החברה הישראלית קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) הודיעה אתמול (שני) על חתימת מזכר הבנות מחייב (MOU) לשיתוף פעולה בהפעלת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט ומוצריו. בכך, מודיעה למעשה החברה כי תתחרה בתעלת סואץ בענף הנפט.

הנתיבים המיועדים הם מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים לשווקים מערביים, ובין אזור הים התיכון לשווקי המזרח הרחוק, והכול באמצעות תשתית ההובלה והאחסון של חברת קצא״א, ודרך ישראל.

ההסכם נחתם מול חברת MED-RED, חברה פרטית המוחזקת ע"י תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית, בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר.

לפי הודעת קצא"א, שיתוף הפעולה מהווה בשורה לשוק האנרגיה העולמי, שכן הוא מציע למפיקות הנפט וליצרניות את הדרך הקצרה, היעילה והחסכנית ביותר לשינוע נפט ומוצריו מהמפרץ הערבי לאזורי הביקוש במערב, וכן מקרב את השווקים במזרח הרחוק ליצרניות הנפט באזור הים התיכון והים השחור.

מתוך הודעה לתקשורת של קצא"א

טקס החתימה שנערך אתמול באבו דאבי, במסגרת ועידת עסקים בהובלת שר האוצר האמריקאני, סטיב מנוצ'ין, הוא תוצאה של משא ומתן, שאפשר שיתוף פעולה ייחודי וראשון מסוגו מאז החתימה על הסכמי אברהם באוגוסט האחרון בין חברה ישראלית-ממשלתית לבין שותפות הפועלת מאיחוד האמירויות.

שר האוצר האמריקאי מנוצ׳ין במעמד החתימה (צילום: יח"צ קצאא)

יו"ר קצא"א, ארז כלפון, אמר במהלך הטקס: "זהו הסכם היסטורי, שמגדיל את שיתופי הפעולה של קצא״א עם שחקנים אזוריים ובינלאומים. אין ספק, שלהסכם זה ישנה חשיבות גדולה למשק הישראלי, גם בפן הכלכלי וגם בפן האסטרטגי, כאשר מדובר על השקעות משותפות לטווח הרחוק״.

תחרות ישירה בתעלת סואץ

למרות הכוונות לגשר יבשתי, פן משמעותי בפעילות האפשרית של קצא"א היא מקטע יבשתי שיחבר בין מיכליות בים שיעגנו גם באילת וגם באשקלון. בכך, מדובר בתחרות מול תעלת סואץ. בחודש שעבר, התראיין ג'ורג' סאפואט, דובר רשות התעלה לסוכנות Xinhua, וציין כי הכנסות התעלה ב-4 החודשים הראשונים של 2020 עלו ב-2% והגיעו לשיא של 1.9 מיליארד דולר. עוד אמר ספואט, כי הנתיב הצפוני, דרך רוסיה לאירופה, פועל רק 4 חודשים בשנה ואינו מהווה תחרות של ממש. לפי כתבה באתר אל-מוניטור, סאפואט אמר כי "קשה עדיין להבין את ההשלכות של המצב".

בכיר לשעבר ברשות התעלה אמר לאל-מוניטור כי 17% מהכנסותיה הן ממוצרי נפט. למצרים יש תחרות פנימית למעבר מכיליות בתעלה בדמות צינור הנפט ממסוף עין סוחנה בחוף מפרץ סואץ בחצי האי סיני לנמל אלכסנדריה בים התיכון. קשה להעריך באיזו מידה הנתיב הישראלי יוכל להיות תחרותי ברמה הכלכלית מול אפשרות השיט בתעלה או המעבר בצינור המצרי.

במקביל, הצייצן סמיר מדני שעוקב אחר מיכליות נפט באופן עצמאי פרסם היום צילום לווין מיוני האחרון של מיכלית ענק, אשר ככל הנראה העמיסה בנמל אילת 2 מליון חביות נפט אזרי, בדרכו לסין, לצד מיכלית קטנה יותר של נפט כורדי, שפרקה נפט באילת ללא שימוש בצנרת קצא"א ודווקא עברה בתעלת סואץ.

Over the summer I caught some KRG oil arriving into Eilat from Ceyhan after traversing the Suez Canal (which kind of defeats the purpose of the pipeline), but also saw a VLCC re-export 2 million barrels of (mostly likely Azeri) oil to China. pic.twitter.com/oEf7IdZzFh

— Sam (@Samir_Madani) October 20, 2020

סכנה סביבתית מוגברת בתרחיש של דליפה

למרות שההסכם החדש לא יגביר את כמות הנפט שזקוקה לשינוע בים התיכון, שינוי הנתיב יגביר את כמות הנפט שעוברת באשקלון ובייחוד במפרץ אילת.

ארגון "צלול" הודיע כי הגברת הפעילות בתחום הנפט באיזור אילת מסוכנת למפרץ אילת בכללותו ובאופן ספציפי לשונית האלמוגים במפרץ, בתרחיש של דליפה, אם ייעשה שימוש במיכליות.

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול: "הסכם קצא"א עם מדינות המפרץ על הפיכת ישראל לתשתית העברת נפט מהמפרץ לאירופה הינה בגדר סכנת מוות למפרץ אילת, לשונית האלמוגים וענף התיירות של העיר. החתימה המהירה על ההסכם, ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה, ללא תסקירים וחוות דעת וללא בחינה של הסיכונים הכרוכים בכך הינה הוכחה לצורך הדחוף בפירוק קצא"א, הפועלת תוך החרגה מחוקי סביבה ושקיפות, מאינטרסים כספיים בלבד. המרדף אחר הנפט של מדינות המפרץ יוביל אותנו לאסון וודאי. במקום לרוץ אחר מקורות האנרגיות של האתמול, כסף מזוהם באסונות סביבתיים ובריאותיים, יש להבטיח חזק ובריא לאדם ולטבע. ללא כל אלה, ההסכם המדיני שנחתם עם מדינות ערב יוביל לפגיעה כה אנושה באינטרס הציבורי בישראל".

ד"ר יובל ארבל מהארגון אמר ל"דבר" כי "הם לא מדברים כרגע על לבנות צינור מערב הסעודית באורך 700 ק"מ שכרגע לא ישים, אלא למיכליות נפט. היום עוברת באילת בערך מיכלית נפט אחת בחודש. זה יכול להיות הרבה יותר בגלל ההסכם. דליפה של מיכלית נפט יכולה לפגוע בכל מפרץ אילת".

לגבי מוכנותה של ישראל לטפל באירועי דליפה בים אמר "החלטת ממשלה בנושא מ-2008 עוד לא יושמה במלואה. חוק התלמ"ת (התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן) עוד לא נחקק. משרד האוצר לא אישר תקנים כך שאין לנו מערך טיפול מיידי ראוי למקרה של אסון שפך".