"לאחר שבוע של לחימה בצפון אתיופיה התמונה הולכת ומתחדדת", אמר ל'דבר' ד"ר משה טרדימן, מומחה לקרן אפריקה. לדבריו מחוז תגראי הבדלני מבקש להשתחרר מעול השלטון המרכזי במדינה, אך נתקל בהתנגדות כפולה: מצד צבא אתיופיה, ומצד צבא אריתראה השכנה.
"הממשלה במדינת המחוז תיגראי ניסתה לחתור תחת שלטונה של הממשלה באדיס-אבבה ובתגובה לכך צבא אתיופיה הפדרלי החל להפציץ בסיסים ונקודות אסטרטגיות במחוז תיגראי. אריתריאה הצטרפה לממשלת אתיופיה נלחמת גם היא במחוז הבדלני". טרדימן, שעומד בראש המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים והוא גם עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, מוטרד מאוד מהמצב באתיופיה.
אריתריאה חוזרת למלחמה באתיופיה?
"לפי דיווחים של רשתות תקשורת מקומיות, ולפי טענות של המנהיגים התיגרים, נראה שאריתריאה פלשה שוב לאתיופיה אלא שסביר מאוד שהפעם זה נעשה בתאום עם הממשלה היושבת באדיס-אבבה. חשוב לציין שמפלגת השלטון של החבל הבדלני הנהיגה את אתיופיה כולה במשך עשורים, והיא זו שהייתה מסוכסכת עם אריתריאה. אחד הדברים הראשונים שאביי אחמד, ראש ממשלת אתיופיה הנכחי, עשה לאחר שנבחר לעמוד בראש המדינה היה לסיים את הסכסוך עם אריתריאה. הוא זכה על כך בפרס נובל לשלום בשנה שעברה".
הממשלה היושבת באדיס-אבבה מתואמת עם אריתריאה?
"תראה, מצד אחד הממשלה האריתראית מכחישה את מעורבותה וטוענת שהיא לא מתערבת בסכסוך הזה כי הוא סכסוך פנימי של אתיופיה – במילים אלה השתמש שר החוץ האריתראי היום. מצד שני מתגברים הדיווחים ממקורות שונים, שאריתריאה אכן מעורבת. נוסף על כך שר החוץ האתיופי דיווח היום כי חיילים של הצבא האתיופי נאלצו לסגת לתוך אריתריאה – דבר שלא היה מתאפשר ללא תיאום בין אדיס-אבבה לאסמרה".
מה מצב העניינים כעת?
"קשה מאוד להבין מה בדיוק מתרחש כעת בצפון אתיופיה שכן כל אמצעי התקשורת של מחוז תיגראי נותקו. מדיווחים אליהם נחשפתי ידוע לי כי עיקר הלחימה נערכת באזורי הגבול של מחוז תיגראי ופחות בעומק המחוז. מחוז תיגראי גובל במחוז אפאר, במחוז אמהרה, באריתיראה ובסודאן. בתקשורת האתיופית דווח היום כי צבא אתיופיה השתלט על שדה תעופה הנמצא במרחק 60 ק"מ מהעיר חומרה שבצפון מערב מחוז תיגראי, בקרבת הגבול עם סודאן ואריתריאה.
"מנגד, אמצעי התקשורת של התיגרים הכחישו את הדיווח הזה. לפי דיווחים המגיעים ממקלה – בירת מדינת המחוז ומקום מושבו של פיקוד הצפון של צבא אתיופיה – המצב בעיר שקט והלחימה לא מורגשת. תושבי מקלה זועמים כאמור על הממשלה הפדרלית שניתקה להם את רשתות התקשורת, וסגרה את כל סניפי הבנקים, אולם הלחימה לא נערכת בעיר".
מה אומרים הסודאנים?
"סודאן מנסה לתווך להפסקת אש. סודאן, בשונה מאריתריאה, איננה מסוכסכת עם התיגרים, וכנראה שהשכנות הזו חשובה להם עבור מסחר. זו הסיבה שסודאן מנסה למלא צד מפייס בסכסוך".
ממשלת אתיופיה פתוחה למשא ומתן?
"בכירים בממשלת אתיופיה הציגו היום את התנאים לסיום הלחימה. ראש הממשלה צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי הפעולות הצבאיות נגד 'החזית העממית לשחרור תיגראי' (מפלגת השלטון בתיגראי) "מתקדמות כמתוכנן. הפעולות תיפסקנה כאשר החונטה תפורק מנשקה, יושב על כנו ממשל חוקי באזור וכל העריקים ייתפסו ויועמדו לדין – כל זה הופך במהירות לבר השגה".
רדואן חוסיין, שר החוץ האתיופי ודובר כוח המשימה לסכסוך בתיגראי, אמר היום ששיחות שלום עם ממשלת מחוז תיגראי אפשריות רק במידה וכל הנשק הצבאי יושמד, פקידי הממשל הפדרלי ישוחררו ומנהיגי המחוז ייעצרו. ניתן להבין מכך לא מעט על המתרחש. עריקים – משמע חיילים תיגרים שערקו מהצבא הפדרלי לשורות הכוחות התיגרים. פקידי הממשל הפדרלי שנעצרו – משמע פקידים שזוהו כמתנגדים לבדלנות התיגרית ונעצרו בתיגראי".
כיצד מגיבים למלחמה בצפון כוחות אופוזיציה אחרים באתיופיה?
"דובר צבא אתיופיה אמר היום כי 'החזית לשחרור אורומו' נלחמת כנגד חיילי צבא אתיופיה לצד התיגרים באזורים שונים במחוז תיגראי. במידה וזה נכון זה מעיד על הנפיצות של המצב הכללי באתיופיה. המלחמה עשויה לגלוש למחוזות אחרים באתיופיה."
כיצד הלחימה משפיעה על האזרחים באזורי הקרבות?
"פליטים רבים נמלטים מהמלחמה באתיופיה לסודאן השכנה. ראש סוכנות הפליטים של סודאן בעיר קסאלה, אלסיר ח'אלד, אמר היום לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי 6,000 פליטים חצו את הגבול מאתיופיה לסודאן, וכשלושים חיילים מצבא אתיופיה שנמלטו מהקרבות הסגירו עצמם לרשויות הסודאניות".
לדבריו, הרשויות בסודאן נערכות לגל של 200,000 פליטים שיגיעו מתיגראי בימים הקרובים. כמו כן למעלה מ-1,000 זרים, ביניהם לפחות 9 ישראלים, תקועים בתיגראי ואין באפשרותם לצאת משם.
"כל זאת קורה על רקע ניסיונות מצד הקהילה הבינלאומית לשים קץ ללחימה. אתיופיה דחתה את ניסיונות התיווך מצד סודאן והיום קרא האיחוד האפריקאי להפסקה מיידית של הלחימה, דרש לכבד את זכויות האדם ולהבטיח את הגנת האזרחים".
