"קול ישראל מירושלים יהיה מירושלים" אמר אתמול (שני) רה"מ נתניהו בכנסת בתשובה לשאלה שנשאל. "לא יעשו קול ישראל מחוץ לירושלים. זה ערך. כולנו מחוברים לזה. לא נראה לי שהם עומדים בזמנים ולכן נצטרך לדון מה עושים עם זה".

דבריו של נתניהו באו על רקע המחאה שנשמעה בשבועות האחרונים, אשר הגיעה עד לשולחנו של בית המשפט העליון, בדבר כוונת תאגיד השידור הציבורי החדש להתחיל את פעילותו מחוץ לירושלים, וכן על רקע הערכת מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, אלדד קובלנץ, כי הזמן הקבוע בחוק לתחילת פעילות התאגיד אינו מספק.

כמה שעות מאוחר יותר יצאה הודעה משותפת למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כי סגירת רשות השידור תידחה לתחילת 2018. החלטה המשותפת הוסברה בכך שתאגיד השידור הציבורי החדש אינו ערוך להתחיל בפעילותו. על מנת שלא ליצור מצב שבו רשות השידור נסגרת מבלי חלופה המקיימת שידור ציבורי ראוי, החליטו פילבר וניסנקורן כי יש לדחות את המועד שנקבע לסגירת רשות השידור באוקטובר הקרוב. ושהיא תפעל עד ינואר 2018.
יישום ההחלטה מחייב תיקון חקיקה בכנסת והתגברות על המתנגדים הרבים של המהלך, וביניהם ככל הנראה גם גורמים במשרד האוצר. ואכן, באוצר כבר ידעו למסור הודעות עלומות על כי "הופתעו מהמהלך", וכי "לא ידוע על מקור תקציבי להמשך פעילות רשות השידור".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חוק השידור הציבורי

הרפורמה ברשות השידור היא מושג שמלווה את השידור הציבורי כצל כבר מעל לעשור. בתוך המושג 'רפורמה' התחבאו לאורך השנים כוונות שונות, במנעד רחב שנע בין הרצון לחסל את השידור הציבורי העצמאי ואת המקצועיות העיתונאית המאפיינת את קול ישראל וערוץ 1, ומנגד רצון כן ואמיתי להבריא את החוליים שהתגלו בגוף החשוב הזה.
לאחר שנים של ויכוחים ועימותים נחקק ביולי 2014 חוק השידור הציבורי, שקבע כי רשות השידור תיסגר בסוף מרץ 2015, ואז יחלו שידורי תאגיד השידור הציבורי החדש. החוק עורר בזמנו ביקורת רבה בשל התקדימיות המסוכנת שבו, הכוללת סגירת גוף ציבורי אחד לטובת הקמת גוף ציבורי שני, במקום החלת רפורמה בגוף הציבורי, על אלפי עובדיו.
מאז התגלו בעיות שונות ביישום החוק ובהקמה של תאגיד השידור הציבורי, ובעקבות כך נדחה תאריך סגירת רשות השידור מספר פעמים, כשהאחרונה שבהן, עד אמש, כוונה לתחילת אוקטובר 2016. במהלך תקופה זו עובדי רשות השידור נתונים במתח באשר לעתידם התעסוקתי, היות ורק חלקם יקלטו בתאגיד החדש. רבים מעובדי רשות השידור עזבו את הרשות בחודשים האחרונים, חלקם לטובת תאגיד השידור החדש וחלקם לטובת מקומות עבודה אחרים ואף עיסוקים אחרים. מנגד, כ-200 עובדים כבר חתמו בתאגיד החדש.

כבר במרץ השנה התבטא אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד החדש בתהליכי הקמתו, ואמר כי "עמדת תאגיד השידור הישראלי היא שאי-אפשר להקים את התאגיד בפחות משנתיים בצורה ראויה. אנחנו סבורים שיש לתת לזה לפחות שנתיים, אבל בסופו של דבר אני פקיד, נקבל את החלטת המחוקק וננסה לעשות את הכי טוב שאפשר", כעת, חודשיים וחצי טרם המועד בו אמור היה התאגיד להתחיל את פעולתו, ולאחר שעובדים רבים כבר חתמו בתאגיד החדש, החליט ראש הממשלה להורות למנכ"ל משרדו לדחות את השידורים למועד עליו המליץ קובלנץ.

שמחה ודאגה ברשות השידור

עובדים רבים ברשות השידור הביעו אמש בשעות הערב דאגה מהמהלך עליו הכריזו משרד התקשורת וההסתדרות, מהולה בשמחה זהירה על כך שמקום עבודתם קיבל במפתיע "הנשמת זהב".
לינדה בר, דוברת רשות השידור, צייצה בחשבון הטוויטר שלה "יש אלוהים! וגם הוא כנראה בעד ירושלים, ובעד הרבה אנשים טובים ומדהימים מרשות השידור".
ערן מור-סיקורל, עורך חדשות החוץ ברשת ב', אשר מתאר בחודשים האחרונים את תהליך הסגירה הכואב של רשות השידור מעל חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו, צייץ בתחילה בכעס כי ההחלטה של נתניהו וניסנקורן תביא לסגירת שני הגופים של השידור הציבורי, אך בהמשך כתב:
"שלא תבינו אותי לא נכון – זה יום של נחמה לכמה עובדים… ובכל זאת, בכיה לדורות", ועוד בהמשך כבר צוינו דרכים בהם ניתן לפעול כעת לטובת השידור הציבורי בישראל:

ועוד:

יו"ר ארגון העיתונאים בהסתדרות, יאיר טרצ'יצקי, כתב בחשבון הפייסבוק שלו:
"לפי יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, הממשלה קיבלה את ההחלטה לנוכח דרישתו החוזרת ונשנית של המנכ"ל הזמני של התאגיד אלדד קובלנץ לדחות ל-2018 את העלייה לאוויר של שידורי הטלוויזיה של התאגיד, ונועדה לאפשר היערכות טובה ומקצועית יותר. אמרתי לניסנקורן שבכל תרחיש כזה יש להבטיח הגנה מוחלטת על העיתונאים שכבר נקלטו (לעבודה בתאגיד – נ.כ.) לצד התחייבות ברורה שהתאגיד ימשיך לקלוט עיתונאים ללא כל מגבלה עד שיסיים את היערכותו ויחל לשדר באופן מלא כמתחייב בחוק".

בתאגיד השידור הציבורי הופתעו

בחשבון הטוויטר של תאגיד השידור הציבורי הופיעה אמש ההודעה הבאה:

יו"ר מועצת תאגיד השידור הישראלי, גיל עומר מסר: "אני מצר על המהלך עליו שמעתי הערב מהתקשורת מבלי שהנושא הובא לידיעתי ולידיעת מועצת התאגיד. כידוע התאגיד ועובדיו נערכים במשך חודשים בעבודה מאומצת ואינטנסיבית על מנת לעמוד ביעד של קיום שידור ציבורי רציף, עצמאי ואיכותי ברדיו ובטלויזיה ב-30 בספטמבר, כפי שקבע המחוקק. המועצה תתכנס מחר על מנת לדון בנושא".

עיתונאים ופוליטיקאים מיהרו לגנות

התגובות במערכת הפוליטית, וגם בקרב עיתונאים בכירים, לא איחרו להגיע. גורמים שונים בקואליציה הפנו את הביקורת דווקא למי שהגן על עובדי רשות השידור – יו"ר ההסתדרות.
גלעד ארדן, שהיה אמון על הרפורמה ברשות השידור בקדנציה הקודמת בתפקידו כשר התקשורת, ולא הצליח להביא את הרפורמה לכדי ביצוע, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "משמעות הודעת ההסתדרות על הדחייה בתחילת שידורי התאגיד תהיה לצערי הרב שלא יוקם בישראל שידור ציבורי חדש. אף עיתונאיט מחוץ לגוף הקיים לא יוכל לתת אמון בתאריך החדש ולהצטרף, וכך נישאר עם רשות השידור הישנה או בלי שידור ציבורי כלל. אני קורא לראש הממשלה וליו"ר ההסתדרות לשקול מחדש את ההחלטה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שכיהנה כיו"ר הועדה המיוחדת לחוק תאגיד השידור הציבורי, אמרה בתגובה להחלטה כי "ראש הממשלה נתניהו בכובעו כשר התקשורת יחד עם אבי ניסנקורן יו״ר ההסתדרות החליטו לחסל סופית כל ניסיון לקיים שידור ציבורי על פי חוק שאותו ראש הממשלה אישר בקדנציה הקודמת. הם כנראה החליטו לעשות הכל כולל הכול על מנת למנוע את קיום חוק תאגיד השידור הציבורי." ח"כ אלהרר הוסיפה כי "אנחנו לא נאפשר את ההתנהלות הזו, ובכוונתי לקיים בהקדם דיון בוועדה לביקורת המדינה. חייבים לשים סוף לזלזול בשידור הציבורי בישראל."

חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ), שהגיש את הצעת החוק לביטול הרפורמה ברשות השידור, תוקף את הודעת ההסתדרות לפיה הוסכם על דחיית הקמת התאגיד החדש ל- 2018: ״משרד התקשורת בתמיכת ההסתדרות, הפכו את עתידם התעסוקתי של מאות מעובדי רשות השידור למשחק ציני ובזוי. העובדים נאלצים לשלם מחיר כבד מנשוא על כשלונם המקצועי בלשון המעטה, של קברניטי המהלך ובראשם ראש הממשלה ושר התקשורת, השר ארדן ומש״תפיהם למזימה לעקר ולאלף את השידור הציבורי למרותם.״