דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
זיהום אוויר

איכות הסביבה / הפתרונות לזיהום האוויר קיימים - המדינה נמנעת מיישום

הפתרונות לזיהום האוויר והידע אודותיו קיימים – המדינה נמנעת מיישום. גם מי שטען בעבר כי אין קשר בין תמותה לזיהום אוויר בטוח כיום שהקשר ברור. החלופות לתחנות הפחמיות קיימות, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה אנרגטית – מדוע המדינה לא דוחפת אליהן?

תחנת הכח בחדרה. צילום ארכיון: הילה גוטרמן \ פלאש 90
תחנת הכח בחדרה. צילום ארכיון: הילה גוטרמן \ פלאש 90
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

כפי שפורסם ביום שני, לשימוע הציבורי שערך המשרד להגנת הסביבה בנוגע להיתרי הפליטה של תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, אין השפעה ישירה על ההחלטה בנוגע לעתיד ייצור החשמל מתחנות פחמיות מזהמות.

עם זאת, נחשפו בשימוע עובדות מדאיגות בנוגע לזיהום האוויר והתחלואה, להיעדר ביטחון אנרגטי ולעיוותים במשק האנרגיה בישראל. מעדויותיהם של המומחים עלה כי התקנים הקיימים לפליטות מזהמים אינם מונעים עלייה בתחלואה ובתמותה, ושהממשלה מונעת מחברת החשמל להקים תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות, ובכך גורמת לה לתמוך בפתרונות שאינם עדיפים מבחינה בריאותית.

עשן מארובות תחנת העח הפחמית באשקלון. צילום: חן ליאופולד / פלאש 90
עשן מארובות תחנת העח הפחמית באשקלון. צילום: חן ליאופולד / פלאש 90

לייצור בפחם הוצגו חלופות מעניינות, ובראשן אופציית ה'שימור הקר' שבו התחנות הפחמיות הופכות להיות מרכיב שאין לו תחליף במשק החשמל, לשמש כתחנות כוח לשעת חירום, לצד בניית תחנות נוספות המוּנעות בגז המזהם את האוויר בשיעור קטן בהרבה לעומת הפחם.

השימוע הציבורי בחדרה צילום: דבר ראשון
השימוע הציבורי בחדרה צילום: דבר ראשון

בתחילת השימוע הסבירה חדווה יחזקאלי, סגניתו של ראש העיר חדרה, את המצב הנוכחי: "ענן אפור הוא סמלה של חדרה. ב-1996 חברת החשמל הייתה אמורה להתקין סולקנים (מערכת מסננים להפחתת פליטות מזהמות, א.ר.), ולתפעל אותם ב-2005. זה לא קרה. הפיח, האבק והפחם עושים שם שׁמות. חוק אוויר נקי מגדיר אכיפה עם לוח זמנים מסודר. אצלנו זה לא קורה. משרד האנרגיה מעוניין לשמור על עבודת יחידות הייצור 4-1 בפחם, והמשרד להגנת הסביבה אומר שהפחם הורג. כשם שהשר שטייניץ הוריד את השימוש בפחם ב-17.5% בחדרה, שיגלה אחריות לאומית ויסגור בהדרגה את יחידות 4-1".

חדווה ישראל, סגנית ראש עיריית חדרה. צילום: דבר ראשון
חדווה ישראל, סגנית ראש עיריית חדרה. צילום: דבר ראשון

התקנת הסולקנים נדחתה הן בגלל פתרונות אחרים שיישמה חברת החשמל להפחתת מינורית של הזיהום והן בגלל המשברים שהיו בעבר במשק החשמל כמו הפגיעה בצינור הגז ממצרים, שלא אפשרו השבתת תחנות לצורך עבודת תחזוקה ממושכת.

יחידות 1-4 הן יחידות ייצור בנות 35 שנים שגם ללא התקנת סולקנים מחייבות השקעות תחזוקה גדולות מאוד כדי להאריך את ימי חייהן. מצב זה מהווה משבר והזדמנות בו זמנית, מפני שהעלויות הכבדות של התקנת סולקנים ועבודות תחזוקה מוערכות בלמעלה מ-8 מיליארדי שקלים. התקנת הסולקנים ממילא מחייבת השבתה מדורגת של התחנות. כנגד השקעה זו, ניתן להציע חלופות זולות יותר ומזהמות פחות של הקמת תחנות המונעות בגז. כבר כיום תחנות אלו סובלות מתקלות שונות בגלל גילן. לצידן, הקשיים בפיילוט של חברת החשמל בהתקנת סולקנים ביחידת ייצור 5, החדשה יותר והמזהמת פחות, מעלות חשש כבד שגם השקעה אדירה בסולקנים לא תצליח להקטין את פליטות המזהמים של יחידות 1-4 הישנות לרמות הנדרשות.

אלעד הוכמן מארגון 'מגמה ירוקה'. צילום: דבר ראשון
אלעד הוכמן מארגון 'מגמה ירוקה'. צילום: דבר ראשון

 

התקנת הסולקנים נדחתה הן בגלל פתרונות אחרים שיישמה חברת החשמל להפחתה מינורית של הזיהום והן בגלל המשברים שהיו בעבר במשק החשמל, כמו הפגיעה בצינור הגז ממצרים, שלא אפשרו השבתתן של תחנות לצורך עבודת תחזוקה ממושכת.

יחידות 4-1 הן יחידות ייצור בנות 35 שנים שגם ללא התקנת סולקנים מחייבות השקעות תחזוקה גדולות מאוד כדי להאריך את משך חייהן. מצב זה מהווה משבר והזדמנות בו זמנית, מפני שהעלויות הכבדות של התקנת סולקנים ועבודות התחזוקה מוערכות בלמעלה מ-8 מיליארדי שקלים. התקנת הסולקנים ממילא מחייבת השבתה מדורגת של התחנות. כנגד השקעה זו, אפשר להציע חלופות זולות יותר ומזהמות פחות של הקמת תחנות המוּנעות בגז. כבר כיום תחנות אלו סובלות מתקלות שונות בגלל גילן. לצד זאת, הקשיים בפיילוט של חברת החשמל בהתקנת סולקנים ביחידת ייצור 5, החדשה יותר והמזהמת פחות, מעלים חשש כבד שגם השקעה אדירה בסולקנים לא תצליח להקטין את פליטות המזהמים של יחידות 4-1 הישנות לרמות הנדרשות.

תחנות פחמיות יוצרות נזקים נוספים. אריאל נוי, תושב שכונת חפציבה בחדרה, הסמוכה לתחנת הכוח, סיפר על פגיעת אבק הפחם בארבעת ילדיו: "חודשיים אחרי הלידה לכולם יש קשיי נשימה, יש ברחוב אדם שעבר השתלת ריאות השנה. אני גר בשכונה שהיא פנינת טבע, ליד נחל חדרה, אבל אבק הפחם פוגע באנשים וגם גורם לעצים לחלות. למה משרד הבריאות לא מתעסק בזה? אני מקווה ששטייניץ יקשיב ויעביר את התחנות לגז."

 האומנם הפחם הוא זול יותר מגז?

כיום מחירי האנרגיה בעולם נמצאים בשפל. מחיר הגז בישראל לא הושפע מכך, משום שכיום הוא נקבע בידי מונופול הגז (קבוצת דלק וחברת 'נובל אנרג'י' האמריקנית), וממשלת ישראל אינה מטילה עליו פיקוח. המס שמטילה המדינה על הגז "רווחי יותר", ממומן בעקיפין באמצעות ייקור תעריפו של הגז, עליו החליט המונופול. לעומתו, יבוא הפחם אינו ממוסה. לטענת חברת הכנסת יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), השילוב בין הנזק הכלכלי והבריאותי של הזיהום משריפת פחם, והיעדר המיסוי עליו בעצם מוזיל לכאורה את הפחם לעומת הגז, שמזהם פחות ממנו, על אף שעלותו האמתית של הפחם גבוהה יותר מעלות הגז.

האם הזיהום הורג?

אלה קוטלר, מהנדסת כימיה ואיכות הסביבה בחברת החשמל, העידה בשימוע כי, "מצב איכות האוויר בחדרה וסביבתה הוא מצוין, זה מופיע באתר של איגוד ערים חדרה, ובאתר חברת החשמל בעזרת נתונים שנאספים כבר לאורך 30 שנה". לדבריה, המידע הקושר בין זיהום האוויר לעלייה בתחלואה באזור חדרה אינו מבוסס וישנם מחקרים רבים שלא מצאו קשר מובהק כזה.

אלעד, נער מפרדס חנה שאל בדיון "מדוע לא מפנים את תקציבי העתק של הסולקנים לבניית תחנות נקיות יותר המונעות בגז?" צילום: דבר ראשון
אלעד, נער מפרדס חנה שאל בדיון "מדוע לא מפנים את תקציבי העתק של הסולקנים לבניית תחנות נקיות יותר המונעות בגז?" צילום: דבר ראשון

בשנת 2008 אמר ד"ר יהונתן דובנוב, ממשרד הבריאות במחוז חיפה, לעיתון גלובס: "לא מצאנו קשר בין הזיהום שנפלט מתחנת הכוח לבין תחלואה בקרב התושבים, אבל זה לא אומר שהקשר לא קיים. בכל העולם ההשפעה נעה בין 3% ל-15%. למצוא את אותם 3% קשה מאוד כשמדובר במחקר קצר טווח. מחקר כזה צריך להיעשות על פני שנים ארוכות". למרות דבריו אלו, במהלך השימוע הציבורי דיבר דובנוב ברוח אחרת לחלוטין: "בפרסומים מהשנים 1988, 1995, 1997 וקבוצה שלנו ב-2009 ו-2014 מראים שיש השפעה מזיקה לבריאות התושבים שמקורה בתחנות הכוח. זה לא מחקר אחד, אלא סדרת מחקרים. ב-2013 ארגון הבריאות העולמי הכריז שזיהום אוויר הוא גורם סיבתי לסרטן ולמחלות נשימתיות. לא צריך להוכיח שוב ושוב. אנחנו מדברים על 2,500 מקרי מוות בכל המדינה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התמותה בחדרה הוא גבוה מהממוצע הארצי. הסטנדרט הסביבתי לא מבטיח היעדר השפעה בריאותית. משרד הבריאות שואף לערכי היעד הכתובים ב'חוק אוויר נקי' – שפירושו זיהום במידה שלא מזיקה לבריאות. אנחנו עוד רחוקים משם."

הביטחון האנרגטי בסכנה גדולה

הסכנה הגדולה למשק החשמל היא שכיום מדינת ישראל תלויה בצינור אחד, האחראי על יותר ממחצית מייצור החשמל בישראל ושמזרים גז ממאגר 'תמר' לחברת החשמל ולמפעלים ברחבי הארץ. פגיעה בצינור זה תכניס את המשק לקטסטרופה, והסיכון יגבר ככל שיותר מפעלים ותחנות כוח יונעו בגז. הטענה המרכזית בעד השארת הפחם בתמהיל הדלקים של מדינת ישראל היא הביטחון האנרגטי – ערימות פחם הן קלות יחסית לאחסון ולניצול בזמן חירום, בהשוואה לדלקים אחרים.

ד"ר אלה קוטלר, חברת החשמל. צילום: דבר ראשון
ד"ר אלה קוטלר, חברת החשמל. צילום: דבר ראשון

דן ויינשטוק, לשעבר ראש מנהל החשמל, העיר כי חברת החשמל היא חברה מתפעלת מצוינת והוא סבור כי היא מסוגלת להסתדר גם ללא יחידות הייצור הפחמיות 4-1 בחדרה. לדבריו, "אפשר להעביר אותן למצב של שימור כך שניתן להחזיר אותן לתפקוד תוך חמישה עד 14 ימים בתרחיש יום הדין, כמו השבתת צינור הגז, כך ניתן מחד לסגור אותן, ומצד שני לשמר אותן לעת חירום".

בשיחה עם 'דבר ראשון', הסביר ד"ר נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה, כיצד אפשר להתמודד עם מחסור בחומרי גלם, עד אשר מחזירים לפעולה את יחידות החירום בפחם. לדבריו, צוות יועצים שנשכרו על ידי משרד האנרגיה הציג תכנית שמאפשרת לחסוך 12.5 מיליארד ש"ח למשק באמצעות ויתור על תכנית הסולקנים ושכירת עוד אניות מגזזות (ממירות משלוחי גז נוזלי LNG לגז הניתן לשימוש בתחנות כוח, א.ר), שתשמורנה מלאי חירום נוסף בים, לצד בניית צינורות גז נוספים, אפילו במימון המדינה. "מאות המיליונים שזה עולה הם כסף קטן לעומת הסיכונים. גדר ההפרדה עלתה 14 מיליארד ש"ח כי היה סיכון ביטחוני. יש החלטת ממשלה מ-2013 על צינור נוסף שלא מיושמת וזה לא טופל גם במתווה הגז. הסולקן בתחנה פחמית עולה כמו תחנת ייצור חדשה. יש כבר אנייה מגזזת יחידה ליד חדרה, אפשר להביא עוד 3-2 אניות כאלה לטובת ביטחון אנרגטי. אני לא יודע למה הם מחכים."

בצלאל טרייבר מרשות החירום הלאומית. "מה עם השמש?" צילום: דבר ראשון
בצלאל טרייבר מרשות החירום הלאומית. "מה עם השמש?" צילום: דבר ראשון

בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), התייחס לתרחיש בו רזרבות הייצור נפגעות: "אין בעולם שום דרך לייצר אנרגיה ממקור שלא פגיע מלבד פחם." בתגובה לאמירה עלו מן הקהל קריאות: "מה עם השמש?", לפי חברת הכנסת כהן פארן מדובר במאבק רעיוני בין תפיסות ישנות לתפיסות מודרניות. היא טוענת כי שר האנרגיה יובל שטייניץ קשוב לרעיונות סביבתיים בדיונים פורמליים ובלתי פורמליים, אך בסביבתו מצויים אנשים רבים המחזיקים בתפיסות מיושנות, שלא מאמינים ביכולת של טכנולוגיות חדשות להשיג עמידות שוות ערך לטכניקות המיושנות והמזהמות.

לבד מאלה קוטלר, לא היו בשימוע נציגים נוספים לחברת החשמל, אך בקהל היו כמה בכירים לשעבר בחברה. משה בכר, לשעבר משנה למנכ"ל החברה "אני הייתי ממקימי יחידות 1 עד 4 הפחמיות. במקור הן יועדו למזוט, אבל ב-1973, סביב משבר האנרגיה והאמברגו הערבי, התקבלה ההחלטה – עוברים לפחם, אחרי כבר קנינו ציוד שהיה בדרך אלינו לתחנת במזוט. ביצענו את המעבר חד וחלק. חברת החשמל היא חברה נפלאה, אני פנסיונר שלה והיא מייצגת את עם ישראל – 'נעשה ונשמע'. אתם יודעים למה אנחנו בישראל לא מתקדמים בפיתוח אנרגיות מתחדשות? כי לא נותנים את זה לחברת החשמל. יותר מ50% אחוז מעובדי חברת החשמל לא נמצאים בייצור. אין להם מספיק פרויקטים והם נלחמים על הבית. תנו להם והם יעשו את זה הכי טוב בעולם. להשאיר את הפחם היום זה אומר שגם בעוד 30 שנה נמשיך לשרוף פחם. אני הייתי מופקד על חוזה העוגן של מאגר הגז 'תמר'. בזכות החוזה עם חברת החשמל קם מאגר תמר. צריך לפתח את הביקוש לגז המקומי. כל עוד הפחם מוגדר כ base load must run (מקור אנרגיה יסודי שעליו מתבסס משק האנרגיה) הוא חוסם את הכניסה של אנרגיות מתחדשות. אני לא ממליץ לסגור את התחנות הפחמיות לגמרי, אלא להשבית אותן ולהעביר אותן לימ"חים".

המלכוד של חברת החשמל

בארגוני הסביבה הביעו תמיכה ברעיון שחברת החשמל תיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. במצב הקיים, לחברת החשמל אסור לעסוק באנרגיות מתחדשות ואף להקים תחנות כח חדשות, בשל הרפורמה התקועה במשק החשמל, שבצורתה המקורית תוכננה לפרק את חברת החשמל לחברות שונות ולהפריט לחלוטין את ייצור החשמל. כיום, 20 שנה לאחר חקיקת חוק החשמל ב-1996 30% מהחשמל מיוצר על ידי יצרנים פרטיים ו-70% על ידי חברת החשמל. לדברי אלעד הוכמן, מארגון 'מגמה ירוקה', "חברת החשמל היא האחראית על חיבור מתקני האנרגיה המתחדשת לרשת החשמל. הם לא מתאמצים במיוחד להקל על המתחרים שלהם. אם יאשרו לחברת החשמל לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות הם ידחפו את הנושא הזה קדימה".

קולטנים סולאריים על גג משכן הכנסת. צילום ארכיון: מרים אלסטר \ פלאש 90
קולטנים סולאריים על גג משכן הכנסת. צילום ארכיון: מרים אלסטר \ פלאש 90

באופן מעט אבסורדי, יש לחברת החשמל ניסיון מעשי בתחום בניית שדות סולריים, אך לא בישראל. בעוד שאסור לחברה לעסוק בכך בארץ, היא קיבלה אישורים נקודתיים להיות מעורבת בפרויקטים של חשמל סולרי בחו"ל, ויש ברשותה ידע המאפשר לה ליישם פתרונות כאלו גם בישראל. בשיחה עם "דבר ראשון" אמר המומחה למשק החשמל, פרופסור אשר טישלר (נשיא המכללה למנהל), כי "האיסור להקים תחנות כוח הותיר עובדים רבים בחברת החשמל ללא עבודה. נכפה עליהם להיות מיותרים בגלל שהמדינה החליטה להפריט את הייצור". אמנם, לו היו מוצאים תנאי פרישה נאותים, היה אפשר לנתק לגמרי את חברת החשמל מתחום בניית תחנות כוח, אך הדבר היה עולה באבדן של ידע מקצועי רב שנצבר לאורך עשורים. מדבריו של בכר, אפשר להסיק כי היתלותה של חברת החשמל בנתונים המעידים על רמות מוּתרות של זיהום, ובמחקרים שאינם מעידים על קשר סיבתי הכרחי בין הזיהום לתחלואה, משקפת גם את הצורך שלה בפרויקטים גדולים, כמו פרויקט התקנת הסולקנים בתחנות הפחמיות, בזכות תקציביו הגדולים.

בשם המטרה של הכנסת יצרנים פרטיים למשק החשמל, המדינה "מרעיבה" את חברת החשמל, באופן הגורם לחוסר יעילות בתוכה, ולמצב ביניים שבו החברה מחזיקה במונופול על ההולכה והחלוקה של החשמל, לצד תחרות חלקית במקטע הייצור. לדברי טישלר, מצב זה מקנה שליטה גדולה לחברת החשמל כנגד מתחרותיה, וההסדרה הנכונה יכולה להתאפשר באחד משני המודלים הבאים: ייצור שכולו מרוכז בחברת החשמל, או הפרטה מלאה של מקטע הייצור ושמירת חברת החשמל כמונופול בתחום ההולכה והחלוקה של החשמל.

אורן הלמן: "חברת החשמל היא חלוצת הגז הטבעי והכניסה אותו למשק כבר בשנת 2004. אותו חזון ניתן ליישום בתחום האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית."

אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה של חברת החשמל, אמר לדבר ראשון, כי: "המדינה קבעה יעד ממשלתי של שימוש באנרגיות מתחדשות בשיעור של 17% עד 2030, וצמצום דומה באמצעות התייעלות אנרגטית. כדי לעמוד ביעדי הממשלה ובאמנוֹת בין לאומיות, יש הזדמנות לתת לחברת החשמל אפשרות להפעיל את היכולת והניסיון הפרויקטאליים שלה לטובת משימה זו.

"חברת החשמל היא חלוצת הגז הטבעי והכניסה אותו למשק כבר בשנת 2004. אותו חזון ניתן ליישום בתחום האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית, במקביל לפעילות היזמים הפרטיים, לטובת המטרה החשובה של הרחבת ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות."

תגובת רשות החשמל: "חברת החשמל מנועה מלהקים תחנות חדשות לפי החלטת ממשלה ולפי החקיקה הקיימת. לגבי פרויקט הסולקנים איננו מגיבים בשלב זה".

תגובת משרד האוצר: "משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכלל כך משרדי האנרגיה, האוצר, רשות החשמל והמשרד להגנת הסביבה, בוחנים את כלל החלופות לעניין יחידות 4-1 בתחנת הכוח בחדרה, על מנת לגבש את החלופה המיטבית למשק הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הסביבתי."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!