כלכלת הקורונה / רבע מהישראלים מעידים: לא יודעים אם ניכנס לבידוד בלי פיצוי

מדינת ישראל יוצאת מהסגר השני בלי מנגנון תשלום על ימי בידוד. למרות שבג״צ קבע כי יש להסדיר את נושא התשלום, החל מיום חמישי האחרון אין הסדר חוקי בתוקף. אתמול  (ראשון) איים יו״ר ההסתדרות שאם הנושא לא יטופל תוך שבוע ״ההסתדרות תנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותה, בשביל להבטיח שהעובדים לא יופקרו״.

מחקר שעורך מכון גרטנר מעלה קשר ישיר בין הפיצוי שמדינת ישראל נותנת לבין ציות האזרחים להנחיות. על פי הסקר האחרון שנערך במסגרת המחקר, רק 64% מהנשאלים העידו שייכנסו לבידוד גם אם לא יקבלו פיצוי.

מעל מיליון ישראלים נכנסו לבידוד מפברואר, 27% מבעלי ההכנסות הנמוכות מהממוצע לא יודעים אם יישמעו להנחיות בלי פיצוי (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

״אם אנשים יפסיקו לקבל פיצוי על ימי בידוד״, אומר ד״ר מורן בודס, ראש המכון לרפואה דחופה במכון גרטנר ל׳דבר׳, ״יהיה לזה אפקט של הפחתת מוטיבציה ללכת להיבדק, לדווח על בידוד ולהישאר בבידוד״.

תוצאות המחקר מדאיגות אף יותר כיוון שנמצא קשר ישיר בין רמת ההכנסה של אדם למוכנות לציית להגבלות. על פי תוצאות המחקר, 27% מבעלי ההכנסות הנמוכות מהממוצע ענו בסקר שלא יצייתו להנחיות בהיעדר פיצוי, לעומת 16% מבעלי ההכנסות הגבוהות מהממוצע.

ד"ר מורן בודס. ״לאנשים לא משנה המילה, משנה ההישרדות, ולדאוג למשפחה״ (אלבום פרטי)

"אם לאדם אין יכולת להחזיק את עצמו כלכלית בתקופה שהוא בבידוד, הוא ימצא דרך אחרת לפרנס את משפחתו בתקופה הזו״, אומר בודס, ״אם אנחנו בשלב שאנשים יתחילו לעשות את החישוב, האם לשרוד בריאותית או כלכלית, אז כשזה יגיע לשם גם הצייתנים ביותר יפסיקו לציית כי יש משפחה לפרנס וזה מה שאנחנו רואים.

״זה נכון על בידוד, על סגר ועל הגבלות״, אומר בודס, ״לאנשים לא משנה המילה, משנה ההישרדות ולדאוג למשפחה״.

האמון שנשחק מקשה על הציות

המחקר של ד״ר בודס וראש המכון, פרופ׳ קובי פלג, מראה שהכרסום באמון הציבור במוסדות השלטון מהווה גם הוא גורם לאי ציות להנחיות. ״הגל השני של הקורונה היה גרוע מהראשון״, אומר בודס, ״אפשר היה לצפות שאנשים יהיו יותר צייתנים, אבל בפועל נראה שהאמון שלהם נשחק והם נהיו לצייתנים פחות״.

יו״ר ההסתדרות לראש הממשלה: ״למצוא פתרון לתשלום ימי הבידוד תוך שבוע״ (צילומים: יונתן בלום / אוליביה פיטוסי – פלאש 90)

שיעור העובדים שהעידו כי יצייתו להנחיות גם במידה ולא יקבלו פיצוי ירד מ-71% בחודש מרץ ל-64% בחודש אוגוסט: ״במרץ המדידה נעשתה בשיא הגל הראשון, בתקופת הסגר, אנשים נבהלו ונשארו בבית וזה יצר גם עלייה בצייתנות. באוגוסט, אנחנו כבר באמצע הגל השני, ואפשר לראות את השחיקה״.

בסקר אוגוסט, רק 51% מהמשיבים ענו שידווחו למשרד הבריאות על מפרי בידוד, ירידה בהשוואה לנקודות הבדיקה הקודמות: 58% בפברואר ו-67% במרץ.

החשיבות שבמתן פיצוי לעובדים

מעל למיליון ישראלים שהו בבידוד החל מחודש פברואר. בודס מסביר שעל פי המחקר, ״בכל אחת מנקודות הזמן, העידו כ-23%-25% מהמשיבים שבהיעדר פיצוי, הם לא יודעים אם יצייתו להנחיות או ש'אולי' יצייתו להן. זאת לעומת 4%-5% שהניחו כי יקבלו פיצוי״.

המחקר צוטט על ידי ארגון ה-OECD שהדגיש את החשיבות שבמתן פיצוי כלכלי לעובדים הנדרשים לבידוד, גם כדי לעודד עובדים להקפיד על הנחיות למניעת הפצת הנגיף, וגם כדי למנוע פגיעה בהכנסת משקי הבית בתקופת המשבר הכלכלי.