כ-350-300 מיליון שקלים חסרים על מנת להוציא לפועל את כל תכניות האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, כך לדברי מנהל האגף, ניצן ממרוד, בוועדה לביקורת המדינה. ממרוד: "מאז החודשים מרץ-אפריל קיבלנו 50-30 מיליון שקלים בלבד, שרובם יועדו לשוברים להכשרה מקצועית. זו טיפה בים". בחודש במרץ הקצתה הממשלה כ-750 מיליון שקלים לנושא.  ממרוד הוסיף כי "כרגע לא עלינו עדיין עם כל הדברים שאנחנו מתכננים כי אנחנו חוששים להציף את השוק במשהו שאנחנו עוד לא יודעים שיש לנו הכסף להפעיל אותו".

אביעד שוורץ, מאגף התקציבים במשרד האוצר, השיב כי 750 מיליון השקלים שהוקצו במסגרת קופסת הקורונה במרץ, נועדו גם לתגבור מערך שירות התעסוקה, וכן לפרויקטים דרך רשות החדשנות, מסלולי עידוד תעסוקה במשרד הכלכלה ועידוד לימודי הנדסאות ולימודי תואר ראשון במקצועות נדרשים במשק.

לדבריו, מסכום זה הוקצו כבר 45 מיליון שקלים לזרוע העבודה, עבור הכשרות בשיטת השוברים, וכ-70 מיליון שקלים לטובת עידוד לימודים אקדמיים במקצועות נדרשים. "יש לנו גם תכניות שכבר יצאו, וגם יש כסף בבסיס התקציב של המשרדים שלא כולו נוצל, מעבר לתקציב החדש מתקציבי הקורונה", טען.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ממרוד, שנכנס לתפקיד בתחילת החודש, הבהיר כי היתרון של שיטת השוברים, במסגרתה מקבלים מבקשי עבודה סבסוד להכשרה מקצועית, הוא המימוש המהיר שלה. עם זאת, הוסיף כי המשרד מתקשה לעקוב אחר בוגרי ההכשרות בשיטה זו ואחרי מידת השתלבותם בשוק העבודה.

"אני חושב שצריך לבחון את השיטה הזו, יש לנו ערוצים הרבה יותר טובים לפעול בהם", אמר. עוד הוסיף ממרוד כי התכניות שגיבש האגף להתמודדות עם המשבר כוללות חיזוק משמעותי של שיתוף הפעולה עם המעסיקים באמצעות יצירת הכשרות בהתאם להתחייבות לקלוט עובדים, ביצירת מודל של הכשרה פנים מפעלית, וביצירת מסלולים מהירים להכשרה בהתאם לדרישות קונקרטיות של מעסיקים. לדבריו, חלק מתכניות אלה עדיין יצאו לפועל, בשל המצוקה התקציבית.

ראובן אדרעי, משירות התעסוקה, הוסיף כי מתחילת משבר הקורונה חילק השירות  כ-1,275 שוברים להכשרה מקצועית, ו-70% ממי שקיבלו אותם השתלבו חזרה בשוק העבודה. יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם), העיר כי 900 המובטלים שהשתלבו בעבודה באמצעות מנגנון זה הם רק חלק קטן מהיקפי האבטלה במשק.

"לממשלה הכי קל לעבוד בשיטת השוברים. פשוט לתת כסף ושהאדם יבחר בעצמו לאן הוא הולך", הוסיפה ללי דרעי, מנהלת השותפויות של ארגון 121, שהקים מטה פעולה אזרחי לקידום השקעה ממשלתית בהסבות ובהכשרות מקצועיות למפוטרי הקורונה, בשותפות של ארגוני מעסיקים וארגוני מגזר שלישי.

לדבריה, "אנחנו חושבים שזו טעות. ראשית אף אחד לא בודק האם זו הכשרה שהיא באמת נחוצה או לא. שנית, מדובר בסכום קבוע ולכן גופי ההכשרה מנפחים או מצמצמים הכשרות כדי לעמוד ברף. כך שהמוצר שיוצא הוא גנרי ולא איכותי. לבסוף, המשתתפים בקורסים צריכים לשלם מראש, ומקבלים את השובר רק אחרי כן. היום עם משבר הקורונה לאנשים אין את הכסף לשים על זה מלכתחילה".

דרעי הוסיפה, כי היא רואה גם טעם לפגם במימון עידוד ללימודים אקדמיים מתקציב הקורונה שיועד להכשרות מקצועיות. "המדינה משקיעה מדי שנה 5 וחצי מיליארד שקל באקדמיה ובסבסוד שכר הלימוד", אמרה, "אני מנסה להבין, אם חלק גדול מ-750 מיליון השקלים שהוקצו להכשרות מקצועיות הולך בסוף גם לעידוד לימודים אקדמיים, מה עם כ-60% מאזרחי המדינה שלא הולכים לאקדמיה כי הם לא רוצים או יכולים?  לרוב המכריע של המובטלים היום אים אפילו תעודת בגרות".

שוורץ: "ההסתכלות צריכה להיות שכמה שיותר אנשים יעברו הכשרה, כמה שיותר איכותית, ופחות אכפת לי אם זה במקום כזה או אחר. יש גם אנשים שעובדים במקומות שלא דורשים הכשרה ולא יעשו הכשרה וזה בסדר. לא צריך לדחוף לעשות הכשרה לקופאית, גם אם אין לזה תרומה או ערך מוסף לעובדת או למעסיק". לדבריו, הגדלת מספר הלומדים לתארים נדרשים היא מטרה ממשלתית.