אזרחי צ'ילה הכריעו הלילה (שני) על שינוי החוקה שנוסחה בתקופת שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה. משאל העם על החוקה החדשה נערך בעקבות המחאה החברתית ששטפה את רחובות המדינה לפני כשנה. המחאה פרצה בעקבות העלאת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, והתפשטה לגל הפגנות נרחב נגד שחיתות ופערים כלכליים במדינה שנחשבת לאחת המפותחות והמשגשגות ביותר בדרום אמריקה.

לאחר ספירת 98% מהקולות התברר כי כ-78% תמכו בשינוי החוקה, מול 22% שהתנגדו. שיעור דומה של מצביעים תמכו ב"שיח ציבורי" על תוכן החוקה החדשה, שתכתב על-ידי אזרחים שייבחרו לכך ולא על-ידי חברי פרלמנט מכהנים. למרות המצב המורכב בו צ'ילה מצויה בעקבות מגפת הקורונה, השתתפו במשאל העם כ-51% מבעלי זכות הבחירה שהם יותר משבעה מיליון מצביעים. רבים מאזרחי צ'ילה יצאו לחגוג הלילה במרכזי הערים לאחר פרסום תוצאות המדגמים.

הגוף שינסח את החוקה החדשה צפוי להיות מורכב מ-155 אזרחים שייבחרו בהצבעה, כך נקבע במשאל העם וזאת לעומת ההצעה החלופית לפיה הגוף יורכב מחציתו מאזרחים ומחציתו מחברי פרלמנט מכהנים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הנשיא סבסטיאן פיניירה אמר הלילה כי משאל העם הוא רק תחילתו של תהליך שעל המדינה כולה לקחת בו חלק. פיניירה הביע בתחילה התנגדות לשינוי החוקה, אך הכיר בכך שמרבית האזרחים מעוניינים בשינוי. "עד עכשיו החוקה היתה מה שפילג בינינו. החל מהיום, עלינו לשתף פעולה כדי להפוך את החוקה החדשה לבית עבור כולנו". חוקה חדשה תובא לאישור הציבור במשאל עם נוסף שצפוי להיערך בעוד כשנה וחצי.

משאל העם אמור היה להתקיים באפריל, אך נדחה בשל מגפת קורונה והסגר שהוטל במדינה. בצ'ילה אובחנו עד כה כחצי מיליון נשאי קורונה ולפחות 13,944 מתו מהמחלה ומסיבוכיה. בחודש האחרון מספר החולים הפעילים ירד משמעותית, והמוסדות הציבוריים נפתחו מחדש במרבית חלקי המדינה.

אזרחים צ'יליאנים מצביעים במשאל העם על שינוי החוקה (צילום: AP Photo/Esteban Felix)

ההצבעה נערכה בקלפיות אותן גדשו תורים ארוכים של אזרחים, שנדרשו להסיר לרגע את המסכה לצורך הזדהות, בטרם מילאו את טופס ההצבעה בעזרת עט או עיפרון שהביאו מהבית. כ-7.4 מיליון אזרחים, מבין כ-19 מיליון תושבי המדינה, הצביעו במשאל העם. מי שאובחנו כנשאים של הנגיף או באו במגע עם חולים מאומתים נקראו להישאר בבתיהם.

"עד לפרוץ המחאה לפני שנה, הרעיון של חוקה חדשה לא היה חלק מהאג'נדה של אף אחד במדינה", אמרה ל'ניו יורק טיימס' לוסיה דאמרט, חוקרת מדעי המדינה, החברה בוועד של מכון המחקר הצ'ילאני "אספסיו-פובליקו". "העובדה שאנו דנים עכשיו בחוקה חדשה היא ניצחון לתנועת המחאה החברתית".

בשיאה של המחאה בשנה שעברה, שכונתה "הפיצוץ". הפגינו ברחובות סנטיאגו קרוב למיליון בני אדם. לפחות 34 בני אדם נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון, יותר מ-3,400 נפצעו וכ-8,800 נעצרו. מספר דומה של תלונות על הפרת זכויותיהם של מפגינים התקבלו במשרד התובע הכללי במדינה, לרבות תלונות על פגיעת כדורי גומי שגרמו לנזקי ראייה, ואף לעיוורון של מפגינים.

בחודש שעבר התחדשו המחאות, אחרי הפוגה בת חודשים בעקבות מגפת קורונה. הרנאן בקר, בן 58, איש מכירות שהשתתף לפני שבוע בהפגנה בה היו רבבות בני אדם, סבור כי משאל העם החדש "יביא לסיום פרק הרודנות" בתולדות צ'ילה. לדבריו, "מקורה של החוקה אינו חוקי, היא התקבלה תחת שלטון צבאי, מבלי שהאזרחים זכו לחופש ביטוי או חופש הפגנה".

החוקה המקורית אושרה ב-1980 במשאל עם, ברוב של 66% מול 30% שהתנגדו. אולם, מבקריה מציינים כי באותה עת נאסרה כל פעילות פוליטית, והמדינה הפעילה מערך צנזורה נרחב. באותה העת, תחת שלטונו של פינושה, כוחות הביטחון עצרו, עינו ואף הרגו אלפי בני אדם שנחשדו כמתנגדי משטר, רבים מהם היו תומכיו של הנשיא סלבדור איינדה, שהודח בהפיכה צבאית אותה תכנן ועודד ה-CIA ב-1973.

ההיסטוריון פליפה נבארטה אמר ל'ניו יורק טיימס' כי חרף שאיפותיהם של תומכי השינוי לראות שוויון רב יותר ושיפור במערכות ציבוריות כמו חינוך, בריאות ותמיכה בגמלאים, "החוקה לא תפתור את הבעיות האלה באופן קונקרטי, היא רק תקבע איך תראה המדינה שתעסוק במציאת הפתרונות לבעיות הללו".