דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ז באייר תשפ"ב 17.05.22
21°תל אביב
  • 17°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 19°באר שבע
  • 30°אילת
  • 23°טבריה
  • 18°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

משק האנרגיה / "קיבלנו החלטה תכנונית וערכית: שומרים על הקרקע ומשלמים יותר על חשמל מגגות"

המועצה הארצית לתכנון הקצתה לאנרגיה סולרית רק חלק קטן מהקרקע שביקש משרד האנרגיה | דרור בוימל, נציג ארגוני הסביבה במועצה, ל'דבר': "המאבק בשינוי האקלים וההגנה על המגוון הביולוגי מחייבים שטחים פתוחים, אין איך לעקוף את זה"

דרור בוימל (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה השבוע מגבלות על הקצאות קרקע נוספת לשדות סולריים, האופציה הזולה ביותר להפקת חשמל במתקנים חדשים. ההחלטה הדרמטית, שמגבילה את הענף זכתה לביקורת מצד חברות האנרגיה הסולרית, אך גם לתמיכת החברה להגנת הטבע. דרור בוימל, נציג החברה וארגוני הסביבה במועצה, ל'דבר': "צריך לשמור על שטחים פתוחים. אין דרך לעקוף את זה. בגלל זה הסיפור של האנרגיה הסולרית עלול להתנגש".

כדי לשים את הדיון בהקשרו המלא, חשוב לציין כי כלל האצבע לגבי צריכת הקרקע של האנרגיה הסולרית הוא 10 דונם למגה-ואט. טכנולוגיות חדשות יכולות, אמנם, לשפר את המצב בעתיד, אך במדינה צפופה כמו ישראל, יש למספר הזה משמעות עצומה.

חלוקת הקרקע של האנרגיה הסולרית. (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

מתחם אורות רבין של חברת החשמל, לדוגמה, יושב על קרקע של 1,200 דונם, ומספק כושר ייצור של 2,600 מגה-ואט. ייצור דומה באנרגיה סולרית ידרוש 26 אלף דונם, פי 13. מכיוון ששעות השמש בשנה הן מוגבלות, היקף השטח צריך לגדול עוד פי 5-4.

זו סיבה מרכזית לכך שבמועצה הארצית בחרו בתור העיקרון התכנוני המרכזי את השמירה על הקרקע. ההחלטה מחייבת לתת עדיפות לתחנות כוח ליד אזורי הצריכה והתשתיות, להרחיב מתחמים קיימים, ולשלוח את היזמים הסולריים לאתר את כל השטחים שכבר בשימוש (כמו חניונים, גגות, כבישים, ומאגרי מים) ולמעט בהקצאת קרקעות לשדות סולריים חדשים.

"שני מאבקים גלובליים שקשורים זה בזה"

בוימל, איש התכנון של החברה להגנת הטבע ונציג ארגוני הסביבה במועצה הארצית, השתתף בדיון הדרמטי השבוע."מנהל התכנון כבר תקופה ארוכה מחזיק בטן מלאה על היקפי התכניות הקרקעיות לאנרגיה סולרית", הוא מספר בראיון ל'דבר', "גם אנחנו בחברה להגנת הטבע מחזיקים בעמדה הזו כבר עשור, ההתפרעות על הקרקע היא מוגזמת. אנחנו חלוצי העמדה הזו, ועם השנים עוד ועוד גורמים השתכנעו שהדגש צריך להיות אזורים מופרים".

משרד האנרגיה חושש, והוא לא היחיד, שהעמדה הזו שלא תאפשר עמידה ביעדי האנרגיות הנקיות, והתוצאה תהיה שימוש מוגבר בתחנות כוח בגז
"העמדה שלנו מדגישה שני מאבקים גלובליים שקשורים זה בזה: שמירה על המגוון הביולוגי העולמי ומאבק בשינוי האקלים. אלה שני מאבקים ואתגרים מאוד גדולים שהאנושות נמצאת בפניהם, שבהרבה מקרים הם חופפים.

"מאבק בשינוי האקלים, זה מן הסתם טוב גם לשימור המגוון הביולוגי, אבל הנזק הכי גדול למגוון הביולוגי, הוא עדיין פגיעה בבתי גידול על ידי פיתוח.

"2% מהקרקעות שנמצאו כחשובים ביותר לבתי הגידול כוללים את ישראל בתוכם, ביחד עם האמזונס. זה אומר בעיקר שצריך לשמור על שטחים פתוחים. אין דרך לעקוף את זה. בגלל זה הסיפור של אנרגיה סולרית עלול להתנגש. צריך למצוא את הפתרונות הנכונים לישראל. אפילו אם יקר יותר לייצר חשמל יותר על גגות, הפגיעה במגוון הביולוגי היא דרמטית".

מה זה אומר פגיעה במגוון הביולוגי ברמה המקומית ?
"קח לדוגמא אנרגיית רוח. טורבינה לא תופסת הרבה קרקע, אבל יוצרת מגבלות מאוד משמעותיות לסביבה שלה. אפילו הטורבינות הקטנות, ברמת סירין ובגלבוע, הביאו לממצאים מאוד קשים של פגיעה בציפורים ובעטלפים. כשיש פגיעה בעטלפים, אתה פוגע בחקלאות באופן ישיר. כי העטלפים מדבירים חרקים באופן טבעי, במקום הדברה כימית.

טורבינות רוח בישראל. פגיעה קשה בציפורים ובעטלפים. (צילום: הדס פרוש\פלאש90)

"באזור רמת סירין, בגליל התחתון, ניסו לגדל בקרבת הטורבינות אספסת (תבואה לבעלי חיים, א.ר.), ואז הייתה שם מכה של התפרצות נברנים שהתחילו לאכול את האספסת. בעקבותיהם באו עופות דורסים, שבאו לאכול את הנברנים, ואז נוצרה תמותה מטורפת של עופות דורסים מהטורבינות. ואז אין מי שיבלום את הנברנים.

"יש כאן מעגלים של מערכות אקולוגיות, שלא תמיד אפשר לצפות אותם בצורה ברורה. ככה זה נראה כשמאבדים איזון. עד היום, אושרו, או קרובים לאישור, כ-550 מגה-ואט בטורבינות רוח בישראל. לטעמנו אין מקום לטורבינות נוספות בשנים הקרובות".

אז למה הסכמתם לתכניות שבקנה?
"אם לפני 7-5 שנים היינו מאוד מסויגים מתחום אנרגיית הרוח, ודי התנגדנו אליו, בשנים האחרונות הצלחנו למצוא אזורים ותכניות שיכולנו לחיות איתם. אבל תחת הרבה מגבלות: משטר הפעלה מוגבל, ניטור פגיעה בציפורים וכדומה. נראה איך הן פועלות, ונלמד מזה".

"גם אם ישראל תעשה הכל, היא עדיין תתרום 0.1% בהפחתת הפליטות בעולם"

שימוש מוגבר בדלקים ובגז פוגע באקלים, שפוגע בתורו בבעלי החיים, אין לזה משמעות?
"עד כמה ששינוי האקלים הוא דרמטי, לישראל אין באמת יכולת לעשות שינוי. זה לא אמירה שישראל לא צריכה לעשות דברים. היא צריכה לעשות הרבה מאוד, אבל כל העולם צריך לתרום את תרומתו ורק אם זה יקרה, יהיה שינוי משמעותי.

"אם מסתכלים על כלל העולם, גם אם ישראל עוברת, כבר מחר, ל-100% אנרגיות מתחדשות בתחבורה ובחשמל, וסוגרת את תעשיית הבשר והכל שמה בצד, עדיין היא  תתרום 0.1% מהפחתת הפליטות בעולם.

"אם בשביל לעשות את זה, המחיר הוא לחסל את השטחים הפתוחים, יהיה נזק מאוד קשה למגוון הביולוגי בישראל וגם למגוון העולמי. זה הטרייד-אוף שבו ישראל נמצאת. יש פה צפיפות גדולה, לחצי פיתוח גדולים, וזה המתח שהוביל אותנו לעמוד במשך עשור בעמדה הזו.

התקנת לוחות סולריים מעל מאגרי מים. "צריך לקדם אנרגיות מתחדשות בצורה חכמה, לא בפיתוח פזרני ובזבזני של חוות קרקעיות". (צילום: שגיא מורן)

"הרבה גורמים קיבלו את העמדה הזו, שישראל צריכה לעשות הרבה מאוד כדי לקדם אנרגיות מתחדשות, אבל בצורה חכמה. שזה אומר דו שימוש בקרקע. חקלאות למטה, סולרי למעלה. מאגר מים למטה, סולרי למעלה. לא פיתוח פזרני ובזבזני של חוות קרקעיות.

"אני גם לא חושב שזה יביא לתוספת תחנות בגז. ישראל לגמרי יכולה לעמוד ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב2030".

רק על הנייר
"על הנייר היא יכולה אפילו לעמוד ב-60%-50%. 30% זה שאפתני, אך בר ביצוע. כמובן אני מכליל בתוך זה 70 אלף דונם קרקע שהוקצו עד היום, ותוספת של עד 20 אלף דונם שאישרנו עקרונית השבוע".

"אין פה שגר ושכח, ניפגש ב-2030"

איך הוחלט על הקצאה של 20 אלף דונם?
"בתחילת הדיון הפנימי במועצה היה דיבור על 40 אלף דונם, והרבה מאוד מחברי המועצה הארצית התנגדו.

"משרד החקלאות, מרכז המועצות האזוריות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ועוד גורמים, דיברו על זה שהמספרים האלה הם אדירים ואי אפשר לדבר על זה. אנחנו הצענו 10,000 דונם, המשרד להגנת הסביבה רצה אפס דונם, בסוף הדיון התפשרנו על 20 אלף".

משרד האנרגיה אומר זה מה שצריך, למה הוא לא מקבל את זה?
"משרד האנרגיה חושב שצריך יותר קרקעות, ובעיקר חושב שאסור לקשור לו את הידיים בעניין הזה. אני יכול להבין את זה, זו לא עמדה מתבכיינת. הוא גורם שנתנו לו יעד משמעותי. גם אם, אולי, היינו רוצים יותר, זה לא יעד קל להשגה, והוא אומר 'תנו לי את כל הכלים'. ואומרים לו 'רק חלק מהכלים'. לא כל הכלים כשרים, לפחות לא כרגע. כרגע תתמקד בכלים האלה והאלה".

אבל מה עומד מאחורי זה ?
"יש שתי סיבות. סיבה ישירה: לשמור על הקרקע, שהיא משאב במחסור בישראל. הסיבה השנייה היא הרצון לכנס את כל בעלי העניין להיות לכיוון גגות ושטחים מופרים, להסיר חסמים, ולתת את כל התמריצים הנדרשים כדי להביא משם את האנרגיה".

ואם זה לא יהיה מספיק ?
"בכולם מקנן החשש שיכול להיות שלא יצליחו להתמודד עם כל החסמים, ולא יצליחו להביא את היקפי האנרגיה שצופים שניתן להביא מהשטחים המופרים. בגלל זה המועצה הארצית אמרה 'בעוד שנתיים יבוא משרד האנרגיה, יציג לנו סקירה איפה אנחנו עומדים, מה קרה עם החסמים'. זה דבר סטנדרטי. כך נוהגים במועצה הארצית בשורה של נושאים עקרוניים, או תכניות מתאר ארציות. לעשות דיוני מעקב וביקורת, ולפעמים לעשות התאמות בהחלטות. אין פה שגר ושכח, ניפגש ב-2030.

"אגב, 70 אלף הדונם שכבר הוקצו, 95% מהם נעשו ללא התנגדות שלנו, למעט מקומות שבהם היה נזק מאוד ברור וקונקרטי למערכות אקולוגיות. חלק גדול מהשטח הזה עדיין פנוי לשדות קרקעיים.

יעדי הקמת הספק משרד האנרגיה ל2030. (קרדיט: משרד האנרגיה)

"אני לא חושב שבעקבות ההחלטה השבוע, ב-2030 נהיה רק עם 25% מתחדשות ו-75% גז. זה יוביל לכך שהחל מהיום, כל הממשלה תעסוק באיך לקדם את הגגות".

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) טוען ששמירת קרקע זה טוב ויפה על הנייר, אבל בפועל בנגב יש כל הזמן פלישות לקרקע
"הפלישות בנגב זה באזור מאוד מסויים. רוב הנגב שמור, ושמור טוב. זו אמירה מאוד כללית ופופוליסטית. 20 אלף הדונם שמדובר בהם לא כוללים שטחים שבמחלוקת עם האוכלוסייה הבדואית. והקצאה לאנרגיה סולרית יכולה גם להיות אחד הכלים שיסייעו להסדרה של המחלוקות בין המדינה לבדואים".

כולם הבינו שזה הולך לייקר את החשמל ?
"בהחלט. המועצה הארצית קיבלה החלטה תכנונית, סביבתית וערכית, שאנחנו שומרים על הקרקע שלנו, ונשלם יותר על חשמל מגגות. זו המשמעות. זה היה בדיון. יו"ר רשות החשמל אמר את זה בצורה מאוד ברורה. לקחנו את זה בחשבון והחלטנו".​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!