בניגוד להיתר מפורש בהנחיות משרד הבריאות, ולמרות היתרונות הגופניים והנפשיים של היציאה לטבע, החליטו חלק מהרשויות המקומיות לסגור את הכניסה לפארקים ולגנים הציבוריים שבשטחן.

נראה שבתוך הבלבול הכללי כל עיר עושה דין לעצמה, ומי שמשלמים את המחיר אלו התושבים.

ההנחיות בסגר, הגבלת תנועה. (צילום מסך מתוך אתר משרד הבריאות)

באתר משרד הבריאות מצוין בבירור כי היציאה והשהייה בפארקים וגנים ציבוריים בטווח הקילומטר מהבית מותרת, אך במשרד הפנים אינם רואים חנכון להנחות את הרשויות בנושא.

בבאר שבע הציבה העירייה פקחים האוסרים כניסה לפארקים הגדולים כמו נחל באר שבע. תמר (37), תושבת העיר, הגיעה אתמול (שבת) ברכיבה ספורטיבית למקום ונדהמה כשפקח מטעם העירייה ביקש ממנה שלא לרכב בפארק רחב הידים. "רכבנו למקום, כקפסולה, והופתענו שדווקא באוויר הפתוח בחרה העירייה להגביל את התנועה", היא אומרת ל'דבר'.

מהעירייה נמסר כי הגנים בתוך העיר פתוחים אך הפארקים הגדולים סגורים למבקרים.

פארק נחל באר שבע סגור למבקרים

בחיפה פתוחים רק חלק מהגנים. חוף הים נגיש לחלוטין, וכן טיילת הכט. אולם גן הפסלים, גן בנימין והספורטק סגורים.

רונה (38), תושבת שכונת הדר בעיר ואם לשלושה, הופתעה לגלות שגן בנימין, הסמוך לתיאטרון העירוני בו מתקיים בכל חול המועד סוכות פסטיבל הצגות הילדים, סגור. "יש מעט מאוד שטחים ירוקים בטווח הקילומטר ודווקא אותם סוגרים? מה ההיגיון? זה מכעיס מאוד".

בספורטק הסגור ניתן למצוא מתעמלים שמצאו דרך להיכנס למרות העובדה שהמתחם סגור ונעול. חלק מהנוכחים ועושים כושר ואחרים מתרווחים עם משפחתם על הדשא.

הספורטק בחיפה סגור ונעול, אולם המתעמלים מצאו דרך להיכנס (צילום: דבר)

בהודעה שהוציאה העירייה בשבוע שעבר, נכתב: "תלונות רבות הגיעו ביומיים האחרונים על התקהלויות בפארקים, בדגש על הספורטק ופארק הכט. בהנחיית ראש העיר, מתחמים אלה ייסגרו לקהל כל עוד נמשך הסגר".

מעיריית רחובות נמסר כי "כרגע פתוח בהתאם להנחיות הממשלה. עם זאת ולאור נתוני התחלואה נבחנות אפשרויות שונות ביחס לשימוש בגנים".

לעומת זאת, שטח מכון ויצמן הממוקם בעיר לא פתוח לתושבים בתקופה זו. לטענת העירייה השטח אינו באחריותה אלא באחריות המכון. בחודש שעבר הצליח חבר אופוזיציה ממועצת העיר להביא לכך שהשערים יפתחו ותושבים יוכלו לצעוד במתחם, אך כיום השער נעול.

שירי (39), תושבת רחובות הגרה בסמיכות למכון ויצמן לא מבינה מדוע הפארק העצום בגודלו לא נגיש לציבור בזמן הסגר: "אנחנו מבלים במקום לא מעט, והופתענו שהוא סגור דווקא בזמן הזה". מדוברות מכון ויצמן לא נמסרה תגובה.

בירושלים כל הפארקים והגנים פתוחים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. גם בתל אביב-יפו הפארקים, הגנים הציבוריים והטיילת פתוחים, למעט גני השעשועים בשכונות האדומות.

"לראות איך חיים עם המגיפה"

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית ספר בריאות הציבור באונ' בן גוריון ויו"ר פורום בריאות הציבור, בטוח שכאשר שומרים על ריחוק פיזי המרחב הפתוח בטוח לציבור. "אנחנו יודעים שהידבקות באוויר הפתוח ובגנים ובפארקים היא מינורית, יש יחס של כמעט פי 20 סיכון להידבק בקורונה במקום סגור מאשר בפתוח", הוא מדגיש.

כבר בסגר הקודם הבהירו רופאי בריאות הציבור וגם גופי הטבע את חשיבות היציאה למרחבים הפתוחים, ונראה כי בסגר הנוכחי נרשמה התקדמות ואף הותרה פעילות ספורטיבית במרחק מהבית, אולם נראה שהמסר לא הופנם בכל הרשויות המקומיות.

לדבריו, "הסכנה באוויר הפתוח היא משמעותית נמוכה יותר, כמובן כששומרים על ריחוק פיזי ומסיכות. אבל מעבר לנושא של מניעת קורונה, ליציאה אל הטבע בזמן הסגר יש הרבה מעלות כמו עידוד פעילות גופנית, והפחתה של תחלואה נפשית. בסופו של דבר זה גם מצמצם פערים חברתיים, כי יש אנשים שגרים בדירות מרווחות שם יש מספיק מרחב כולל אף לפעילות ספורטיבית ויש אנשים שלא חיים בתנאים כאלה. העיריות צריכות לעשות הפוך, לעודד פעילות גופנית ויציאה לטבע".

נדב דוידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון (צילום: יח"צ)

דוידוביץ' מציע לעיריות החוששות למרות הכל מהדבקה במרחבים הפתוחים, למנות נאמני קורונה, להקצות שעות ייעודיות לאוכלוסייה בסיכון ולהכשיר את הפקחים למשימה הזו. "כמובן שצריך למנוע דברים כמו אכילה משותפת, אבל יש מספיק אפשרויות לעשות את זה נכון, ואם יש חשש אפשר להתייעץ עם מומחים".

דוידוביץ' מחדד את חשיבות הדיאלוג בין הגופים, ומעלה סברה שיש חוסר אמון כפול בין התושבים לרשויות ולהיפך, אך בטוח שאלו מכשולים פתירים. "לאורך כל ההתפרצות נעשות הרבה דברים בגלל חשש יתר, ובגלל שהקורונה תהיה פה איתנו עוד הרבה זמן כדאי לחשוב לטווח רחוק, ולראות איך חיים עם המגיפה".