משרד התקשורת העניק הבוקר (שלישי) את רישיונות השימוש בתדרי דור 5 לחברות: פרטנר, הוט מובייל, ופלאפון. בסלקום, עוד לא סיימו להתקין 250 אנטנות ברשת החדשה, ולכן יקבלו רשיון רק בעתיד, כמו גם בגולן טלקום ואקספון, ש'רוכבות' על רשת סלקום.
שר התקשורת, יועז הנדל: "כדי למצות את מגוון הפוטנציאל של הדור החמישי אנו פועלים במקביל לדחיפת הפרישה גם ליצירת אקו-סיסטם לתעשיית הזנק מתקדמת לטכנולוגיית הדור החמישי בשיתוף עם רשות החדשנות. אני שמח על כך שמרגע קבלת תוצאות המכרז החברות לא שקטו על השמרים ועבדו בצורה מהירה על מנת לעמוד בתנאים לקבלת הרישיון".
מי יכול לגלוש בדור 5?
בפשטות, מעט מאוד אנשים. גלישה בדור 5, כמו בכל דור אחר, מחייבת מכשיר סלולר תאום, ואנטנה סמוכה. בשוק כיום יש רק עשרות בודדות של דגמים התואמים את הדור ה5 ואין עדיין אף מכשיר אייפון, למשל, שתומך. פריסה של 250 מוקדי שידור, יכולה להיחשב רק ל"אבן הפינה" של רשת סלולר ולא רשת ממש. פריסת רשת מלאה, תיארך מספר שנים.
במה שונה רשת דור 5?
התדרים שאושרו לשימוש בישראל די דומים לתדרים של רשתות סלולר בדורות הקודמים. שיפורי מהירות הגלישה בדור 5 בישראל, נובעים מסיבות אחרות כמו שידור מקביל בכמה ערוצים באותה אלומה. ככלל, ישנה משוואה בין התדרים לטווח. ככל שהתדר גבוה יותר, ניתן להעביר בו מידע מהר יותר, אך לטווח קצר יותר וביכולת נמוכה יותר לחצות קירות ומחסומים אחרים.
זו אחת הסיבות לכך שרשתות דור 5 מצריכות פריסת יותר אנטנות מאשר בדורות הקודמים, כולל אנטנות בתוך מבנים, כאשר כל אנטנה אמורה לכסות שטח קטן יותר, משתמשת באלומת שידור צרה יותר, ובתיאוריה – מפחיתה את עוצמת הקרינה, תוך הגברת קצב המידע.
האם באמת נקבל מהירות מדהימה בסלולר?
בסך הכל, לא ממש. נכון להיום, רשתות הסלולר בישראל הן במצב ירוד. בסך הכל, ישראל מצטרפת לדור 5 בפיגור לעומת רוב מדינות העולם: ללא פריסה מלאה ברשת דור 4, כאשר החלו כבר הדיונים לאפיון הטכנולוגי של דור 6. חלק מהתדרים שהוענקו היום ישמשו להשלמת הפריסה בדור 4, ולא לדור 5.
מהירות הגלישה היא פונקציה של המרחק הפיזי מהאנטנה והיקף העומס שכבר קיים עליה ממכשירים אחרים בסביבה. כלומר, נקודתית, ייתכן שאת או אתה הם אחד מבעלי המכשירים היחידים שכבר תומכים בטכנולוגיה ונמצאים במקרה קרוב לאנטנת דור 5, אבל ברוב אזורי הארץ, בייחוד בתוך מבנים, יעברו שנים עד אשר היתרונות יבואו לידי ביטוי. אם בניסויים, דור 5 מאפשר מהירות של כ-1,600 מגהבייט בתנאי מעבדה, הטווח הריאלי שניתן לצפות לו הוא בין עשרות מגהביט, פי 2-4 מרשתות דור 4, לכמה מאות מגהביט לשניה, כאשר פריסת הרשת תהיה רחבה.
כמה יעלה לגלוש בדור 5?
הוט מובייל היא החברה היחידה שהודיעה כי גלישה בדור 5 תחייב הצטרפות למסלול מחירים שונה. החברה תשווק בקרוב 500 ג'יגהבייט גלישה, 5,000 הודעות, 500 דקות שיחה ו-350 דקות שיחה ליעדים נבחרים בחו"ל ב-59.90 שקלים לחודש למשך חמש שנים. ב-69.90 שקלים ניתן לקבל 1,000 ג'יגהבייט ושדרוג השיחות לחו"ל ל-500 דקות.
חברת פרטנר הודיעה כי לא תגביל בעלי חבילות קיימות מלגלוש דור 5, אך השיקה מסלולים באותו תמחור כמו הוט מובייל, לצריכת גלישה מוגברת. החברה מציעה כולל שימוש חופשי באפליקציות "זללניות" כמו יוטיוב ופייסבוק, ושירות גיבוי של 200 ג'יגהבייט לטלפון, בתמחור של 69.90 שקלים בשתי החבילות מוצע גם כרטיס SIM נוסף, ללא שיחות, שמתאים למשל לטאבלט או מחשב נייד, על גבי אותה מכסת גלישה.
בפלאפון הודיעו כבר לפני חודשיים על המסלולים החדשים: וגלישה חופשית באפליקציות Gaming נבחרות, ביניהן: Fortnite, PUBG, Minecraft ועוד ב- 49.9 שקלים לחודש, גלישה של 500 ג'יגהבייט ב- 59.9 שקלים לחודש, ושירות משולב – 200 ג'יגהבייט + חבילת הסדרות של שירות הטלוויזיה STINGTV של YES ב-69.9 שקלים לחודש. גם כאן, אין הגבלה על בעלי חבילות קיימות לגלוש בתדרים החדשים.
חברת סלקום עדיין לא פרסה 250 אתרים בדור 5, ולכן אין לה עדיין רשיון, כמו גם לחברות התלויות ברשת שלה – גולן טלקום ואקספון. באתר 'כמה זה' ניתן למצוא כיום השוואה רק של החבילות של פלאפון ופרטנר.
האם יש סיבה לחשוש מהטכנולוגיית הדור ה-5?
נושא רשתות דור 5 מעלה חששות רבים ברחבי העולם ואף תאוריות קונספירציה, בטענה שיש בהן בכדי להזיק לבריאות, אף כי אין לכך ראיות מדעיות מבוססות דיין. השימוש בכל רשתות הסלולר בישראל מוגבל בהתאם לעקרונות "הזהירות המונעת", בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. בפשטות, השימוש ברשתות סלולר מוגבל בעוצמת הקרינה של המכשירים, האנטנות ובמקומות הפריסה. ההשפעה היחידה הוודאית של קרינה ממכשירים ואנטנות סלולר על גוף האדם היא חימום קל.
ארגון הבריאות העולמי סימן את הקרינה כ'מסרטן אפשרי לאדם', מדרגת סיכון בה גם נמצאת 'אכילת מלפפונים חמוצים', כאשר 'אכילת בשר מעובד' מסומנת כמסוכנת יותר. דף המידע של משרד התקשורת בנושא נמצא כאן, דף המידע של המשרד להגנת הסביבה בנושא נמצא כאן.
