במשרד האנרגיה רוצים להכשיר עד 1,600 ק"מ של קווי מתח עליון, להכנת רשת החשמל לגידול בצריכה, בדגש על שילוב אנרגיות מתחדשות. במשרד מטילים ספק במידת ההצלחה הצפויה בהפקת חשמל מקרקעות שכבר הוקצו  לכך, כמו גגות ושימוש דואלי בשטחים חקלאיים, אך עדיין לא חישבו את תועלות מתקני אגירה בתחום החיסכון במשאבי רשת.

"אם המכנה המשותף היחיד זה חשמל סולרי על גגות, לא נעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות", אמר מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי היום (שלישי), בדיון עקרוני במועצה הארצית לתכנון ובנייה, על צרכי התכנון במשק האנרגיה עד 2030.

אודי אדירי,מנכ"ל משרד האנרגיה: "עם חשמל סולרי על גגות לא נעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות"(צילום: דבר).

"מתכננת מחוז בכירה אמרה לנו 'תשכחו מהגגות'. תהיה בנייה רוויה. על הגגות יש עוד מתקני תשתית, שם יהיו החצרות של גני הילדים העתידיים. יש הרבה מתחרים על משאב הגגות", הוסיף, "נגדיל את התפוקה של האנרגיות המתחדשות פי שלושה (מ10% ל30%, א.ר.) וזה יהיה פי עשרה יותר קשה, כי כבר קטפנו את 'הפירות הנמוכים'".

 אדירי הסביר, כי כל החלטה שתתקבל תתמודד עם התנגדויות לגיטימיות בזכות עצמן. חשמל שמיוצר מפאנלים סולריים על גגות, יקר מחשמל בגז. במשרד המשפטים וברשות מקרקעי ישראל מעדיפים שימוש בשטחים פתוחים, בשל עקרונות צדק חלוקתי, על פני הקמת מתקנים סולריים ביישובים קיימים או בשטחים חקלאיים, שגורמים להשבחת ערך קרקע חקלאית.

עוד הוסיף כי השטחים בשימוש דואלי – גגות ושטחים חקלאיים –  ינועו בטווח שבין 30% ל-70% של ההספק הסולרי הכולל, המתכונן להגיע ל-12 אלף מגה-ואט, בנוסף לכ-2,500 מגה-ואט הקיימים כיום.

חלוקת הקרקע של האנרגיה הסולרית. (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

תומר גוטהלף, מתכנן מחוז דרום, מתח ביקורת חריפה על דברי אדירי. " מנסים להעביר פה החלטה של 200 אלף דונם במצגת, בלי חלופות, בלי תמ"א (תכנית מתאר ארצית, א.ר)", טען, "צריך 90% סולרי במבנים קיימים ובשימוש דואלי. לא צריך 70% על הקרקע, אלא 10% על הקרקע".

אדירי בתגובה: "זה לא 200 אלף דונם. כשנצמדים לתחנות קיימות ולקווי חשמל קיימים בצדי דרכים, השימוש בקרקע הוא מינימלי".

גוטהלף הסביר את ההשלכות של הקמת תחנות כוח, מכל סוג שהוא, רחוק מריכוזי האוכלוסייה במרכז הארץ. לדבריו, "אתמול דנו בהרחבה של דוראד (תחנת כוח פרטית ליד אשקלון, א.ר)", אמר, "עשו שם קסם. בחמישה דונם נוספים, מייצרים עוד 600 מגה-ואט. מעולם לא ראיתי דבר כזה. צריך להגיד למהנדסים שאפו. אבל, כדי להוציא חשמל מאשקלון, שרוויה בייצור אנרגיה, יהיה עוד קו מתח-על עליון שיוציא את זה לאחוזם. חמשת הדונם היפים האלה יוצרים מגבלה על עשרות אלפי דונמים של הולכה. הקרקע היא משאב שהולך ונגמר. ייצור סולרי תופס פי 100 יותר קרקע".

רשת החשמל הנדרשת. (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

יואב קצבוי, ממלא מקום יו"ר רשות החשמל, הציג את התועלות הרבות של מתקני אגירת אנרגיה. עם זאת, הודה כי תכניות פיתוח הרשת שהציג מבוססות על תרחיש המקסימום, ולא מכילות בתוכן את החיסכון במשאבי רשת  שיתאפשר עם פיתוח מתקני אגירה בהיקף רחב.

תועלות מתקני אגירה. (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

חזון חלופי של רשתות מקומיות

סגן אלון ישעיהו, רמ"ד ניתוח תשתיות במשרד הביטחון, העיר שתכנון קווי הולכה בישראל לוקח 30-20 שנה, ודרושה גם חלופה שונה. "אפשר לבנות את כסיף (עיר שעתידה להיבנות סמוך לתל ערד, א.ר), למשל, כעיר ירוקה מראש. במחנות צה"ל החדשים בדרום אנחנו ממקסמים יכולת אנרגיה מתחדשת", אמר.

אביב בארי, מתכנן המועצה האזורית גלבוע, הדגיש את תחום האגירה. "חייבים להסדיר, סטטוטורית, אגירת אנרגיה ואופן שילובה בעשרות שדות סולריים. התפיסה צריכה להיות אזורית. דמיינו יישוב אחרי יישוב, שהופך לאי אנרגטי ויורד מהתלות בקווי ההולכה. יש לזה פוטנציאל גדול במרחב הכפרי".

הקושי בהגשמת החזון של באר, יש לציין, היא העובדה שהביקוש לחשמל בדרך כלל גבוה בהרבה ממה שניתן לייצר ברשת מקומית מאנרגיות מתחדשות בלבד.​