דו"ח של הסוכנות לאנרגיה אטומית (סבא"א) שפורסם היום (רביעי) קובע כי איראן החלה להזרים אורניום לצנטריפוגות מתקדמות במתקן הגרעין בנתנז.

בעקבות פרסום ב'ניו יורק טיימס', לפיו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחן את האפשרות לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בשבועות הקרובים, פרסם אתמול הממשל האיראני הודעה שכל תוקפנות נגדה "תיתקל בתגובה מוחצת".

"אני לא מזהה שיח באיראן שמעיד על זה שהם לוקחים ברצינות את הדיווחים ב'ניו יורק טיימס'",  אומר ל'דבר' ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי "בטהראן מתרשמים יותר מהדיווחים היום על הסגת הכוחות מעיראק ומאפגניסטן, נסיגה שמעידה על הקטנת המעורבות של ארה"ב באזור".

רז צימט (תמונה באדיבות המצולם)

"הם מתמגנים בפני פעילות חשאית של סוכנויות ביון שמנסות לפגוע במאמצים לקידום תכנית הגרעין. צנטריפוגות משוכללות מועברות לאתרים תת קרקעיים וישנה ערנות מוגברת בכל הנגע לפיצוצים מסתוריים שהמשטר בטהראן כבר מנוסה לגביהם".

"ביידן יצטרך לשאול את עצמו מה עדיף. איראן עם סנקציות, המנסות לחנוק אותה כלכלית ואמצעים המאפשרים פריצה לנשק גרעיני תוך חודשיים מהרגע שתחליט על כך, או איראן ללא סנקציות, ובמרחק של שנה מפריצה לנשק גרעיני".

מה קורה באיראן במישור האזרחי?
"מבחינת הקורונה המצב גרוע, הם נכנסים שוב לסגר הדוק. יותר מ-10,000 מאובחנים חדשים מדי יום, ומאות מתים ביום. כ-43 אלף קורבנות, רק לפי הדיווחים הרשמיים. חשוב לציין כי מאז שהמגפה החלה להתפשט, היא בשום שלב לא נרגע. המשבר הכלכלי בו מצויה המדינה לא מאפשר את סגירת המשק, ועל כן המגפה משתוללת ללא שליטה".

מה המצב הכלכלי?
"איראן מתנהלת באינפלציה שנתית של למעלה מארבעים אחוזים. יתרות מטבע החוץ שלה מדוללות. המצב רע מאוד. זה נובע מארבעה גורמים: ירידת מחירי הנפט, הבעיות המובנות בכלכלה האיראנית, בדומה למדינות מתפתחות אחרות, משבר הקורונה והסנקציות הכלכליות. להגיד שאיראן על סף קריסה כלכלית? לא. אבל המצב בהחלט רע".

יש תסיסה חברתית?
"מאז המהומות בסוף 2019 לא רואים גל מחאה בסדר גודל כזה. זה לא אומר שהציבור שבע רצון. היעדר המהומות נובע מכמה דברים: הקורונה, הדיכוי הברוטלי ורצח המפגינים, ואולי גם מלחמת ההישרדות הכלכלית היומיומית שהאזרח הממוצע מצוי בה, מה שמקשה עליו להתפנות להפגנות. בעיות היסוד לא נפתרו ולכן המחאות עשויות לשוב".

שוק באירן.(AP Photo/Vahid Salemi)

ניצחונו של ביידן מביא תקווה?
"אפשר לומר שיש משב רוח של אופטימיות. ערך הריאל אפילו עלה קצת לאחר ניצחונו של ביידן. אני חושב שהאיראנים מבינים שגם אם הסנקציות לא יוסרו, ניתן יהיה לקבל קצת יותר אוויר לנשימה. למשל אישור להלוואה מ'קרן המטבע העולמי' שביקשה הממשלה האיראנית בעקבות משבר הקורונה. האיראנים מקווים שתהיה לממשל החדש נחישות נמוכה יותר לאכוף את הסנקציות, שתאפשר קצת יותר זרימה של מזומנים".

איראן מקדמת את תכנית הגרעין?
"לפני שנה וחצי טהראן קיבלה החלטה אסטרטגית שהיא נוטשת את 'מדיניות הסבלנות האסטרטגית' שלה. מהמתנה לאירופאים שיפתחו מנגנונים עוקפי סנקציות, טהראן עברה למדיניות 'מקסימום התנגדות' כתגובה ללחץ שמופעל עליה. המרכיב הראשון היה חבלה במכליות נפט, הפלת מל"ט אמריקאי, והתקיפות בסעודיה. המרכיב השני התחיל בקיץ 2019 וזה הנסיגה ההדרגתית מהמחויבויות להסכם הגרעין. הכל נעשה באופן מדורג. הם לא שוברים את הכלים. הם מעשירים אורניום ברמה נמוכה בפורדו ובנתנז, אבל מאפשרים גישה לפקחים של סבא"א".

"בשורה התחתונה הם מתקרבים כל הזמן למה שמכונה 'נקודת הפריצה'; צבירה של חומר מועשר בכמויות שיאפשרו להם, במידה והם יקבלו החלטה כזו, לפרוץ קדימה לנשק גרעיני".

מריאנו גרוסי, מנכ"ל סאבא"ב, (Christian Bruna/Pool Photo via AP)

כיצד עלייתו של ביידן תשפיע?
"האיראנים הודיעו שאם האמריקאים יסירו את הסנקציות, הם יסכימו לחזור להסכם הגרעין. אני לא רואה נכונות איראנית לוותר על הסרת הסנקציות כתנאי מוקדם למשא ומתן. הם יהיו מוכנים אולי לקיים מגעים כאלה או אחרים עם האמריקאים בתמורה לצעדים בוני אמון, אבל הם לא יכנסו למשא ומתן על הסכם הגרעין כל עוד חרב הסנקציות מונפת. מבחינתם מי שצריך להציב תנאים עכשיו זה הם ולא האמריקאים, כי האמריקאים הם אלה שהפרו את ההסכם".

"הבעיה המרכזית של ביידן תהיה שהוא יצטרך לקבל החלטה קשה; האם הוא מוכן לחזור להסכם המקורי, דבר שישראל ומדינות המפרץ הערביות לא יקבלו. אם הוא לא יהיה מוכן לעשות את זה, אז יהיה קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. בטווח הנראה לעין איראן תמשיך להתקדם עם תכנית הגרעין שלה".