הדיון הציבורי בעסקת הרכישה של גולן טלקום על ידי סלקום עוסק אף ורק בשאלת התחרות בין החברות והמחיר לצרכן. למעשה, יש בעסקה פוטנציאל לבלום את המירוץ לתחתית של כלל שוק הסלולר בישראל, שצועד לאחור בתחום איכות הרשת ומהירות הגלישה. היא בהכרח תצמצם את תרבות הקומבינות בשוק הסלולר, מכיוון ש'גולן' נהנתה מיחס סלחני במיוחד מצד המשרד לעבירות שביצעה ופגעו בשירות לציבור.

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הסבירה אתמול (רביעי) שהיא תומכת בעסקה שהתנגדה אליה ב-2016 לאור "התגברות התחרות". ברקע האישור, לא מיותר לציין שמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, נשכר ע"י חברת IBC שבשליטת סלקום כיועץ, כמו גם סמנכ"ל הכלכלה לשעבר הרן לבאות.

אך הדיבור על 'התחרות בשוק', כמו הטענה שמספר חברות הסלולר ירד משש לחמש בעקבות העסקה נכונים רק על הנייר ומנותקים מהמציאות. יש כאן ישראבלוף בהתגלמותו. בישראל יש שלוש רשתות סלולר, וארבע חברות סלולר אמיתיות – הוט מובייל, פרטנר, סלקום ופלאפון. לאקספון ולגולן יש רשיון סלולר, אבל אין רשת סלולר. שתיהן רוכבות על רשת סלקום ומתקיימות רק בזכות הקומבינה מתוצרת משרד התקשורת שנקראת "שיתוף רשתות".

כך נוצר מצב בו התחרות בישראל עקומה במיוחד, ובאה על חשבון ההשקעה בתשתיות. מספר האנטנות ירד דרמטית בשנים האחרונות, וביצועי הרשתות דשדשו וספגו ירידה דרמטית. ב-2016 העריכה חברת OPEN SIGNAL העריכה את ביצועי רשתות הסלולר בישראל במקום ה50 בעולם, עם ממוצע הורדה במהירות 18.88 מגה. כעת, כשאושרה העסקה, נתוני החברה האחרונים מחודש מאי ממקמים את ישראל במקום ה-59 בעולם, עם מהירות הורדה ממוצעת של 15.2 מגה. הדירוג של חברת SPEEDTEST, שנעשה בשיטה מעט שונה, מדאיג עוד יותר: ישראל ממוקמת בו כיום במקום ה-93 בעולם, הידרדרות של עשרות מקומות לעומת מקום 63 בעולם בסוף 2018.

התחרות לא קידמה את תשתיות הסלולר

אחד הגופים שנאבקו כדי למנוע את העסקה הנוכחית הוא ארגון "לובי 99". בפוסט וסרטון בפייסבוק, טענו בארגון כי "אסור לחזור אחורה לשוק לא תחרותי" וכי אישור העסקה הוא המבוא לעליית מחירים בעתיד.

למרות שאין סיכוי שעלות קו סלולר תחזור למחירי העבר היקרים, יש מידה של אמת בטיעון הזה. אחד המניעים לרכישת גולן טלקום מצד סלקום הוא התקווה לסיום המירוץ לתחתית של המחירים. אך ייתכן שבלימת המירוץ הזה תאפשר לחברות הסלולר שמחזיקות תשתית סלולר להשקיע בתשתית ולשפר את השירות לציבור.

דירוג הרשתות הסלולריות בישראל באתר ספידטסט, אפריל 2020

הכשל המוסרי של משרד התקשורת

השיח הציבורי שממוקד במחירים בלבד מתעלם לחלוטין מכשלים קריטיים של המשרד – הכשל המוסרי שבעידוד החברה עם ההיסטוריה העבריינית גולן טלקום, והכשל בתשתיות שמסתמן בדעיכה המתמשכת של הביצועים שלהן. נזכיר, שאחרי שקבע המשרד שגולן טלקום ביצעה הפרות חמורות של הרשיון כשפירקה את רשת הסלולר העצמאית שהחלה לבנות – הליך שהסתיים בחילוט ערבות של 28 מליון ש"ח, עבר חודש בלבד לפני שהמשרד העניק לגולן החזרי אגרות בגובה 46 מליון ש"ח.

בשנה שעברה, גולן דיווחה על רווח אקטוארי של 118 מליון ש"ח, הפעם בגין השבת תדרים. כך, החברה שביצעה את ההפרות החמורות ביותר, זוכה ליחס המחבק ביותר ממשרד התקשורת. בכך, המשרד מתנכל למי שבאמת נדרש להחזיק רשת סלולר בלי לפרק אותה. מדיניות מיטיבה זו כה משמעותית, עד שבעלי גולן טלקום, "אלקטרה צריכה", שקלו להשתלט על סלקום ולא להיפך.

המשרד דואג שההפרות ישתלמו

אירוניה מרה מתעוררת לשמע המלים במסמך חילוט הערבות עליו חתום השר לשעבר איוב קרא (הליכוד) "התנהלותה של חברת גולן ערערה את הציות לרגולציה ועלולה להביא למצב בו בעלי הרישיונות השונים מכח חוק התקשורת יבחרו לאילו מהוראות הדין והכללים החלים עליהם יצייתו". למעשה, המחדלים של המשרד וידאו שמה ש"עלול" לקרות הוא בדיוק מה שקרה בפועל.

נציין שגם החברות האחרות הביטו במה שקרה עם גולן טלקום ראו "כי טוב", והקטינו גם הן את מספר האנטנות ברשתות שלהן. במקום לאכוף רמת השירות, המשרד נתן לחברות הסלולר הקלות בדרישה לאיכות הקליטה ברחבי הארץ, סיבסד בכספי המדינה מתקני אנטנות ביהודה ושומרון, וממשיך להוריד את רמות הדרישה גם כיום, מבלי להסביר לציבור למה זה נעשה.

בתחום האכיפה, המשרד עוסק בקדחתנות בנושא שולי שבשוליים, כמו אי הודעה ללקוח האפשרות על שירותי סינון אתרים, אבל מעניק לחברות הקלות בנושא קריטי של זמני המענה המקסימליים בשירות הלקוחות, גם לאחר שסקרים שיזם המשרד עצמו מעידים על מצב חמור של ייבוש לקוחות על הקו דקות ארוכות מאוד. החברות למדו שיעורים מאוד פשוטים – מי שמשקיע שוקע והכי משתלם לא לציית לכללים.

מתוך דו"ח משרד התקשורת על זמני המתנה בחברות הסלולר, אוגוסט 2017

בעולם דמיוני, משרד התקשורת היה דואג לציבור

אחרי פירוק רשת הסלולר של גולן טלקום, לא היה צריך כלל לדון בשאלת המכירה שלה, אלא פשוט מאוד לבטל את רשיונה. לא חסרו אז בשוק חברות סלולר כמו גם משווקים סלולרים מסוגים שונים שמכרו אז ועד היום קווים מוזלים. הלקוחות היו מוצאים בקלות בית חדש בחברות האחרות והמסר היה מהדהד חזק מאוד – אם קיבלת רשיון, אתה צריך לבצע את מה שכתוב בו ולא לצפצף עליהם. במקביל, המשרד היה צריך לאכוף את רמות השירות המינימליות לציבור ורצוי גם שהיה שואל את הציבור מה מציק לו יותר – זמני המתנה במוקדי השירות, או היעדר מידע על שירות סינון אתרים?

בשורה התחתונה, הערך הכלכלי שמביאה עסקת הרכישה גולן טלקום איננו הפעילות העסקית הרווחית שלה, אלא צמצום הלחץ התחרותי והיחס המועדף מהרגולטור. איתה או בלעדיה, שוק הסלולר בישראל יישאר עקום מאוד.