ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע הערב (רביעי) כי הוא שוחח עם אלברט בורלה מנכ"ל חברת פייזר והגדיר את השיחה "חמה ולבבית" וכי מדינת ישראל מנהלת מו"מ לרכישת החיסון לקורונה. שלשום הודיעה החברה שפיתחה חיסון נגד הקורונה עם יעילות של 90%.
נתניהו: "אחרי השיחה הזאת, שהייתה מאוד עניינית ומאוד מעשית, אני משוכנע שאנחנו נשלים את החוזה עם חברת פייזר. זאת בשורה מאוד חשובה להבאת חיסונים רבים לכם אזרחי ישראל. שיהיה בהצלחה".
עד כה נרכשו בישראל מנות חיסון מחברת מודרנה וארקטורוס, שנמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים של החיסון שלהן, המבוסס על טכנולוגיית ה-mRNA, שעליה מבוסס גם החיסון של פיזר. בנוסף הצטרפה ישראל למיזם החיסונים של ארגון הבריאות העולמי covax. במקביל לכל אלו החל בתחילת נובמבר ניסוי קליני בחיסון שמפתח המכון הביולוגי בנס ציונה.
כיצד עובד חיסון הפייזר
הטכנולוגיה שעליה מבוסס החיסון של פייזר, mRNA, היא חדשה ולא נוסתה בעבר. היא שונה מחיסון "קלאסי", המבוסס על גרסה מוחלשת או מתה של נגיף מסוכן שמוחדרת לגוף, ובעקבותיה מערכת החיסון נתקלת בנגיף ומפתחת נגדו הגנה. חיסוני mRNA, כמו של פייזר, פועלים בצורה שונה: הם מזריקים לתוך הגוף רק את המידע הגנטי (הmRNA) להכנת חלבון הקרן.
תאי הגוף בעצמם משתמשים במידע ומייצרים בעצמם את חלבון הקרן, שנגדו מערכת החיסון מפתחת הגנה. היתרון בחיסוני mRNA הוא שקל וזול ליצור את החומר הגנטי הנדרש.
הבעיה עם חיסוני mRNA היא שהם צריכים להישמר בקירור קיצוני, דבר שיכול להקשות על הפצתם ברחבי העולם. אם יתגלה שחיסוני mRNA יעילים מאוד, זה יכול להצדיק את המאמץ וההוצאות שכרוכים בייצור והפצה של חיסון שדורש את התנאים האלה.
