מלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן פרצה ביום ראשון בחבל נגורנו-קרבאך. זוהי מלחמה בין שתי מדינות מפותחות, הכוללת קרבות מסוקים, מטוסים, טנקים, ארטילריה ועשרות הרוגים מדי יום עד כה. זוהי איננה המלחמה הראשונה בין השתיים, אלא המשך של סכסוך שנמשך ביניהן מזה עשרות שנים.

כמה דברים שחשוב לדעת:

מי נגד מי?

  • ארמניה

אוכלוסייה: כ-3 מיליון

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שטח: 28,470 קמ"ר (קצת יותר מישראל)

תמ"ג לנפש: $4,528

משטר: דמוקרטי

תקציב משרד הביטחון: 634 מיליון דולר

שותפה מרכזית: רוסיה

  • אזרבייג'ן

אוכלוסייה: כ-10 מיליון נפשות

שטח: 86,600 קמ"ר (פי שלושה מישראל)

תמ"ג לנפש: $4,689

משטר: אוטוקרטי

תקציב משרד הביטחון: 2,267 מיליון דולר

שותפה מרכזית: טורקיה

על מה נלחמים?

המלחמה נערכת בשטחי נגורנו-קרבאך, מובלעת ארמנית עצמאית בתוך שטחי אזרבייג'ן. מאז סוף מלחמת נגורנו-קרבאך ב-1994 שולטת ארמניה בשטחי המובלעת ובראשי ההרים המקיפים אותה. הצבא הארמני מאייש עמדות בשטח השייך לאזרבייג'ן. אזרבייג'ן, שהפסידה במלחמה בראשית שנות ה-90, ניסתה כמה פעמים בעבר לכבוש מהארמנים עמדות אולם כשלה בכל ניסיונותיה. בנגורנו-קרבאך חיים כ-150,000 ארמנים והם מתנהלים כמדינה עצמאית. יש להם פרלמנט, ממשלה, צבא ומשטרה משלהם. אזרחי נגורנו-קרבאך הם רובם ככולם ארמנים וצבא ארמניה מסייע להם לשמור על הגבולות.

אזרבייג'ן מעוניינת להחזיר לידיה את האזור המערבי של המדינה שנמצא בשליטה ארמנית. המו"מ שנערך בין המדינות מנוהל ב"פורום מינסק" שמורכב מכמה מדינות, בהובלת ארה"ב, צרפת ורוסיה. אזרבייג'ן רואה ב"פורום מינסק" כמוטה לטובת ארמניה ומשתפת איתו פעולה רק באופן חלקי.

מה אנחנו יודעים על המתרחש?

אזרבייג'ן תקפה ביום ראשון בכוח רב, מהאוויר ומהיבשה, באמצעות ארטילריה, טנקים וכוחות רגליים. לראשונה מזה 26 שנים, הירי הארטילרי כלל גם הפגזה של סטפנקרט, בירת נגורנו-קרבאך. אזרבייג'ן הצליחה לכבוש כמה עמדות ארמניות אך ארמניה טוענת שהצליחה לכבוש מחדש חלק מהעמדות שנכבשו.

  • צבא ארמניה טוען כי הצליח לפגוע בכ-500 חיילים אזרים ו-81 שכירי חרב סורים, להפיל 6 מסוקים וכ-50 מל"טים, לפוצץ 80 טנקים, 11 נגמ"שים ו-82 כלי רכב צבאיים נוספים.
  • צבא אזרבייג'ן טוען כי פגע ביותר מ-560 לוחמים ארמנים, פוצץ 33 טנקים ו-18 נגמ"שים.
  • ארמניה דיווחה כי מטוס קרב שלה מדגם סוחוי 23 הופל על ידי F-16 של חיל האוויר הטורקי והטייס נהרג.
  • אמצעי תקשורת שונים דיווחו על כמה אזרחים שנהרגו, ועל עשרות אזרחים פצועים בשני הצדדים הלוחמים.
  • גורמים סוריים דיווחו על לפחות 30 שכירי חרב סוריים שנהרגו בקרבות.

מדוע הלחימה פרצה עכשיו?

לאחר הכישלון האחרון של אזרבייג'ן לכבוש עמדות ארמניות באפריל 2016, הלך והתגבר יצר הנקמה בקרב מנהיגי אזרבייג'ן. אם למלחמה ב-2016 קדמו שלוש שנים של הכנות, אז למלחמה הנוכחית קדמו ארבע שנים בהן אזרבייג'ן משכה את שיחות השלום והכפילה מדי שנה את תקציבי הביטחון שלה. הנהגת אזרבייג'ן רוצה להציג לעם תמונת ניצחון.

טורקיה, שנלחמת כתף אל כתף לצד אזרבייג'ן, מעוניינת לפתוח חזיתות נוספות מול רוסיה ואירופה, כדי לנצח בחזיתות אותן היא רואה כקיומיות (יוון, קפריסין, האגן המזרחי של הים התיכון וסוריה). על כן טורקיה דחפה לפתיחת המערכה הזו והתכוננה אליה מבעוד מועד. ההכנות כללו הכנסת כוחות צבאיים למובלעת נאחצ'יבן, גיוס שכירי חרב ג'יהאדיסטים סוריים והעברתם לאזרבייג'ן.

המעצמות שמתאמצות בשנים האחרונות לרכך את העימות, רוסיה, צרפת וארצות הברית, מוסחות על-ידי מגיפת הקורונה, הבחירות בארצות הברית ומשברים עולמיים אחרים, החל מלבנון ועד בלארוס.

איך ישראל קשורה לכל זה?

ישראל מנהלת קשרי ידידות חמים עם שני הצדדים הלוחמים, אולם תמיכתה הצבאית של ישראל באזרבייג'ן גדולה בהרבה. על-פי מכון SIPRI כ-60% מנפח הייבוא הביטחוני של אזרבייג׳אן בשנים 2015-2019 מקורו בישראל. רוסיה אחראית ל-31% מייבוא הנשק באותה תקופה. מנגד, רוסיה אחראית ל-94% מהייבוא הביטחוני הארמני. על-פי פרסומים זרים, האינטרס הישראלי באזרבייג'ן קשור במאבק של ישראל באיראן, שכנתן של אזרבייג'ן וארמניה המקיימת קשרים חמים עם שתיהן ושומרת על נייטרליות בסכסוך.

בראש השנה פתחה ארמניה לראשונה שגרירות בישראל. שבוע לאחר מכן דווח על "רכבת אווירית" של שישה מטוסי תובלה אזרים שנחתו בזה אחר זה בבסיס חיל האוויר בעובדה, שם הועמסו בנשק ישראלי. ראש ממשלת נגורנו-קרבאך ונשיא ארמניה דרשו מישראל כבר מספר פעמים שתחדול מלספק לאזרבייג'ן "נשק שובר שוויון", ובשנים האחרונות הציגו כמה וכמה פעמים מל"טים מתוצרת ישראל שהצליחו להפיל. אף על פי כן, ארמניה מתאמצת להתקרב לישראל.

כיצד אפשר לעצור את הלחימה?

על מנת להרגיע את הרוחות נדרשת החלטה משותפת של פוטין וארדואן. המלחמה הזו היא עוד מלחמת פרוקסי (מלחמה באמצעות שליחים) בין אנקרה למוסקבה, בדומה למלחמה בלוב ולמלחמה בסוריה. ארדואן יכול לדרוש מפוטין הבטחות לגבי מחוז אדליב בסוריה, בו מותקפים הצבא הטורקי ובני בריתו על-ידי רוסיה ומשטר אסד, או לגבי המלחמה בלוב. בעבר הצליחה רוסיה להרגיע את העימותים בין ארמניה לאזרבייג'ן לבדה אולם איך שזה נראה כרגע, המעורבות של טורקיה גבוהה יותר הפעם ולכן לא בטוח שטלפונים ממוסקבה יספיקו.​