חתימת ההסכם עם חברת התרופות פייזר, שתבטיח הגעה של החיסון לקורונה מתוצרת החברה למדינת ישראל, מעוררת תקוות רבות לגבי האפשרות של חזרה בטוחה יותר לשגרה בעתיד הנראה לעין. עם זאת, מדובר רק בצעד הראשון בדרך לחיסון האוכלוסייה בישראל מפני הנגיף. אחרי שייחתם ההסכם, ישראל תצטרך להתמודד עם שורת אתגרים לוגיסטיים, חברתיים ורפואיים הקשורים בשימוש בחיסון. אלו המרכזיים מביניהם:
חמישה אתגרים אחרי חתימת ההסכם
1. החלטה על הסדר בו יינתן החיסון. אספקת החיסונים תהיה מדורגת, והממשלה תצטרך לקבוע מדיניות ברורה והוגנת לחלוקתם. כשהתברר שעלול להיות מחסור בחיסונים לשפעת, משרד הבריאות קבע כי צוותי הרפואה, נשים הרות, תינוקות, מבוגרים מעל גיל 65, ובעלי בעיות בריאותיות יקבלו קדימות ויתחסנו ראשונים. ייתכן שהשיקולים לגבי חיסוני הקורונה יהיו שונים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו כבר הודיע על הקמת ועדת שרים לפיקוח על החיסונים ואופן חלוקתם. יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין כינה את ההחלטה להקים צוות שרים "מדאיגה". לדבריו, "פוליטיזציה של נושאים מקצועיים, כמו נושא זה, עלולה לפגוע באמון הציבור ולחשש לשיקולים סקטוריאליים. כמקובל בעולם, יש להקים צוות מומחים הטרוגני, רב-מקצועי בהשתתפות נציגי ציבור. הפעם עדיף פחות פיזיקאים ויותר אפידמיולוגים"
2. היערכות לוגיסטית. מבצע הבאת החיסונים והחזקתם יהיה משימה מורכבת. החיסון של פייזר, כמו החיסון של מודרנה, חברה שגם איתה יש לישראל וצפויה להגיש את החיסון שפיתחה לאישור מנהל התרופות האמריקאי (FDA) עד סוף השנה, מבוססים על טכנולוגיית mRNA, שמחייבת קירור עמוק של מינוס 70 מעלות. בקירור קיצוני כזה משתמשים רק בהיקפים מצומצמים מאוד, כמו תרומות זרע או בניסויים אקדמיים. במערך מרפאות הקהילה בישראל אין מקררים מתאימים לכך.
"זה מבצע שלא עשו כמהו בכאלה טמפרטורות ובכאלה היקפים", אומר ל'דבר' ד"ר יותם שנהר, ראש אגף המעבדות בקופת חולים לאומית, "יהיה צורך בהיערכות מחודשת. אי אפשר יהיה לסמוך על התשתית הקיימת".
עם זאת, יש גם בשורות טובות: מסתמן שהחיסונים יישלחו מהיצרן באריזות מיוחדות עם חנקן נוזלי, שיתאימו גם להפצה ברחבי הארץ. אחרי פתיחת האריזות המיוחדות, החיסונים יהיו עמידים כיומיים בקירור רגיל.
לדברי שנהר, "ברגע שמשלוח יגיע לארץ, יהיה צריך להפיץ אותו מאוד מהר. אלף מנות, נגיד, יחולקו לעשר מרפאות, וכל מרפאה תצטרך לבצע תוך יומיים או שלושה את כל החיסונים". מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, כבר הפגיש צוות היערכות למבצעי החיסון.
3. שילוב אנשי מקצוע בקבלת ההחלטות. פרופ' לוין קורא להקים צוות רב מקצועי שירכז את מבצע ההתחסנות. לדבריו, הצוות צריך להיות מורכב מאפידמיולוגים, מומחי בריאות הציבור, רופאים, אחיות, מומחי לוגיסטיקה, וירולוגים, אימונולוגיים, מדעי ההתנהגות, כלכלנים, אנשי מנהל ונציגי ציבור. לוין גם מדגיש שצוות צריך להיות הטרוגני, א-פוליטי, ולקבל מינוי קבוע כגוף האחראי להכנות למבצע החיסון.
על פי ההצעה של לוין, הצוות צריך להתייחס להיבטים אפידמיולוגיים (מי יתחסן, תעדוף קבוצות אוכלוסייה או אנשי מקצוע, הערכה מקדימה ומלווה, בטיחות ויעילות), סיעודיים-רפואיים (איך יינתן החיסון), לוגיסטיים (בדגש על שינוע, אחסון, ושמירה על שרשרת הקירור), אתיים והתנהגותיים (עידוד התחסנות).
4. מבצע הסברה. עוד לפני הגעת החיסון, עלתה כבר השאלה אם יש לעגן בחוק חובה להתחסן. מחקרים שנערכו לגבי חיסונים קיימים מעידים על כך שאחוזים זניחים באוכלוסייה מתנגדים באופן נחרץ לחיסונים, אך יש מעגל רחב יותר של אנשים שאינם מתנגדים באופן נחרץ, אך חוששים מהתחסנות.
לפי פרופ' לוין, חובה חוקית עלולה לעשות יותר נזק מתועלת, בכל הקשור לחוששים מחיסון. מה שנדרש הוא הסברה אמינה על אופן פעולת החיסון והעקרונות המדעיים להתחסנות, ולא ולא מסתירה את תופעות הלוואי הקיימות. "מי שחושב להפוך את החיסון לחובה זה לא אנשי המקצוע בבריאות הציבור", הוא אומר ל'דבר', "זאת גישה פשטנית, שלא מבינה את המורכבות. את בריאות הציבור מקדמים בשותפות עם הציבור. יש צורך בעידוד ההתחסנות, לא בכפייה שלה".
5. לשמור על ציפיות מציאותיות. החיסון לא יביא ל'גאולה' מיידית מהקורונה. הוא אכן יקל על החזרה לשגרה, אבל צריך להיות מציאותיים כלפיו. למשל, ייתכן שהחיסון אפקטיבי מאוד במניעת פיתוח תסמינים של המחלה, אבל לא במניעת הדבקה והפצה.
ההשפעה של החיסון על מרקם החיים תלויה גם בפרטים הקטנים יותר של שלבי הפיתוח שלו, למשל מועד קבלת האישור הסופי מה-FDA. לשאלות נוספות כמו לוח הזמנים המדויק של הגעתו לארץ, וכמה ישראלים יתחסנו בפועל ומתי, תהיה השפעה ניכרת על השפעת החיסון, בין אם הוא יהיה של פייזר, של מודרנה או של המכון הביולוגי. כך או כך, יש עוד זמן עד שהמסכות ייעלמו.
