משרד האנרגיה צפוי להסביר הבוקר (שלישי) ב-9:00 את מדיניותו לגבי בניית תחנות כוח מונעות בגז במועצה הארצית לתכנון ובניה. הישיבה תשודר ב'זום' וגם בערוץ ה'יו-טיוב' של מנהל התכנון.

למרות החלטות הממשלה להעלאת יעד האנרגיות המתחדשות והצהרות שר האנרגיה להחלפת הפחם במקורות אנרגיה מתחדשת, במוסדות התכנון עדיין קיימות לפחות 13 תכניות פעילות להקמה או להרחבה של תחנות כוח המונעות בגז לצד תכניות להסבת תחנות מפחם לגז.

תחנת הכח אלון תבור המייצרת חשמל בגז (צילום: יוסי וייס/חברת החשמל)

המועצה הארצית לתכנון ובניה תשמע הבוקר ממשרד האנרגיה את צרכי התכנון לייצור אנרגיה עד שנת 2030 לאור החלטת הממשלה להגדלת הייצור באנרגיות מתחדשות ל-30% מתמהיל הייצור.

בעוד המשרד להגנת הסביבה וארגוני סביבה דורשים להקפיא לחלוטין הקמת תחנות כוח חדשות מעבר לאלו שכבר אושרו להקמה, במוסדות התכנון עדיין נמצאות לפחות 13 תכניות פעילות (6 מאושרות ו-7 בהליכי אישור).

התכניות המאושרות להקמת תחנות כוח המונעות בגז (שורק, הרחבת דליה, אתגל, צומת אנרגיה, ישראל פאואר ואורות רבין חדרה) מסתכמות ב-3,866 מגה-ואט בעוד שתחנות כוח שנמצאות עדיין בצנרת התכנונית (ריינדיר, מבואות גלבוע, הרחבת אלון תבור, הרחבת דוראד, OPC רותם, קסם אנרגיה, רידינג תל אביב והרחבת OPC חדרה) מסתכמות בכ-5,000 מגה-ואט.

השטח המיועד לתחנת הכח הסולרית ליד דימונה מתוך מסמכי המכרז (מקור: משרד האוצר)

החלטת הממשלה על העלאת יעדי החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30%, לוותה בנוסח כה מעורפל לגבי הקמת תחנות כוח חדשות המונעות בגז, עד ששולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות ורישוי עסקים במשרד להגנת הסביבה ביקשה הבהרות ממנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שלושה ימים לאחר ההחלטה.

"בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-25 באוקטובר 2020, ניתנה התחייבות על-ידי משרדך כי עד שנת היעד 2030 יוקמו תחנות כוח בגז בהספק כולל שלא יעלה על 1,400 מגה-ואט מעבר לתחנות הכוח הפועלות ומייצרות חשמל היום. נוסח המחליטים כפי שאושר אינו ברור באשר להתחייבות זו". נזר הציגה טבלה של תחנות כוח מתוכננות, שמהן בפועל יתאפשר למעשה לייצר בין 4,650 ל-7,200 מגה-ואט.

טבלת תחנות כח מאושרות ובהליכי תכנון אוקטובר 2020 מכתב שולי נזר לאודי אדירי

חלק מחוסר הוודאות נובע מהשאלה כמה תחנות כוח קיימות צפויות להיגרט ובאיזה הספק. סימן שאלה נוסף קשור בכוונה לקיים מכרז תחרותי בין תחנות כוח מאושרות, שיתחרו על תשלומי זמינות מופחתים מהמדינה. תחרות כזו אפשרית רק כשכמות התחנות המאושרות עולה משמעותית על כמות התחנות שיוקמו בפועל. כלומר, המדינה מעודדת יזמים לסכן מיליוני שקלים בתכנון תחנות כוח, רק כדי להוות גורם תחרותי שיוזיל את עלות התפעול של התחנות שיקומו בסוף ההליך.

הפגנה באזור התעשייה מבואות גלבוע נגד הקמת תחנות כח בגז, 9 בנובמבר, 2020 (צילום: מאבק 2020)

שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מצהיר שוב ושוב כי בכוונתו להחליף את נתח הפחם בתמהיל הייצור הנוכחי העומד על כ-25%, באנרגיות מתחדשות, שייצרו 30% מהחשמל במשק. במציאות, החלופה אותה מקדם המשרד היא החלפת תחנות פחמיות דווקא בתחנות גז, והסבה של תחנות אחרות מפחם לגז. להסבה יש עלות כלכלית וסביבתית משמעותית, שכן שריפת גז בתחנה מוסבת, מייצרת רק מעט יותר מחצי מכמות החשמל של שריפת אותה כמות גז בתחנת כוח חדשה ויעילה, אך פולטת אותה כמות של זיהום אוויר וגזי חממה.

מתוך דו"ח רשות החשמל במשרד האנרגיה

מ'דלק מעבר' ל'דלק העבר'

חלק גדול מהשינוי בעמדת משרד האנרגיה לשימוש מוגדל באנרגיות מתחדשות, מושפע ממכרז ראשון בישראל לייצור חשמל סולארי מגובה במתקני אגירה לארבע שעות, במחיר של 20 אגורות לקוט"ש בהיקף כולל של 168 מגה-ואט. המחיר שהתקבל במכרז נמוך מהתחשיבים הקודמים של רשות החשמל למחירי חשמל סולרי מגובה באגירה וגם נמוך משמעותית מעלות החשמל מגז. אם המכרז להקמת שדה סולארי ענקי ליד דימונה בהיקף של 300 מגה-ואט יצליח גם הוא, הרי שמדובר בשינוי עידן בו השימוש בגז יחדל להיות 'דלק מעבר' ויהפוך במהירות ל'דלק העבר'.