ועדת העבודה הרווחה והבריאות אישרה הבוקר (ראשון), לקריאה שנייה ושלישית, חוק על פיו מוסדות ציבוריים יחויבו בייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בשיעור של 5% ממצבת העובדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף הודה בסיום ההצבעה לכל הנוגעים בדבר ואמר כי החוק מהווה "שינוי מהותי ביחס החברה לאוכלוסיות הזקוקות לחוקים כדי להגן עליהם. זה היה צריך לבוא יותר טבעי, אבל אם החברה לא מבינה את אחריותה נעשה זאת בחוק".

ח״כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ארכיון. צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ בירך אף הוא על אישור החוק: "זהו תיקון שמתיישב עם ההיגיון הכלכלי והמסר החברתי והמוסרי של ממשלת ישראל. החסמים הניצבים בפני אדם עם מוגבלות בדרכו לתעסוקה חייבים להיפסק. יש להגביר את שילובם כך שיהפכו מאוכלוסייה נתמכת לאזרחים יצרניים שתורמים לחברה ולמדינה."

עובד עם מוגבלות מוגדר לצורך החוק כעובד עם 40% נכות ומעלה, או עובד עם 20% נכות ומעלה שהוכר כזכאי לשיקום תעסוקתי במשרדי הכלכלה או הביטחון לתכנית תעסוקתית, לשכר מינימום מותאם. וכן זכאים לשירותי רווחה מחמת מוגבלותו מהאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית או אגף השיקום במשרד הרווחה.

בכל שנה יצטרכו הגופים הציבוריים להעביר רשימות של עובדיהם לביטוח הלאומי, אשר יעדכן אותם ואת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות האם ובאיזו מידה הם עומדים בחובת הייצוג ההולם. תוצר הבדיקה יהיה פרסום באינטרנט של הגופים שעמדו ביעד ובאיזו מידה.

החוק מטיל על כל מעסיק ציבורי גדול להגיש תכנית לקידום העסקת אנשים עם מוגבלויות. הנציבות תוכל להורות למעסיק בצו לנקוט פעולות לשם קידום העסקת עובדים עם מוגבלויות וגוף שיפר צו למסירת מידע או צו ייצוג הולם דינו קנס.

במהלך הדיון על החוק התעורר ויכוח האם יש להחיל את החוק על ארגונים שעובדים בהם למעלה מ-25 עובדים (בתיקון מדובר על ארגונים שמועסקים בהם מעל 100 עובדים). ערן טמיר, יועץ לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מתעקש כי הסיבה לכך היא שלא לפגוע בפרטיותו של אדם בעל מוגבלות שעובד בארגון קטן שבו יש סיכוי גבוהה יותר לזיהויו על ידי שאר העובדים. ההחלטה להחיל את החוק על חברות בהן מועסקים 100 עובדים ומעלה נובעת משיקולים של איזון הזכות לפרטיות מול חובת הייצוג ההולם. בכל מקרה ישנה חובת ייצוג הולם על כל המעסיקים.

החוק יחול גם על משטרת ישראל, בתי הסוהר ומגן דוד אדום, אך במניין עובדיהם לא ימנו עובדים מבצעיים. במניין עובדים עם מוגבלויות במשטרה ושב"ס יכללו גם שוטרים שדרגת נכותם היא 20% או שרופא של המשטרה או שב"ס קבע שמצבם הרפואי שקול ל-20% נכות, או כאלה שוועדה רפואית שחררה אותם מחמת מוגבלות משירות מבצעי – וזאת על מנת ששוטרים וסוהרים שנפצעו לא יפלטו מהמערכת.

גם צה"ל יחויב בעמידה בייצוג הולם של חיילים בתפקידים שאינם קרביים או תומכי לחימה, בהתאם למניין החיילים שהתחייבו לשירות קבע זאת על אף שלא מתקיימים ביחס אליהם יחסי העסקה. ייקבעו התאמות בפקודות הצבא שיקבעו את ההגדרה לעובד עם מוגבלות משמעותית בהקשר זה על בסיס הנתונים הידועים לצבא כיום. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הבהיר שביחס לאזרחים עובדי צה"ל יחויב הצבא ככל גוף אחר. בנוסף, שר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להוסיף הוראות באשר לאוכלוסיות ספציפיות שיש קושי בשילובן בשוק העבודה.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. ארכיון. צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

עוד הוסיף ניסנקורן כי "החוק לייצוג הולם קיים כבר מ-98. זו לא חובה חדשה, היא קיימת כבר 20 שנה, ועכשיו אנחנו דורשים ליישם אותה. אין פה עלות תקציבית, ממונה לא חייב להיות תפקיד בלעדי. קליטת אנשים עם מוגבלות זה משרות בתקן או תקנים שהתפנו. עובד עם מוגבלות הוא לא פחות יעיל והוא לא עומס. אין סיבה שעובד עם מוגבלות לא יהיה פקיד, או עו"ס או מורה".

אורן הלמן סמנכ"ל חברת החשמל לישראל ומקים 'סיכוי שווה' פנה לנוכחים ואמר: "תבואו לחברת החשמל שגם בה יש עובדים עם מוגבלויות, על הרצף האוטיסטי. תפסיקו לתרץ תירוצים ותתחילו לחפש עובדים עם מוגבלויות."