התייחס ליהדות שלו כעניין משמעותי.

"כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שישראל, והיהדות, תמיד היו ברקע. כשהגיעו לראשונה פירות מישראל לאיטליה, בשנות השבעים, ההורים שלי התרגשו. הייתי בבית ספר יסודי ואני זוכר שאמא הסבירה לי מה זה קיבוץ. אף אחד מהחברים של הורי לא ידע אפילו שהתפוזים עם המדבקה JAFA מגיעים מיפו בישראל, בטח לא מה זה קיבוץ. ודיברו הרבה גם על משה דיין, הגיבור עם הרטייה".

"בכל פעם מחדש הייתי צריך לענות שאני לא יהודי"

על השאלה מדוע הוריו הסתירו מפניו את יהדותם אין לו תשובה ברורה. "הם הסתירו את זה ממני ומאחי בכוונה", הוא אומר בלי לפרט. נראה שהסתרת היהדות היתה במשפחת בלוך עניין טבעי, מובן מאליו כמעט. כאילו שהדבר יוצא הדופן הוא לחיות ולהזדהות כיהודי.

"לא הייתי מודע לזיכרונות האלה משך רוב חיי. חייתי ככה, אבל הדחקתי. שכחתי את זה", מספר בלוך. שלושת ילדיו לא הכירו את המנהגים המשפחתיים עד שהחל בתהליך הגיור. מסורת של דורות עתידה היתה להישכח.

בסופו של דבר, איבדתי את העבודה שלי בגלל היחס האנטישמי שכלל לא הבנתי למה מגיע לי. החלטתי לברר מה השורשים של המשפחה שלי"

איך בכל זאת נזכרת בהכל?
"חייתי תקופה בשוויץ. עבדתי שם בארגון בטחוני, לפני עשר שנים פחות או יותר. היתה לי שם חוויה קשה מאוד עם חבורת גזענים שעבדו איתי. בהתחלה חשבתי שיש להם משהו נגדי כי אמא שלי איטלקיה. אבל אז הבנתי שהבעיה שלהם היא שם המשפחה שלי.

"בשוויץ, השם בלוך הוא שם משפחה יהודי ידוע. יש שם יצרן שוקולד מפורסם בשם קמיל בלוך, שהוא דוד מדרגה שלישית של אבי. זה שם מוכר והוא ידוע כיהודי, אז הם הבינו שאני יהודי.

תמונות משפחתיות במרכז המבקרים של מפעל השוקולד 'קמיל בלוך'. קמיל בלוך, בתמונה העליונה, הוא דוד מדרגה שלישית של אביו של קרלו בלוך (צילום: אלבום פרטי)
תמונות משפחתיות במרכז המבקרים של מפעל השוקולד 'קמיל בלוך'. קמיל בלוך, בתמונה העליונה, הוא דוד מדרגה שלישית של אביו של קרלו בלוך (צילום: אלבום פרטי)

"לא כולם היו אנטישמים. כשלמדתי שם, בכל פעם שרצו להתייחס לישו או למשהו שקשור לנצרות שאלו אותי אם זה מפריע לי, כי אני יהודי. בכל פעם מחדש הייתי צריך לענות שאני לא יהודי. ככה גם בארוחות ערב של החברה, היו מעירים לי כשלקחתי מנה שהיה בה חזיר, 'אתה בטוח שאתה יכול לאכול את זה'? ואני חשבתי שהם מעירים על הטעם או שהמנה לא בריאה. פעם שאלתי מישהו שהעיר לי אם הוא חושב שאני מוסלמי.

"בסופו של דבר, איבדתי את העבודה שלי בגלל היחס האנטישמי שכלל לא הבנתי למה מגיע לי. החלטתי לברר מה השורשים של המשפחה שלי. אז גם התחלתי להיזכר בדברים שסיפרתי. במהלך חיפושים באינטרנט נתקלתי בבלוג של רבי ברברה, בו היא כותבת ומדברת על מסורות משפחתיות באיטליה, שהמקור שלהן הוא למעשה יהודי. היו שם את כל המנהגים של המשפחה שלי".

מה עשית בשלב הזה?
"בהתחלה ניסיתי ליצור קשר עם הקהילה היהודית בברן שבשוויץ, שם חייתי. אבל מדובר בקהילה אורתודוכסית, מאוד סגורה. הם אמרו לי שאם אני רוצה להתגייר, זה חייב להיות עם כל המשפחה. אשתי קתולית, והיא לא רוצה להתגייר למרות שאני חושד שגם למשפחה שלה יש שורשים יהודיים, כי שם המשפחה שלה סָבַּתִינוֹ לא נפוץ באיטליה ונשמע כאילו בא מ'שבת'.

"יהודי ברן ניסו לשכנע אותי שאין בזה טעם. שאני כבר מבוגר. הלכתי לראות את בית הכנסת כמה פעמים מתוך סקרנות, כי מעולם לא ראיתי עד אז בית כנסת מבפנים. כשחזרתי לאיטליה ניסיתי להתחיל ללמוד על היהדות באופן עצמאי, אבל התייאשתי. זה היה קשה מדי".

"'אנחנו יהודים, אבל אנחנו לא"

ובכל זאת, הסיפור לא נגמר שם. "אחרי שלוש או ארבע שנים קראתי עוד כמה מאמרים של רבי ברברה. תודות לה הבנתי שאני יכול להפוך ליהודי".

איאלו דוגלת ביהדות פלורליסטית, ובנתה את קהילתה כך שצאצאי אנוסים יוכלו לחוש בה בבית, לצד יהודים מכל הזרמים. היא מצהירה שלכל יהודי יש מקום ב"משפחה" והיעדר השיפוטיות הזה כולל גם משפחות בהן רק אחד מבני הבית יהודי.

ברברה איאלו. "כמחצית מתושבי סיציליה וקלבריה היו יהודים, עד שהאינקוויזיציה חייבה אותם להתנצר או להסתיר את אמונתם" (צילום באדיבות המצולמת)
ברברה איאלו. "כמחצית מתושבי סיציליה וקלבריה היו יהודים, עד שהאינקוויזיציה חייבה אותם להתנצר או להסתיר את אמונתם" (צילום באדיבות המצולמת)

"מתוך המאמרים הבנתי שמשפחתה של אמא שלי היו 'קריפטו-יהודים', יהודים נסתרים איטלקים ממשפחות ששמרו על מסורות יהודיות מתקופת האינקוויזיציה.

"אבי, נדמה לי, פשוט היה יהודי חילוני לגמרי, שהחליט לעזוב את המסורת. כשחגגנו יחד לפני שנים והרמנו כוסית, הוא אמר 'לחיים' בעברית. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את הביטוי הזה. הפעם הבאה היתה במהלך תהליך הגיור שלי, בקלבריה".

המשפחה שלך נשמעת יהודית לא פחות מהרבה משפחות יהודיות ישראליות. ובכל זאת, אתה גדלת בבית נוצרי, ילד איטלקי קתולי שהולך לכנסיה.
"אחרי שהתחלתי לחקור את השורשים של המשפחה, שאלתי פעם את אבא באופן ישיר האם אנחנו יהודים. הוא ענה כמו יהודי טוב, בחידה. 'אנחנו יהודים, אבל אנחנו לא. אתה מבין?'

"לקח לי שבועיים להבין שהוא התכוון לכך שאנחנו יהודים מבחינת המוצא, אבל לא מבחינת הדת. כי הוא לא נהג לפי רוב המנהגים היהודים, בטוח לא מאז שאני הייתי ילד קטן.

"בכל זאת יש דברים שנשארו. יש שירים, לדוגמה של חנוכה, שאני זוכר את המנגינה שלהם. שמעתי אותם באינטרנט, ויכולתי ממש לשיר יחד עם ההקלטה, בלי לדעת את המילים. כנראה שאני מכיר גם אותם מילדות. בתקופה של דצמבר נוהגים באירופה להדליק כמה נרות על השולחן בשבועות שלפני חג המולד. אבל אצלי בבית הדליקו יותר נרות, ושמו אותם על אדן החלון".

"אלוהים נכנס לחיים שלי בדרך הקשה"

התהליך הזה לא נשמע קל. זו ממש החלפת זהות.
"זו לא היתה דרך שפשוט לצעוד בה, לא. גדלתי כנוצרי אבל לא היית משוכנע בעיקרי הדת. לא הצלחתי להבין איך אדם יכול להיות גם אל. לא התחברתי לכל הפסלים והציורים, שנראו לי כמו משהו מעולם פגאני, כמו באימפריה הרומית. זה לא הרגיש לי דתי, רוחני. אז הפכתי אתאיסט. התחלתי להאמין שאין סדר בעולם. שהכל כאוס והכל תלוי בי. אם אהיה טוב או רע, זה תלוי בי.

מסתבר שכתינוק הייתי מתעורר ותמיד מחייך וצוחק. אז אמא וסבתא התחילו לקרוא לי בחיבה צקל'ה (יצחקל'ה), הטיה גרמנית ליצחק קטן"

"אלוהים נכנס לחיים שלי בדרך הקשה. כמו שסיפרתי, איבדתי את העבודה בשוויץ בגלל אנטישמיות. איבדתי הכל. את הכסף, את הבית, את המכונית. למזלי המשפחה שלי נשארה איתי, אבל הייתי צריך לבנות את החיים מחדש במקום אחר. היום אני מאמין שזה הכל חלק מהתגלות של אלוהים בחיים. הוא קרא לי אליו".

קרא לך?
"כן. בשם הסודי שלי, אייזק. יצחק. כשהתחלתי להתעסק ביהדות נתקלתי בשם יצחק, והוא צלצל לי מוכר. שאלתי עליו את אבא. מסתבר שכתינוק הייתי מתעורר ותמיד מחייך וצוחק. אז אמא וסבתא התחילו לקרוא לי בחיבה צקל'ה (יצחקל'ה), הטיה גרמנית ליצחק קטן. זכרתי במעומעם שזה היה שם החיבה שלי, אבל לא הכרתי את משמעותו. הרגשתי שזו היתה קריאה אישית, ואחרי הגילוי הזה התחלתי את תהליך הגיור".

"הגיור הוא תחילת היהדות שלי"

ספר על תהליך הגיור שלך. מה הוא כלל?
"זה היה תהליך ארוך שלקח כשנתיים, כי עבדתי במקביל. לא יכולתי ללמוד כל יום כמו שרציתי. בית הכנסת של רבי ברברה נמצא כמה שעות נהיגה מכאן. אני וחבר נוסף שחי לידי היינו נוסעים לשם כמה שיכולנו, אבל הרבה מהתהליך היה און ליין.

"תהליך הגיור מתחיל מהצורך להסביר מדוע אתה רוצה להיות יהודי. זה החלק הכי חשוב. לא מאפשרים למי שלא בטוח, או שעושה את זה רק מתוך סקרנות, לעבור את התהליך. חייבת להיות סיבה. במקרה שלי הסיבה היתה להתחבר לשורשים שלי, לשורשים של המשפחה שלי.

קריאה בתורה כחלק מתהליך הגיור. "לקח לי זמן להבין שיש מנהגים וחוקים של הדת, ויש רוחניות, ואלו שני צדדים של אותו מטבע" (צילום: אלבום פרטי)
קריאה בתורה כחלק מתהליך הגיור. "לקח לי זמן להבין שיש מנהגים וחוקים של הדת, ויש רוחניות, ואלו שני צדדים של אותו מטבע" (צילום: אלבום פרטי)

"אחר כך מתחילים ללמוד. לומדים את הסיפור של העם היהודי מתקופת התנ"ך ועד היום. את הסיפור המסורתי ואת ההיסטוריה העובדתית. לומדים את הא'-ב' העברי, את החגים והמנהגים היהודים. זה היה מוזר בהתחלה כי זה הרגיש כמו חומר שצריך ללמוד. הגעתי מתוך חיפוש אישי ורוחני והיו את כל המנהגים האלו לשנן.

"בסופו של יום, חשוב להבין מהי הדת היהודית. מדוע יש שבת. שאלתי את עצמי לא מעט 'בשביל מה אני לומד?'. זה לא רק כדי להכיר את המנהגים והטקסים שאני אמור לאמץ. היהדות, שמתבטאת בטקסים האלה, צריכה להיות משהו שאתה מרגיש. משהו שאתה צריך לקחת עליו בעלות, שהוא שלך. כשהבנתי את זה הלימוד הפך לקל יותר, למרות שאני עדיין מתקשה עם הא'-ב' העברי".

וזה עבר חלק?
"בהתחלה היו לי הרבה נפילות. באיזשהו שלב אמרתי לרבי ברברה, שאני לא חושב שגם בסוף התהליך אהיה יהודי. אני לא זוכר את קריאת שמע בעל פה. אני לא מזהה את כל האותיות. היא ענתה לי – 'טקס הגיור הוא לא סוף התהליך שלך. הוא תחילת התהליך. הוא תחילת המסע שלך כיהודי'. זו היתה תשובה מאוד מועילה. כי עד אז הרגשתי לא מתאים, לא ראוי. שכחתי את התאריך של החג הזה, את המנהג ההוא. מהשלב הזה הבנתי את התהליך. הגיור הוא תחילת היהדות שלי.

"בסוף הלימוד צריך להראות שאתה זוכר ומבין. זו לא בחינה באוניברסיטה, אבל צריך להפגין בקיאות. גם עיונית, וגם בתרגול מעשי. איך עושים הדלקת נרות, מה הברכות, ביחידות ובציבור. איך מכינים אוכל בשבת. איך עורכים סדר פסח. את זה לומדים ומתרגלים במשך כשנה.

תפילה לפני טקס הטבילה בים. "אנשים מכל העולם שרצו להתחבר לשורשים שלהם" (צילום: אלבום פרטי)
תפילה לפני טקס הטבילה בים. "אנשים מכל העולם שרצו להתחבר לשורשים שלהם" (צילום: אלבום פרטי)

"בסוף מכינים עבודה כתובה, שמסכמת את התהליך. למה הפכתי ליהודי. מדובר בסיכום אישי, כל דבר בין עמוד אחד לספר שלם. זו לא בחינה, אלא תיעוד של החוויות ושל מה שנלמד והפך להיות שלך".

וכשמסתיים החלק של הלימוד?
"כשכל הקבוצה שעושה את הגיור ביחד מוכנה, קובעים תאריך לטבילת גיור במקווה. נפגשנו בקלבריה, אצל רבי ברברה. עשינו את הבחינה ואז טבלנו במי הים התיכון.

"זו היתה חוויה יפה ומיוחדת. נפגשנו אנשים מכל העולם שעשו גיור אצל רבי ברברה. מאיטליה, גרמניה, ארצות הברית ועוד. אנשים שנפגשו כדי להפוך ליהודים מבחירה. יהודים שרצו להתחבר לשורשים שלהם. שלושה ימים שהיינו לגמרי בתוך החוויה הזו באופן טוטאלי. זו גם היתה הפעם הראשונה שהחזקתי ביד ספר תורה".

"יש יותר מדרך אחת לחוות דת ומסורת"

איך הגיור שלך משפיע על המשפחה? אבא יהודי ואמא נוצרייה עשוי להיות מבלבל עבור הילדים.
"אין הרבה יהודים באיטליה, ויש דעות קדומות. אבל לדעתי זה משהו שמעשיר את החיים. גם בשביל הילדים שלי, שגדלים עם אבא יהודי ואמא נוצריה. זה מעשיר, כי הם יכולים לראות שיש יותר מדרך אחת לחוות דת ומסורת. אין חובה ללכת לכנסיה, או לבית כנסת. אין חובה להתפלל בדרך כזו או אחרת, ויש בחירה, לבחור מה שקרוב ללבך.

אשתי אמנם לא התגיירה, אבל היא עוזרת לי עם המאכלים המסורתיים. אופה בשבילי חלות לשבת, דרך זה אני גם מסביר לה על המנהגים והאמונה שלי"

"אני מבקש מהילדים לסייע לי במסורות, להדליק איתי נרות, או אם אני מאחר לכניסת חג אבקש מהילדים להדליק לפני שאני מגיע הביתה. אבל הם לא חייבים לנהוג כך או אחרת. יש להם ראש מאוד פתוח, גם ככה הם חיו תקופה במדינה אחרת, הם דוברים גרמנית ואיטלקית, וזה מעשיר להם עוד את החיים.

"אשתי אמנם לא התגיירה, אבל היא עוזרת לי עם המאכלים המסורתיים. אופה בשבילי חלות לשבת, דרך זה אני גם מסביר לה על המנהגים והאמונה שלי.

"אם יש משהו טוב אחד בכל התקופה הנוראית הזו של הקורונה והסגר, זה שהיא אפשרה לי להיות בבית עם המשפחה".

"השנה אנסה להעניק לחגים משמעות"

אתה חוגג השנה את חגי תשרי בפעם הראשונה כיהודי. איך זה מרגיש?
"אני חווה את זה בהתרגשות כמו ילד קטן. כל מה שקשור ליהדות, הכל חדש לי. ברור לי שלא אצליח לעשות הכל בצורה מושלמת, אבל מה שחשוב לי זה שאצליח לחלוק את הרגעים האלו עם המשפחה, שלא ירגישו שזה משהו שאני עושה לבד עם עצמי.

"זו הפעם הראשונה שאני לוקח חופש מהעבודה בחגים היהודיים, כי סיימנו את הגיור באוגוסט. התקשרתי לבוס שלי ואמרתי שאני צריך ימי חופש, כי אני יהודי ויש חגים. אני לא יכול להזיז את התאריך. הוא קיבל את זה יפה מאוד למרות שזה לא דבר מאוד מוכר באיטליה.

זו הפעם הראשונה שאני לוקח חופש מהעבודה בחגים היהודיים, כי סיימנו את הגיור באוגוסט. התקשרתי לבוס שלי ואמרתי שאני צריך ימי חופש, כי אני יהודי ויש חגים"

"אני בעיקר מצפה להזדמנות לחגוג עם המשפחה. להכיר לילדים ולאשתי את מסורות החג. גיליתי שגם חלק מהמסורות של ראש השנה נחגגו במשפחה שלי. היינו אוכלים תפוח בדבש בתקופה הזו של השנה. לפעמים אבא היה מציין שעכשיו מתחילה השנה היהודית, אבל זה היה כמו לציין עובדה בטריוויה. פשוט משהו שקורה עכשיו, לא משהו משמעותי. השנה אנסה להעניק לחגים משמעות, ללמוד את המסורות, לאכול את האוכל המסורתי ועוד. יש לי עוד הרבה ללמוד".

לקראת סוף השיחה קרלו קם מהספה, ולוקח את המכשיר הנייד לסיור וידאו קצר בביתו. בחדר השינה הוא מראה צלמית של ישו הצלוב, התלויה מעל הצד של אשתו במיטה. הוא מסובב את המצלמה לצד שלו של המיטה ומראה תבליט בו נראה אדם עטור זקן עבות.

"זה משה רבנו. היצירה נקראת 'משה לפני מותו', והיא היתה תלויה בחדר השינה של הורי. אבא קיבל אותה במתנה במהלך לימודיו. כמה חדרי שינה אתה מכיר שיש בהם צלמית של ישו ותמונה של משה רבנו?".

תבליט 'משה לפני מותו' בחדר השינה של בלוך (צילום: אלבום פרטי)
תבליט 'משה לפני מותו' בחדר השינה של בלוך (צילום: אלבום פרטי)
דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!