במרכז הרפואי הדסה שבירושלים החלו בהפעלת מסגרות חינוכיות לילדי העובדים החיוניים, זאת בטרם קבלת מימון ממשרד האוצר. בדומה לרשויות מקומיות שפתחו שמרטפיות לילדי הצוות הרפואיים ועובדי ההוראה במסגרות החינוך המיוחד, גם בהדסה סופגים את היעדר התקצוב הממשלתי. "לא די בכך שאנו קוראים לצוותי הסיעוד, הרפואה, המעבדות וכל תומכי הלחימה לבוא למשמרות", אומר מנכ"ל הדסה פרופ׳ רוטשטיין. "יש לתמוך בהם ובמשפחות, לארגן מסגרות ולתקצב אותן".
צוות מחלקת רווחה ופרט באגף משאבי אנוש בהדסה הקים השבוע בירושלים שלוש מסגרות אליהן מגיעים למעלה מ-140 ילדי העובדים, כדי שאלו יוכלו להמשיך ולפעול מסביב לשעון למען המטופלים בבית החולים. כך למעשה נפתחו מעון ויצו, לילדי עובדים מגיל 3.5 חודשים ועד גיל 3, ובתי הספר גואטמלה לילדי עובדי עין כרם ופרנקל לילדי עובדי הר הצופים, בהם פועלות עמותת לביא של עיריית ירושלים והמכינה הירושלמית.
"מישהו בממשלה חייב להבין. כולנו רוצים שהצוותים יוכלו להגיע ולתת מעצמם כפי שעשו במסירות לאורך החודשים האחרונים, והם לא מסוגלים לעשות זאת כל עוד האוצר ושאר הגורמים דנים ביניהם מי יממן וכמה. לא רק חולי הקורונה זקוקים לחמצן. גם בתי החולים זקוקים לו, בתקציבים שינשימו את מערכת הבריאות כולה".
לפי תקנות הסגר, מותרת הפעלת מסגרות לילדים בגיל הרך של עובדים המוגדרים חיוניים – בהם נכללים צוותים רפואיים, עובדים במפעלים שנותנים שירותים חיוניים, וביניהם: אספקת מים, מזון או חשמל, שירותי תברואה, תקשורת או דואר. גם אנשי משטרה, כבאות וצבא שנותנים שירותי ביטחון חיוניים נופלים תחת ההגדרה הזו, אך אין אליהם שום התייחסות. בפועל, מאז סגירת מערכת החינוך והחלת הסגר השני פועלות מסגרות אך ורק לילדי עובדי החינוך המיוחד ומערכת הבריאות.
עד כה החלו לפעול מסגרות חינוכיות לילדי עובדים בבתי החולים העמק, שיבא, איכילוב, קפלן ואסותא אשדוד, אך חלק מהמסגרות אינן מכסות את כל גילאי הגיל הרך.
