העלאת גיל הפרישה לנשים תעלה מחר (שלישי) לדיון בוועדת הכספים. חברות הכנסת שיזמו את הדיון חוששות שמשרד האוצר מתכנן לכלול את העלאת גיל הפרישה בחוק ההסדרים עמוס הסעיפים, שיצורף לאישור התקציב הקרוב.

יוזמות הדיון, חברות הכנסת תמר זנדברג (מרצ), תהלה פרידמן (כחול לבן), אורלי פרומן (יש עתיד), מירב מיכאלי (עבודה) וסונדוס סלאח (הרשימה המשותפת), הביעו חשש שהמהלך יביא ל״פגיעה חמורה ובלתי סבירה בקבוצות נשים שמשתייכות מלכתחילה לקבוצות אוכלוסייה מודרות ופגיעות״.

ראשיתה של הסוגיה ב-2003, אז הוביל שר האוצר בנימין נתניהו, את הלאמת 'קרנות הפנסיה הוותיקות'. בתקנון הקרנות נקבע סעיף המחייב את העלאת גיל הפרישה לגברים ל-67 ולנשים ל-65 תוך שלוש שנים, במטרה להביא את הקרנות לאיזון אקטוארי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גיל הפרישה לנשים עלה מאז ל-62 בלבד. בכך כרכה המדינה את גורל קרנות הפנסיה הוותיקות בהעלאת גיל הפרישה לנשים. למהלכים אלו התלווה קיצוץ בקרנות ובזכויות הפנסיוניות של החוסכים.

בשנת 2017 עלה הנושא על שולחנו של שר האוצר דאז, משה כחלון, אך השר לא הכריע בגורל הקרנות והעלאת גיל הפרישה. בסוף אותה שנה קידם יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) הצעה להעלאת גיל הפרישה ל-64 באופן מדורג על פני עשר שנים, תוך החרגה של נשים שעובדות במקצועות שוחקים. האוצר התנגד, ובמקביל נדחה הקיצוץ בקרנות הוותיקות.

במסגרת עתירה שהגישו הפרופסורים נתן פלדור ויחזקאל גילדור, שני חוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות, הם ביקשו מבג"ץ לחייב את המדינה להתייחס לדחיית הצעת גפני. בג"ץ הורה למדינה להגיב לא יאוחר מסוף חודש נובמבר 2020. תאריך יעד זה היווה ככל הנראה זרז לכוונת האוצר לכלול את הנושא במסגרת חוק ההסדרים.

נכון להיום, נשים רשאיות לפרוש על פי בחירתן בכל גיל שבין 62 ל-67. גיל הפרישה הממוצע לנשים עומד בארץ על 66, ושיעור ההשתתפות של נשים בגילאים 62-67 בכוח העבודה בישראל הוא מהגבוהים בין המדינות המפותחות.

לצד דחיית גיל הזכאות לפנסיה שצברה העובדת בשנות עבודתה, אחת ממשמעויות החקיקה המוצעת היא דחיית הזכאות לקצבת זקנה תלוית ההכנסה מביטוח לאומי. קצבה זו הניתנת כיום לנשים בנות 62 ומעלה, המשתכרות פחות מ- 6,014 שקלים בחודש.

בקרב ארגוני הנשים וארגונים חברתיים, בהם נעמת, שדולת הנשים ומרכז אדווה, קיים חשש שנשים בנות 62 ומעלה, בעלות רמת השכלה נמוכה, שאינן מועסקות או שמועסקות בשכר נמוך, יפגעו במיוחד מהעלאת גיל הפרישה. נשים אלו צפויות להתקשות להגדיל את אחוזי המשרה או השכר שלהן, במיוחד נוכח המשבר התעסוקתי בו מצויה המדינה, וכל דחייה בתשלום קצבת הזקנה עבורן עשויה להיות שנה של עוני.

עוד צפויות לדברי הארגונים להיפגע מהמהלך: נשים המועסקות במקצועות שוחקים, כגון מטפלות וסייעות, אשר חלקן תתקשינה להמשיך באותו עיסוק ובאותו היקף שנתיים נוספות; נשים עצמאיות שהיקף עבודתן פחת, בפרט אלה שנפגעו מהמשבר והכנסתן הצטמצמה וקצבת זקנה מהווה עבורן השלמת הכנסה; ונשים שנפלטו משוק העבודה לפני גיל 60 , שסיכוייהן להיקלט בשוק העבודה קטנים מלכתחילה.

בנייר עמדה שפרסמו, מבקשים הארגונים  להכליל במסגרת הרפורמה בגיל הפרישה לנשים מספר מנגנונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בנשים העובדות, בהם: העלאה איטית ומדורגת של גיל הפרישה המותנית בקצב התאוששות המשק; השקעה בהכשרה והשמה מקצועית אוכלוסייה מבוגרת ול'דור הביניים' של גילאי 45 ומעלה; הפחתת השכר ההתחלתי לקבלת מענק מס הכנסה שלילי לעובדות מבוגרות והגדלת המענקים למשתכרות שכר נמוך במיוחד; הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה לנשים מעל גיל 55; ועידוד והעדפה של קליטת עובדות מבוגרות ועובדים מבוגרים בשירות הציבורי.

השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (כחול לבן) שלחה מכתב לשר האוצר בו התייחסה גם היא להעלאת גיל הפרישה. השרה מבקשת לטפל בנושא כחלק ממענה לאי השוויון המגדרי בשוק התעסוקה, הנובע מאי השוויון בהורות, והיא מציעה שורה של צעדים שעליהם לדבריה להתלוות להעלאה מדורגת של גיל הפרישה לנשים, בהם הרחבת החינוך הניתן חינם לגיל הרך וחופשת לידה לאבות, במטרה לאפשר לנשים להשתלב באופן טוב יותר בשוק העבודה.