מלחמת האזרחים באתיופיה מסלימה והולכת זה שלושה שבועות, והדיה נשמעים היטב גם בארץ. חגי ארליך, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, ומשה טרדימן, חוקר המתמחה באגן ים סוף ובאיסלאם במזרח אפריקה, מספרים בשיחה עם 'דבר' על הרקע למלחמה, על השלכותיה ועל הזווית הישראלית.

משה טרדימן (צילום: אלבום פרטי)

מי נגד מי?
"התגרים, שמרביתם חיים במדינת המחוז תיגראי, צפצפו על הממשלה הפדרלית, היושבת באדיס הבירה", אומר טרדימן ל'דבר'.

"הממשלה הודיעה בתחילת החודש על 'מבצע אכיפת החוק' הכולל פלישה צבאית לתיגראי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"זוהי מלחמה בין הצבא של ממשלת תיגראי לבין הצבא הפדרלי. למלחמה הזו יש רקע בן אלפיים שנה, במדינה בת 110 מיליון תושבים המחולקת ליותר מ-80 קבוצות אתניות, אבל על זה כדאי שחגי יספר".

פרופסור חגי ארליך (צילום: Tzahy Lerner/ויקיפדיה)

מיהן הקבוצות השונות?
חגי ארליך: "אתיופיה היא 'מוזיאון של עמים.' יש בדרום אתיופיה עשרות שבטים קטנים דוברי שפות שונות, ובמזרח חיים הסומלים, אך כל אלה לא קשורים ישירות למלחמה. שלוש הקבוצות שמשחקות את התפקיד המרכזי כאן הם התגרים, האמהרים והאורומו.

"התגרים הם המייסדים של אתיופיה. הם רואים את עצמם כצאצאי שושלת אקסום. מיקומם הגיאוגרפי סמוך לים סוף הוביל אותם להיות השער של אתיופיה לעולם, וגם החומה שמגנה על אתיופיה מפני פולשים זרים.

"מבחינתם הם המציאו את אתיופיה, הם הליבה של אתיופיה, הם נלחמו עליה לאורך השנים, ורק להם היכולת לשלוט בה. אולם מאז 1270 מי שתפס את השלטון היו השושלת הסולומונית של האמהרים, שושלת קייסרית שנמשכה עד הדחתו של היילה סלאסי, ב-1974".

ואחרי ההדחה?
"בין 1974 ל-1991, עברו על אתיופיה שני עשורים חשוכים ומדממים תחת שלטונם של מנגיסטו היילה מריאם והחונטה הצבאית. מי שהצליחו להוציא את אתיופיה מהמשבר הזה, שחררו אותה מידיו של מנגיסטו והביא לפיתוחה המהיר הם התגרים. במשך כמעט שלושה עשורים התגרים פיתחו את אתיופיה ללא היכר, תוך שמירה על רמת צמיחה של כ-10% תמ"ג בשנה.

מפת אזור תקיפת המורדים במדינת המחוז תיגראי בצפון אתיופיה (גרפיקה: אידאה)

"הם הצליחו להקים את סכר התחייה, שאמור לספק חשמל נקי לכל תושבי אתיופיה ועוד יישאר חשמל למכור לשכנות. זה פרויקט שהם מאוד מזוהים איתו, ובאמת היתה דרוש אמביציה רבה כדי לקדם אותו למורת רוחם של המצרים. אולם במשך הזמן הארוך שהם ישבו בשלטון המנהיגים שלהם נהיו מושחתים".

ואז התגרים איבדו את השלטון במדינה?
"ב-2018 היה מהפך פוליטי. אביי אחמד, שהוא אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה, יצר ברית עם המפלגה הגדולה ביותר של האמהרים, הקבוצה השניה בגודלה. יחד הם הצליחו לעלות לשלטון לאחר שלושה עשורים בהם שלטו התגרים. עם עלייתו של אביי לשלטון הוא מיהר לחתום על שורה של הסכמים וזכה בפרס נובל לשלום".

מה הרקע למלחמה הנוכחית?
משה טרדימן: "מה שקרה בפועל זה שאביי דחה את הבחירות שהיו אמורות להיערך בגלל הקורונה, והתגרים החליטו לערוך בחירות במדינת המחוז שלהם בניגוד להוראות הממשלה הפדרלית. זה הגפרור שהצית את חבית הנפץ שנוצרה עם המהפך הפוליטי".

ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד. נוטה לחזק את הממשלה הפדרלית על חשבון המדינות השונות (צילום: AP/Themba Hadebe)

חגי ארליך: "אביי וממשלתו נוטים לחזק את הממשלה הפדרלית על חשבון המדינות השונות, ולהגדיל את שליטתה בכל הנעשה ברחבי אתיופיה. מצד שני התגרים רוצים לשמור על המערכת הפדרלית, ורואים בעצמם כאחראים בלעדיים לניהול ענייניהם.

"מעבר לעקרון הביזור החשוב לתגרים, זוהי גם דרכם לשמור על האוטונומיה שלהם. זה לא שהם רוצים לפרק את אתיופיה או לפרוש ממנה, הם פשוט לא רוצים שאדיס אבבה תתערב להם במה שמתרחש בתיגראי, וזה מלובה על ידי תודעת המיעוט החזק והמקופח שהקים את אתיופיה והשלטון נחטף ממנו".

אז המאבק הוא על אופי המדינה?
"בשורה התחתונה יש כאן מאבק בין התגרים שרוצים משטר ביזורי לבין הממשלה שרוצה משטר ריכוזי. כל אחד אומר 'אני אתיופיה'. התגרים מעדיפים אתיופיה ביזורית כי היא תאפשר להם ביטחון רב יותר כמיעוט. הממשלה דורשת מדינה ריכוזית יותר כדי להשלים את המהפך הפוליטי, ולשלוט לא רק במוסדות הממשלתיים אלא גם בכלכלה.

הפגנת תמיכה בצבא אתיופיה באדיס-אבבה, נובמבר 2020. "התגרים מעדיפים אתיופיה ביזורית, הממשלה דורשת מדינה ריכוזית"  (AP Photo/Mulugeta Ayene)

אנחנו שומעים על מעורבות אריתראית במלחמה. איך אריתריאה קשורה?
משה טרדימן: "במלחמה כעת הממשלה הפדרלית של אתיופיה משתפת פעולה עם ממשלת אריתריאה נגד הבדלנים התגרים. אריתריאה הופצצה וסביר להניח שגם הפציצה, למרות שהיא מכחישה את זה. אולם עיקר המלחמה הוא לא נגד אריתריאה, כמו שהיה בסוף שנות התשעים, אלא בין מדינת המחוז תיגראי לממשלה הפדרלית. וחלק ארי מהמלחמה מתרחש גם במחוז אמהרה השכן".

חגי ארליך: "רוב תושבי אריתריאה הם בעצמם תגרים, אבל הם מסוכסכים עם התגרים שבאתיופיה. מבחינת התגרים שבאתיופיה כוחות האימפריאליזם האירופי הם שפיצלו את האומה לשתי מדינות בבחינת הפרד ומשול. בימינו חלק עיקרי מהסכסוך ביניהם הוא על העיירה באדמה שיושבת כעת בתיגראי האתיופית, ואמורה לעבור בעקבות הסכם השלום החדש לאריתיריאה".

איך כל זה קשור אלינו?
"הקשר של ישראל עם אתיופיה הוא מעבר ליחסי החוץ. בישראל חיה קהילה של 150 אלף יוצאי אתיופיה, והקשר שלהם לעבר שלהם, למוצא שלהם, למולדת שלהם, הוא משמעותי. ביתא ישראל נכנסים ויוצאים מאתיופיה באופן תדיר.

אתיופים ישראלים מפגינים בירושלים בקריאה להעלות ארצה את קרובי משפחתם שנותרו באתיופיה, נובמבר 2020

"מלבד זאת, מדובר כאן בסיפור חשוב המתרחש בסביבה שלנו. ים סוף, המאבקים על הנילוס, קרן אפריקה, כל אלה הם חלק מהמעטפת האסטרטגית של ישראל. אתיופיה היא בת ברית חזקה של ישראל ויש לנו אינטרס עמוק שאתיופיה תצליח ותפרח".

יוצאי אתיופיה היהודים תומכים בתגרים או בממשלה הפדרלית?
"רוב ביתא ישראל הם דוברי אמהרית המגיעים מכפרים באזור גונדאר, אולם חלקם גם דוברי תגרינית מתיגראי. לכן ביתא ישראל מפוצלים כעת ביחסם למלחמת האזרחים. חלקם תומכים באביי וטוענים שיש להדיח את התגרים המושחתים, וחלקם זועקים על הסבל הרב שנגרם לתגרים.

"זה משקף היטב את התקשורת האתיופית, זו שבשפה האמהרית לעומת זו שבשפה התגרינית. לצד זה יש בארץ גם מהגרים אריתריאים ואתיופים שאינם יהודים. רובם אריתריאים דוברי תגרינית וכמו שאמרתי קודם אריתריאה מסוכסכת עם השלטונות בתיגראי האתיופית והתקשורת האריתריאית הרשמית מציגה אותם כאויבים".