סוגית הניכור ההורי תטופל לפי נוהל אחיד לכל בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ החל מה-25 באוקטובר. הטיפול יתבצע בהתאם להוראת שעה שפירסמה בנושא נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.

הנוהל קובע שכל בקשת סעד דחוף שעולה ממנה כי קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד או לפגיעה בקשר בין הורה לילדו (כולל אי קיומם של הסדרי שהייה רציפים) תידון בבית המשפט בתוך שבועיים. הדיון יתקיים במועד זה, בלי קשר לשאלה אם קיימת כבר החלטה של בית משפט בנושא הקשר בין הילד להורה.

נשיאי בתי המשפט המחוזיים וסגניהם יהיו אחראיים על קיום הנוהל בכל בית משפט. הנוהל יהיה בתוקף למשך שנה, בה הנשיאים ידווחו לנשיאת העליון על ביצועו.

לפני כמעט שנה, בנובמבר 2019, פנו ארגוני נשים לנשיאה חיות שתתערב בפיילוט שהתחיל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שעל פי מידע שנחשף בעקבות בקשת חופש מידע, נכנס לתוקף ללא התייעצות עם מומחים וללא קריטריונים ברורים. הפיילוט מנוהל על ידי השופט ארז שני, וגם בו מתקיים דיון מהיר בכל בקשה שנוגעת לניכור הורי.

בתחילת ספטמבר דנה הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בנושא. במהלך הדיון ביקרה ח"כ מיכל שיר (הליכוד) את הנהלת בתי המשפט על כך שהם טרם פרסמו את הנוהל.

על אף שלא עוגנה בחוק או במחקר האקדמי, תאוריית ה'ניכור הורי' שהגה הפסיכיאטר האמריקני ריצ'רד גרדנר בשנות השמונים הפכה למקובלת בשיח המשפטי בסכסוכי גירושים. על פי התאוריה, כילד שהוריו התגרשו אינו מעוניין בקשר עם אחד מההורים, ה'אשם' בדבר הוא ההורה השני המוגדר כ'הורה מנכר'. בשנים האחרונות משתמשים אבות רבים במושג זה בתביעות שנוגעות למשמורת והפחתת מזונות, תוך האשמת האם בהסתה נגדם שיוצרת את ה'ניכור'.

מנעמת ומרכז מנ"ע נמסר: "מדובר בנוהל שלא מחדש הרבה ביחס לחוק הסדר התדיינויות הקיים. כך למשל בקשת סעד דחוף שמובילה מעצם טבעה לדיון מהיר כבר קיימת בחוק עוד לפני הנוהל וכאמור לא היה צורך בנוהל כדי להפעילו. התקנת הנוהל היא לטעמנו יותר כניעה ללחצים של גורמים בעלי עניין. יחד עם זאת אנחנו שמחות שהנוהל שיצא בסופו של דבר, לפחות מאזן בין הצורך בשמירה על קשר בין הילד לשני הוריו לבין החובה לשמור על מוגנות הילד כעקרון עליון.

"הנוהל לא קבע חובה למנות שופט מוקד, כפי המצב בפיילוט במחוז תל אביב, ואנחנו מקוות שבתי המשפט במחוזות השונים לא יאמצו את הגישה הזו ויחזרו לעקרון המקורי והמרכזי של דיני המשפחה בישראל: משפחה אחת שופט אחד. כדי להבטיח שמי שיעסוק בבקשות האלה יהיה שופט שמכיר את כל מורכבות הסכסוך במקרה הקונקרטי ולא אורח לרגע".

ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן נמסר: "בפועל, הנוהל החדש אינו משנה באופן משמעותי את המציאות הקיימת בבתי המשפט, שכן גם טרם קביעתו ניתן היה להגיש בקשות לסעדים דחופים בנושאים אלו. על רק זה, אנו מברכות את נשיאת העליון כי בחרה להדגיש כבר בפתיחת הנוהל את מוגנות הילד וטובתו. הנוהל מדגיש כי טובת הילד לקשר עם שני הוריו אינה חזות כול, וקודם לכן יש להבטיח את מוגנותו של הילד מפני אלימות ומפני פגיעה ישירה של ההורים בילד, או מפני פגיעה דרך חשיפתו לאלימות משפחתית גם אם זו אינה מופנית כלפיו פיזית.

"יש לשים לב לכך שהנוהל עלול לעודד הגשת בקשות לסעדים דחופים ולהתפרש ככזה הנותן תמריץ להקצנת טענות על פגיעה בקשר ולהביא להסלמה בסכסוכי משפחה. על בתי המשפט בכלל המחוזות בארץ להיות ערים לסכנה זו של הסלמה בסכסוכים, ולהביא זאת בחשבון בעת יישום הנוהל".