נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שוחח היום (שני) בטלפון עם נשיא ארמניה, ארמן סרקיזיאן, שאמר לו כי הוא מודאג ומוטרד ממכירות הנשק הישראלי לאזרבייג'ן, זאת על רקע ההסלמה האחרונה בחבל נגורנו-קרבאך. מלשכתו של ריבלין אומרים שהשיחה התקיימה לבקשת נשיא ארמניה ובמרכזה עמד הדיאלוג בין שתי המדינות וקידום הקשרים בין ארמניה וישראל.

נגורנו-קרבאך (גרפיקה: אידאה)

ריבלין הביע צער על פרוץ האלימות בין ארמניה ואזרבייג'ן בנגורנו-קרבאך, ועל הקורבנות בשני הצדדים. עוד הוסיף כי למדינת ישראל מערכת יחסים ארוכת שנים עם אזרבייג'ן וכי שיתוף הפעולה בין המדינות אינו מכוון כנגד צד כלשהו.

כע

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי הודעת בית הנשיא, הנשיא ריבלין הדגיש כי מדינת ישראל מעוניינת בקידום היחסים עם ארמניה ומוכנה לסייע במישור ההומניטרי. "אנו מברכים על פתיחתה של השגרירות הארמנית בישראל ומקווים שהשגריר הארמני יחזור במהרה".

הפטריארך הארמני בירושלים, הארכיבישוף נורחן מנוגיאן, פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש ממנו לסייע בכינון שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן.

ביום חמישי, הודיע משרד החוץ הארמני על החזרת השגריר בישראל, ארמן סמבטיאן, להתייעצויות, זאת במחאה על אספקת הנשק הישראלי לאזרבייג'ן בעת המשבר הנוכחי בנגורנו-קרבאך. דוברת המשרד מסרה כי "אספקת נשק מתוחכם ומודרני ביותר מישראל לאזרבייג'ן איננה מקובלת, במיוחד עכשיו לאור התוקפנות של אזרבייג'ן נגד ארמניה".

חיילים אזרים משגרים פצצת מרגמה לעבר המובלעת השנויה במחלוקת נגורנו-קרבאך (Azerbaijan's Defense Ministry via AP)

בין ישראל לאזרבייג'ן יש שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי. לפי ההערכות, ישראל מספקת יותר מ-60% מהייבוא הביטחוני של הצבא האזרי. מנגד, ישראל רוכשת מאזרבייג'ן נפט.

ארמניה ואזרבייג'אן, ששתיהן היו בעבר חלק מברית המועצות, שוכנות בדרום הקווקז וחולקות גבול שקט עם גיאורגיה ועם שלוש מעצמות אזוריות: רוסיה, טורקיה ואיראן. מאז פירוק ברית המועצות בסוף שנות ה-80, שתי המדינות מצויות בעימות סביב הגבול ביניהן. במלחמה שנערכה ביניהן זכו הארמנים לעצמאות בחבל נגורנו-קרבאך (ארצח בארמנית), בו קיימת מדינה ארמנית דה-פקטו בשטח שהקהילייה הבינלאומית מכירה בו כחלק מאזרבייג'אן.​