אחד האזורים שזכה לתשומת לב גדולה במערכת הבחירות הקודמת לנשיאות ארה"ב הוא חגורת החלודה: קבוצת מדינות בחלק הצפון מזרחי של מרכז ארה"ב, שהיו בעבר מרכזי תעשייה ובעשורים האחרונים ירדו מגדולתן. המדינות באזור זה – ביניהן פנסילבניה, מישיגן, אוהיו, וויסקונסן, וירג'יניה המערבית ואינדיאנה, היו בעבר מעוזים של המפלגה הדמוקרטית, אך על רקע קריסתן הכלכלית, הפכו למדינות מתנדנדות אותן הצליח לסחוף טראמפ ב-2016, בהבטחות על שיקום התעשייה האמריקנית.

ארבע שנים חלפו, והתמונה נראית אחרת: על פי הסקרים הנשיא המכהן עלול להפסיד בוויסקונסין ומישיגן, וגם בפנסילבניה, המסתמנת כמדינת מפתח בדרך לבית הלבן, מוביל המועמד הדמוקרטי בסקרים. גם במדינת אוהיו בה טראמפ צפוי לנצח, סובל הנשיא מחולשה יחסית.

את תשובת האמת ליחסם של תושבי מדינות אלה להבטחות הנשיא נקבל ביום שלישי הבא, אבל מחקרים ונתונים שפורסמו בשנה האחרונה שופכים אור על מה שעשוי להתגלות כמגמה שתכריע את הבחירות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תשעה מעשרה עובדים מעריכים שנפגעו

המדיניות המזוהה ביותר עם טראמפ היא 'מלחמת הסחר' – הטלת מכסים על סין, לכאורה במטרה להגן על הייצור האמריקני. מדיניותו הדינמית של הנשיא אמנם עשתה כותרות ודיברה אל רגשות הלאומיות האמריקנים, אך כלל לא בטוח שהייתה אפקטיבית בהשגת המטרה של חיזוק התעשייה המקומית.

במישיגן, לשעבר בירת תעשיית הרכב האמריקאית, ואחת המדינות שהביאו לטראמפ את הניצחון ב-2016, קשה לראות תוצאות חיוביות. למעשה, במהלך כהונתו של טראמפ ירד שיעור הצמיחה במספר המשרות בענף התעשייה ב-4.4% לעומת הממוצע בתקופת קודמו בתפקיד, ברק אובמה.

יש לציין שטראמפ נכנס לבית הלבן בשיא ההתאוששות ממשבר 2008, ולכן לא מפתיע שקצב הגידול במשרות נהיה נמוך יותר. עם זאת, לאור המספרים, קשה לטעון שבמישיגן הרוויחו ממדיניותו של הנשיא הנוכחי.

מישיגן מגיעה לבחירות הקרובות אחרי שנתיים קשות במיוחד מבחינה כלכלית. הקורונה הנחיתה מכה אנושה על התעשייה הכבדה במדינה, שהגיעה אחרי יותר משנה וחצי בהן מספר המשרות בתעשייה היה בקיפאון. לפני הקורונה עמד שיעור האבטלה על מעט פחות מ-5%, אבל שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עמד על כ-61% בלבד.

מפעל רכב נטוש בדטרויט, מישיגן (צילום: Albert duce, ויקימדיה קומונס).

באוהיו, עוד מדינת תעשייה קריטית להיבחרותו מחדש של טראמפ, המצב גרוע עוד יותר. מהסקרים עולה כי טראמפ צפוי לנצח באוהיו, אבל מחקר שערכו חוקרים  באוניברסיטת אוהיו על השפעת מדיניות המכסים של טראמפ מצא כי אלו שהוטלו על ייבוא סיני לארה"ב דווקא פגעו בעובדי התעשייה במדינה.

הסיבה לכך היא שעל אף העובדה שהמכסים על ייבוא פלדה מסין תורמת משמעותית לתעשיית הפלדה האמריקאית, היא מייקרת את עלותה כחומר גלם. למעשה, ללא סבסוד ישיר לתעשיית הפלדה אמריקאית, דבר שלא נעשה ולא נשקל בממשל טראמפ, מדובר בתוספת עלות לחלק ניכר מהתעשייה המקומית.

"באוהיו יש שלושים ושישה מקומות עבודה בתעשיות שעושות שימוש בפלדה כחומר גלם על כל מקום עבודה אחד בתעשיית הפלדה", כתבו החוקרים. המחקר מצא כי תשעה מתוך עשרה עובדים באוהיו מעידים כי מצבם הכלכלי נפגע ממדיניות המכסים של טראמפ.

גם הבנק הפדרלי של ארה"ב, שהיה זהיר שלא להתבטא באופן ישיר נגד המדיניות, פרסם לפני מספר חודשים ניתוח שבו הוא מעריך שהתעסוקה בתעשייה דווקא הצטמצמה ב-1.4% בעקבות מלחמת הסחר.

באותו הדו"ח טען הבנק גם שמלחמת הסחר גרמה להפסדים מצטברים של 1.7 טריליון דולר בשווי השוק של חברות התעשייה האמריקאיות, דבר שנקשר להחלטות לצמצם הוצאות על ידי פיטורי עובדים וביטול תכניות התרחבות.

משבר הסויה

באוהיו יש קבוצה נוספת, ומשמעותית, שתכה בטראמפ בבחירות 2016: החקלאים. אבל אותו מחקר של אוניברסיטת אוהיו מצא כי גם מצבם שלה אלה הורע בתקופתו.

בתגובה למכסים האמריקאים, הטילה סין מכסים נגדיים, באופן ספציפי על ייבוא פולי סויה מארה"ב. חלק ניכר מחקלאי אוהיו הם מגדלי סויה בעצמם, שסין מהווה הלקוח העיקרי שלהם. על פי הערכות הבנק הפדרלי, ייצוא פולי הסויה מארה"ב לסין ירד בחצי לאורך כהונתו של טראמפ, מ-13.7 מיליארד דולר ב-2016, ל-7.1 מיליארד דולר בלבד בשנת 2018.

נציגי סין וארצות הברית בדיון בוושינגטון על סיום מלחמת הסחר. 21 בפברואר 2019 (AP Photo/Jacquelyn Martin, File)

חוקרי אוניברסיטת אוהיו הצביעו גם על מגמה כללית של האטה בגידול במספר המשרות במדינה. המגמה אמנם לא התחילה תחת טראמפ, אבל תפסה תאוצה בארבע השנים האחרונות.

על פי המחקר, שיא ההתאוששות ממיתון 2009-2008 התרחש כבר ב-2014, כשנוספו במדינה כ-96 אלף משרות חדשות. מאז הואט הקצב באופן דרמטי, וב-2019, עוד לפני משבר הקורונה, עמד הנתון על 3,700 מקומות עבודה בלבד. על פי החוקרים מדובר ב-10% בלבד ממספר המשרות החדשות שנוספו ב-2016, השנה שלפני תחילת כהונתו של טראמפ.

במדינה שרבים צופים שתכריע את הבחירות הקרובות, פנסילבניה, קשה לראות את התועלת שהביא טראמפ לתעשייה המקומית. למעשה, אחרי זינוק קטן לאחר כניסתו לתפקיד, התעשייה במדינה הצטמצמה ב-7,400 משרות עד 2019. נכון להיום, ביידן מוביל משמעותית בסקרים במדינה.

תכנית התשתיות שלא התממשה

רחוב בקליבלנד אוהיו, טראמפ הבטיח לטפל בתשתיות המתפוררות. (צילום: AP)

נושא נוסף שעשוי לפגוע בטראמפ הוא צעד שלא הצליח לקדם: תכנית השקעה ממשלתית בחידוש התשתיות המתפוררות של אמריקה. למרות שהייתה אבן פינה בקמפיין שלו באזורים אלו, הוא נכשל בליישמה לאורך ארבע שנות כהונתו.

בקמפיין הבחירות שלו הבטיח להשקיע כ-200 מיליארד דולר בתכנית השקעות פדרלית מאסיבית. רבים במדינות חגורת הפלדה תמכו בהצעה, בתקווה שהדבר יוביל ליצירת מקומות עבודה חדשים בשכר טוב. התכנית הצליחה אפילו לעורר דיון בקרב איגודי העובדים לגבי תמיכתם ביריבתו של טראמפ הילרי קלינטון.

אלא שהתכנית מעולם לא יצאה לפועל. הנשיא אמנם הביא את ההצעה לקונגרס ב-2018, אבל המפלגה הדמוקרטית חסמה אותו. הסיבה להתנגדות הדמוקרטית הייתה תכנית ההפרטה שהייתה חבויה בה. למעשה, מדובר היה בתכנית PPP, שותפות ציבורית-פרטית. שהממשל הפדרלי, על פי ההצעה, היה אמור להשקיע 200 מיליארד דולר, והמגזר הפרטי אמור היה להוסיף עוד כטריליון דולר. בתמורה, היו המשקיעים זוכים בזכיינות להפעלת התשתיות. לטענת הדמוקרטים מדובר, הלכה למעשה, בהפרטת התשתיות הלאומיות.

התכנית הייתה אמורה להביא ליצירתם של מה שטראמפ כינה "אלפים, ואולי עשרות אלפי מקומות עבודה" בתעשייה, אבל, כאמור, לא בוצעה. הזינוק במספר מקומות העבודה התעשייתיות שחזו רבים אחרי נצחונו לא קרה.

אמנם חל גידול המשמעותי במספר המשרות התעשייתיות מאמצע 2017 ועד סוף 2018, אבל מאז תחילת 2019 החל קיפאון בגידול במספר המשרות התעשייתיות. עם תחילת משבר הקורונה הפך הקיפאון לצניחה.

ג'ו ביידן, מתמודד לנשיאות ארה"ב, מתקבל באהדה על ידי נשיא האגודה של כבאים בעצרת פתיחת הקמפיין בפיטסבורג פנסליבניה. 29 באפריל 2019. (AP Photo/Gene J. Puskar)

ההצעה של ביידן

השאלה האם ביידן מציע חלופה אמתית למדיניות שהוביל טראמפ תתגלה ככל הנראה רק ביום בו ידרוך, אולי, בבית הלבן. בינתיים משקיע המועמד הדמקורטי משאבים רבים כדי לזכות מחדשם באמונם של מעמד העובדים האמריקני המנושל.

המועמד הדמוקרטי קיבל את תמיכתם של רוב האיגודים המקצועיים, לאחר שבסיבוב הקודם תמיכתם בקלינטון הייתה רפה. בין השאר מבטיח ביידן להעלות את שכר המינימום הפדרלי, להקים ועדה מיוחדת שתבחן דרכים להגדיל את מספר העובדים המאוגדים במדינה, והתחייב לתכנית השקעות ממשלתית בתשתיות בהיקף של לא פחות מ-2 טריליון דולר.

ביום שלישי הבא יזכו שוב תושבי רצועת הפלדה ל-15 דקות התהילה שלהם, כששמם יופיע על מפת האלקטורים, ופרשנים פוליטיים מסביב לעולם ינסו לחזות את הלך הרוח בעיירות שכוחות אל בפנסילבניה. ההבטחה לשינוי של ממש בעתידם עדיין תלויה באוויר.