סוף השבוע הגשום בישראל הביא את כבאי מחוזות מרכז, חוף ודן לחלץ עשרות ישראלים בכ-200 אירועים שונים. בעוד שבירושלים היה סוף שבוע אביבי יחסית ובמרום גליל ובגולן לא ירדו כמויות משקעים גבוהות, במישור החוף הכו הגשמים בעוצמה רבה, וגרמו להצפות חמורות בנס ציונה ובחיפה.
״התשובה נעוצה בים התיכון״, אומר ל׳דבר׳ ד״ר עמיר גבעתי, מומחה להידרולוגיה ולשעבר מנהל ברשות המים. ״טמפרטורת המים גבוהה השנה בכ-2 מעלות ביחס לטמפרטורה הממוצעת לחודשי נובמבר. זה המון. כל עליית הטמפרטורה הגלובלית שנמדדה עד היום הסתכמה בפחות ממעלה אחת.

״אפשר לדמיין מה קורה לאדם שחום גופו עולה ב-2 מעלות צלזיוס. השילוב בין ים חם, רותח במונחים מקצועיים, עם אוויר קר שמגיע אלינו ממזרח אירופה יוצר אי יציבות עצומה. מה שקורה זה עליית אוויר אנכית חזקה והתפתחות ענני סערה. התוצאה היא ברקים, רעמים, ברד והמון המון גשם בזמן קצר בקרבת החוף״.
אירוע של פעם ב-100 שנה, הפך לנפוץ
למרות שסך כמויות הגשם בישראל נמצא במגמת פיחות, הרי שמספר ימי הגשם בשנה נמצא במגמת פיחות חריפה יותר. השילוב בין התהליכים הללו הוא אירועי גשם קצרים יותר, ממוקדים יותר ועוצמתיים הרבה יותר.
במעגן מיכאל, תחנת המדידה השיאנית בסוף השבוע האחרון, ירדו כ-220 מ"מ גשם, שהם 40% מהכמות השנתית. לפי ד״ר גבעתי, במקום מדידה של עונה או של מערכת גשם אחת, עלינו כבר לבחון את שיאי הגשם ברמה של שעות בודדות. עוד לפני סוף השבוע האחרון כבר נמדדו בישראל גשמים של בין 42 מ"מ ל-67 מ"מ שירדו תוך שעה או שעתיים.
״כמי שעוסק בזה כבר שני עשורים, אין ספק שיש מגמה כזו עקב התחממות כדור הארץ. אם מסתכלים על נתונים של 50 השנים האחרונות, אז עוצמת גשם של 50 מ״מ לשעה היתה נחשבת אירוע של אחת למאה. רק בשנתיים האחרונות זה החל להיות נפוץ״.

התוצאה היא הצפות קשות בערים אור יהודה, יהוד, ראשון לציון, נס ציונה ותל אביב. הספיקה בנחל איילון זינקה בשבת בבוקר בחדות והגיעה לשיא של כל חודשי נובמבר מאז תחילת המדידות: 210 קוב לשנייה; ספיקה קרובה לסף תחילת הצפה באזור מחלף ארלוזורוב.
״צריך רק לדמיין מה היה קורה אם כל הדבר הזה היה מתרחש יממה קדימה, ביום ראשון, עם תעסוקה מלאה קורונה ורכבים בכבישים״, מזהיר ד״ר גבעתי, ״אפשר לדמיין מה היה קורה אז בגוש דן. כמה מכוניות היה צריך לחלץ. מחקרים בעולם מראים שרוב הנפגעים מהצפות הם תוצאה של כניסת רכבים למקום מוצף״.
שינוי האקלים מחייב תשתיות מתאימות
שינויי האקלים מחייבים את המדינה לתכנון ותחזוקה של מערכות ניקוז ותשתיות שיתמודדו עם ההצפות שהולכות ונהיות נפוצות. ההידרולוג והיועץ הסביבתי גלעד ספיר, מדגיש את הפערים במדינת ישראל בתחומים אלו.
במאמר שפרסם באתר AVIV AMCG, כותב ספיר: ״רוב הרשויות לא בודקות את נספחי ותכניות הניקוז שמוגשות להן. הסיבה היא לרוב מחסור בכוח אדם מקצועי, שיכול לבדוק תכניות כאלה. הוועדות המקומיות לרוב מתייחסות לנספח הניקוז רק ברמה של הוגש או לא הוגש״.
ספיר מצביע על ״שילוש לא קדוש״ של מחסור בכוח אדם מקצועי, השקעה מינימלית והיעדר הנחיות מחייבות כשורש הבעיה התכנונית. הוא מתריע נגד הסיכון שנובע מהגישה של ׳עדיף להתמודד עם הצפות פעם בכמה זמן׳, מאשר להשקיע השקעה מאסיבית בתשתיות ובניקוז. מדובר בהימור בעל תוחלת נזק הולכת וגדלה.

ברשות המים פועלים בשנים האחרונות לשנות את המדיניות של הסתמכות על מערכת הניקוז כגורם בלעדי. בניינים חדשים צריכים להיות מחויבים ביצירת בורות החדרה לקרקע, משם יחלחלו המים למי תהום, מבלי שייצרו עומס על צינורות הניקוז. עם זאת, פתרון כזה לא יכול לטפל בעומסים שנוצרו בערי החוף, שרוב מוחלט של בנייניהן לא נבנו בהתאמה לעקרון הזה.
ד״ר גבעתי מדגיש גם הוא את החשיבות של התחזוקה. ״זה קריטי. ראיתי את זה בלייב בשבת הזאת. תל אביב, ראשון לציון ונס ציונה קיבלו בערך את אותן עוצמות וכמויות של גשם, אבל התוצאות היו הרבה יותר גרועות בראשון ובנס ציונה״.
בעקבות ההצפות בחודש ינואר השנה, עיריית תל אביב שכרה את שירותיו של גבעתי כדי להפיק לקחים. ״כיום בתל אביב יש מערכת התרעה על בעיות ניקוז. בעירייה נערכים מראש ומגיבים מהר מאוד לכל תקלה בקולטני המים״.