מניית סלקום זינקה היום (שני) ב-13.4%, אחרי שהחברה דיווחה לבורסה כי לא קיבלה תשלום חודשי מחברת הסלולר אקספון. אתמול דווח בגלובס כי גם בזק לא קיבלה את התשלום מאקספון.

זינוק במניית סלקום. (צילום מסך)

הספק ביכולתה של סלקום לגבות את הכסף היה אמור, על פניו, להביא דווקא לירידת ערך המניה שלה. אך מבט מעמיק יותר למבנה המעוות של התחרות בשוק הסלולר בישראל, יכול להסביר את הזינוק.

חברת סלולר ללא רשת סלולר

אקספון היא חברת רזה ויעילה, שהחלה לפעול בשוק הסלולר לפני כשלוש שנים. בניגוד לחברות אחרות בענף, אין לה הסכמי שכירות נדל"ן, מוקדי שירות ופעילות שיווק אביזרים, שמושפעת מתחרות חיצונית. אקספון מתמקדת במוצר אחד בלבד: קווי הסלולר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בזכות מבנה זה, הצליחה החברה להוריד את מחירי הסלולר בארץ לתחתית העולמית, לעיתים לטווח של 20-10 שקלים לחודש לקו, ומעט יותר מכך בחברות האחרות, שעבורן מדובר במחירי הפסד.

לאקספון יש עוד יתרון על שאר הענף, שלרוב לא מוזכר: היא חברת בעלת רישיון סלולר ללא רשת סלולר. מדובר בהמצאה ייחודית של משרד התקשורת, שקבע שרשתות סלולר משותפות, כמו PHI של פרטנר והוט-מובייל, חייבות להיות מוחזקות על ידי תאגיד משותף.

במקרה של סלקום, המשרד אישר בפועל, התעלמות מקביעה זו. הרשת של החברה מוחזקת על ידה בלבד, כשגולן טלקום ואקספון הם בעלים באופן פיקטיבי. העיתונאי אבי וייס מצא כי משרדי ה"תאגיד המשותף" ממוקמים בבניין של סלקום ואינם פעילים.

סלקום רכשה השנה את גולן טלקום, כך שההתחשבנות ביניהן היא למעשה משחק פנימי. אך ההסכם עם אקספון, פועל למעשה לרעת סלקום. גם אם המחיר שהיא גובה על השימוש ברשת שלה גבוה מהחלק היחסי של אקספון בעלות התפעול של הרשת, הרי שאקספון גוררת את השוק למטה עם מחירים נמוכים, ומונעת מכל שאר הענף להגיע לרווחיות.

בשנתיים האחרונות הפעילות של רוב חברות הסלולר בארץ נעה בין הפסדים לרווחים מזעריים. יוצאת הדופן היא גולן-טלקום, שרווחיה השתפרו מאוד הודות לסיוע פעיל של משרד התקשורת.

הזינוק במניה של סלקום משקף תקווה בשוק ההון לקריסה של אקספון, או לפחות להעלאת מחירים מצידה. שתי התפתחויות שיקלו על שאר החברות, בהן גם סלקום, להעלות מחירים בעצמן.

מדיניות משרד התקשורת הביאה לא רק להורדת מחירים

למדיניות של משרד התקשורת שאפשרה את ההתנהלות של אקספון יש יתרון ברור לציבור: מחירים נמוכים. עם זאת, היא הביאה גם לשורה ארוכה של חסרונות, עליהם מדברים פחות, העיקרית בהם היא הפגיעה ברמת התשתיות והשירות ללקוח.

המשרד עסק, למעשה, בהקצאת תדרים מיותרת לחברות שאין להן רשת, במקום לפקח על רמת שירות נאותה.

הצרכנים הישראלים חוו ירידה מתמשכת במהירות הגלישה ברשתות הסלולר, וקשיים מתגברים בהוצאה וקבלה של שיחות. שר התקשורת, יועז הנדל, עצמו התקשה לאחרונה לקיים ראיון ברדיו עקב בעיות קליטה סלולרית בכנסת.