נגיד בנק ישראל אמיר ירון חזר השבוע בוועדת הכספים על הצורך בתכנית לעידוד תעסוקה במשק, אך הדגיש כי "אינו מתכוון דווקא למודל הגרמני" – העסקה גמישה תוך השלמת שכר על ידי המדינה.

אמירה זו מבטאת כנראה השלמה של הנגיד עם "המודל הישראלי" המתהווה: אוסף תכניות זמניות ומשתנות להתמודדות עם משבר האבטלה.

בחודשים האחרונים מנהלים בנק ישראל, שר הכלכלה עמיר פרץ והביטוח הלאומי קרב מאסף על הרחבת התכניות לעידוד תעסוקה. משרד האוצר כבר דחה באופן פומבי את הרעיון של חל"ת גמיש, וגורמים שהיו מעורבים בדיונים מעידים כי במשרד מעדיפים להוסיף תנאים והתניות מחשש לניצול לרעה של המנגנונים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מה מכיל "המודל הישראלי" להתמודדות עם משבר האבטלה, ומה חסר בו? ניתוח דבר.

1. מענק החזרת עובדים מחל"ת

הניסיון הראשון להוסיף על מודל החל"ת היה במאי, עם הרעיון לחלק מענק למעסיקים שיעודד החזרת עובדים מחל"ת אחרי הסגר הראשון.  מענק זה הורחב עם הזמן, והוא ניתן למעסיק שקלט עובדים בתקופות המפורטות בחוק. על פי מתווה המענק, סכום המענק נע בין 3,500 שקלים ל-7,500 שקלים.

הביקורת המרכזית על המענק הייתה שהוא דווקא תיגמל עסקים שהוציאו עובדים לחל"ת, במקום אלה שהמשיכו לשלם משכורת, וכך חטפו מכה כפולה. בנוסף מימוש המענק היה מורכב ודרש הרבה התעסקות ביורוקרטית גם מהעובד וגם מהמעסיק. "לא כולם עובדי הייטק שנכנסים מהפלאפון וסוגרים עניין", הסבירו המעסיקים. בהמשך נעשה ניסיון לפשט את המנגנון, אבל כבר היה מאוחר מידי.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון (צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90).

בגלל תנאי הזכאות המורכבים מעסיקים אינם יכולים להסתמך עליו בהחלטה להחזיר עובדים. לבסוף הוא דווקא נגיש יותר לעסקים גדולים ומאורגנים, שסבלו פחות במשבר.

בשורה התחתונה: המענק הפך להטבה רטרואקטיבית למעסיקים יותר מאשר למחולל תעסוקה. מעסיקים אינם יכולים להסתמך עליו והעובדים אינם נהנים ממנו. מתוך 3.2 מיליארד שקלים שהוקצו למענק מומשו בערך שליש. בסך הכול אפשר לומר כי הוא נתפס ככישלון.

2. מענק לחוזרים לעבודה אחרי אבטלה ארוכה

בשבוע שעבר הוחלט על מענק חדש, שאמור להקל על עובדים לחזור לעבודה, גם בשכר נמוך יותר – כתוצאה מ"שינמוך" משרה או מעבר למשרה חלקית. עובדים אלה יקבלו עד 5,000 שקלים בחודש, בהתאם לרמת הירידה בשכר, בפריסה על ארבעה חודשים.

ובכל זאת, תנאי המענק קצת צפופים, וגם הם הושגו רק לאחר לחצים: העובד חייב היה להיות בחל"ת לפחות 75 ימים (בתכנית המקורית 100, בבנק ישראל סברו שאפשר להסתפק ב-50) מתחילת הקורונה עד לאמצע אוקטובר, וחייב להיכנס עד סוף דצמבר לעבודה כדי לזכות למענק (כעת מוצע להאריך תקופה אלה: תקופת החל"ת עד סוף אוקטובר, חזרה לעבודה עד לפברואר).

בשונה מכוונת האוצר המקורית מענק זה יינתן גם למי שחוזר למעסיק הקודם אצלו עבד, כך שהוא מאפשר חזרה במשרה חלקית. היא אינה תלויה ברמת הפגיעה בעסק ומגיעה ישירות לעובד.

בשורה התחתונה: מקל על חזרה לעבודה בצורה חלקית, אבל יצטרך לצלוח את מחסום אמון הציבור אחרי ההצלחה הנמוכה של תכניות הקודמות. תנאי התכנית מצמצמים את מידת השפעתה, והקהל הפוטנציאלי שלה עומד על כמה עשרות אלפי עובדים לכל היותר.

עובדות במפעל מסכות. ב (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

3. מענק שימור עובדים

צעד נוסף שאמור היה להפחית את מספר העובדים שנמצאים בחל"ת בסגר השני הוא מענק שימור העובדים, שניתן למעסיקים ששמרו על עובדיהם בחודשים ספטמבר-אוקטובר. התקופה הרלוונטית למענק הסתיימה, והגשת הבקשות אליו נפתחת בימים אלה, כך שקשה להעריך עוד כמה ביקוש יש לו.

על פי המתווה, מעסיקים יהיו זכאים למענק בגובה 5,000 שקלים לעובד, ומספר העובדים המזכים את המעסיק במענק נקבעו בהתאם לפגיעה במחזור.

השורה התחתונה: הבעיה המרכזית של המענק היא תקופת הזמן הקצרה לה היה מוגבל – מה שמקטין את היכולת של מעסיקים לקחת אותו בחשבון בקבלת החלטות. בנוסף, המעסיקים צריכים להעריך את הפגיעה במחזור העסקים שלהם מראש, מה שהופך את חישוב העלות-תועלת בעבורם למורכבים במיוחד.

4. מענקי עבודה – מס הכנסה שלילי

החלטה נוספת היא תוספת למענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) שניתנת בעבור חודשי הקורונה (אפריל עד דצמבר) לעובדים בשכר נמוך. סכום מענק משתנה בהתאם להכנסות העובד, אבל עומד לכל הפחות על 1,000 שקלים לזכאי.

למרות שברמה המוצהרת מדובר בתכנית לעידוד תעסוקה, האפקט שלה צפוי להיות מצומצם יחסית. המענק יינתן רק בשנה הבאה, יעמוד בממוצע על כ-1,800 שקלים, והאוכלוסייה הזכאית למענק עבודה קבועה יחסית. עם זאת, ייתכן שהוא יגביר מוטיבציה להחזיק במשרות, למי שיודעים שהם צפויים לקבל את המענק.

בשורה התחתונה: יכול להגביר את המוטיבציה של אוכלוסיית הזכאים להתמיד בעבודתם, אך לא צפוי לדחוף ציבורים חדשים לעבודה בצורה משמעותית.

עו"ד מאיר שפיגלר מנכ"ל הביטוח הלאומי (צילום: מיכל פתאל)

המאבק מאחורי הקלעים

הבעיה הגדולה עם 'המודל הישראלי' הוא שמדובר באוסף לא רציף של מתווים נפרדים, ולא בתכנית מוסדרת וברורה שנותנת ודאות למעסיקים לעובדים. במובן הזה, ישראל יוצאת דופן לעומת מדינות OECD אחרות, שמרביתן אימצו מודל חל"ת גמיש.

ההתנגדות הנחרצת של משרד האוצר לחל"ת גמיש משמעותה שככל הנראה מודל כזה לא ייושם בישראל. בבנק ישראל מביעים ספקנות לגבי התאמת המודל בשלמותו לישראל, אך תומכים בגישה פעילה יותר לעידוד תעסוקה. בביטוח הלאומי ובמשרד הכלכלה מביעים תמיכה מלאה בחל"ת הגמיש. מאחורי הקלעים עדיין מתקיים מאבק לגבי אופי והיקף התכניות.

עם זאת, בשלב זה הבעיה היא גם ציבורית: חל"ת והשבתת פעילות נתפסים בציבור הרחב כדרך ברורה ובטוחה לצלוח את המשבר. מנגד, התכניות האחרות חלקיות וחסרות ודאות. כדי להחזיר את המשק לעבודה, יהיה צריך לשכנע את הציבור, עובדים ומעסיקים כאחד, שהם יכולים לבנות על המדינה.​