כלל קופות החולים סיימו את החציון הראשון של שנת 2020 בגרעון מפעילות בסך כולל של כ-984 מיליון שקלים, לעומת גרעון של כ-933 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד – כך עולה מדוחות הקופות לחציון הראשון של 2020, בו התפרץ נגיף הקורונה. הקופות סיימו את 2019 עם גירעון מצטבר של 452 מיליון שקלים.
הגירעון הגדול ביותר הוא בקופת חולים כללית, ונובע בעיקר מגידול הוצאות ב-14 בתי החולים שמפעילה הקופה. עם זאת, קופת חולים מכבי סיימה את החציון בעודף.
התפרצות נגיף הקורונה בפברואר 2020 הביאה להנחיות רבות שנועדו למנוע את התפשטותו וכן הנחיות לטיפול בחולים, המתעדכנות באופן שוטף בהתאם למצב הנדבקים בישראל. הטיפול בחולי הקורונה בקהילה, ביצוע הבדיקות לזיהוי הנגיף והתפעול השוטף בקופות החולים לצד שינויים בפעילותן הכבידו מאוד על הקופות – החל בהוצאות שהתווספו, לצד הכנסות שאבדו מטיפולים לא-דחופים שבוטלו או נדחו. גם הירידות בשווקים הפיננסיים השפיעו על תוצאות קופות החולים לתקופה זו. נכון לכרגע, לא
הגירעון ללא תמיכות לחציון הראשון של שנת 2020 הסתכם לסך של כ- 1,868 מיליוני שקלים, עליה של כ-12.4% בהשוואה לגירעון ללא תמיכות בתקופה המקבילה אשתקד, שהסתכם לסך של כ- 1,662 מיליוני שקלים. הגידול בגירעון ללא תמיכות נובע בעיקרו מגידול בגירעון בקופת חולים כללית, כתוצאה מגידול הגירעון במגזר בתי החולים של הקופה.
הנתונים בדו"ח כוללים את התמיכות השוטפות של משרד הבריאות בקופות, אך אינם כוללים תמיכות מכח 'יעדי איזון' – הסכמים מיוחדים שנחתמים בין משרד הבריאות לקופות ומתנים העברת כספים לקופות בצעדי התייעלות מוגדרים. ההסכמים נחתמים לשלוש שנים, כשההסכמים האחרונים הסתיימו ב-2019 וטרם נחתמו הסכמים חדשים.
על אף שהמשרד פרסם מבחני תמיכה ייעודיים להוצאות קופות החולים עקב הקורונה, הקופות מציינות בדוחות כי אין עדיין ודאות האם יקבלו שיפוי על כלל ההוצאות הנגזרות ממנה- ביניהן הסכמי שכר, שינוי אופן ההעסקה, היערכויות לוגיסטיות, רכש ועוד.
גם נוסחת הקפיטציה, ה'מפצה' את קופות החולים בחלוקת התקציב ביניהן לפי שיעור המבוטחים בפריפריה ובגיל מבוגר, טרם עודכנה לשנת 2020. הנוסחה נקבעת בחוק ההסדרים, ובאין תקציב מדינה מאושר, גם הנוסחה נאלצת לחכות. דוח הביקורת שערך משרד הבריאות לדוחות 2019 של הקופות הצביע על גורמים נוספים שמגדילים את הגרעון בקופות, ביניהם גידול תקציב סל הבריאות בשיעור נמוך מהגידול באוכלוסיה, וצמצמום ההכנסות ממבוטחים עקב קביעת פטורים לחלק מהשירותים.
גרעון גדול בכללית, מכבי בעודף
כללית הציגה גירעון של כ-894 מיליון שקלים בתקופת הדו"ח, עלייה משמעותית של כ-403 מיליון שקלים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגידול בגירעון נובע בעיקר מעלייה בגירעון בסך כ-346 מיליון שקלים במגזר בתי החולים של הכללית כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. כללית היא הקופה היחידה שמפעילה בתי חולים בהיקף נרחב – 14 בתי חולים, שההוצאות עליהם גדלו משמעותית עקב הקורונה. הגירעון בכללית מגיע לאחר שאת השנים 2018 ו-2019 היא סיימה באיזון תקציבי.
מאוחדת הציגה גרעון של כ- 191 מיליון שקלים, בדומה לגרעון בתקופה מקבילה אשתקד. לפי משרד הבריאות, הגרעון שהציגה מאוחדת גבוה באופן משמעותי ונדרשים צעדים משמעותיים על מנת להביא את הקופה לאיזון.
לאומית הציגה גרעון של כ- 160 מיליון שקלים בתקופת הדוח לעומת גרעון של כ- 139 מיליון שקלים בתקופה מקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהוצאות הנהלה וכלליות של הקופה, במקביל לגרעון גדול בהון העצמי.
יוצאת דופן מבין הקופות היא מכבי, שעברה לעודף של כ-260 מיליון שקלים בתקופת הדוח, לעומת גירעון של כ-112 מיליון שקלים בתקופה מקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול בהכנסות בעקבות מאזן מבוטחים חיובי בקופה (כלומר, יותר מבוטחים מצטרפים מאשר עוזבים) לצד ירידה בהוצאות על שירותים רפואיים. בספרי אסותא אשדוד נרשם גירעון של כ-37 מיליון ₪, לעומת גירעון של כ-40 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.
מלבד מכבי, כל קופות החולים מציגות גירעון בנכסים נטו (הון עצמי שלילי), כלומר סך ההתחייבויות שלהן גדול משווי סך הנכסים שברשותן. בכללית, הגירעון בנכסים נטו עומד בתום התקופה על כ-1,226 מיליוני שקלים, בלאומית הגירעון בנכסים נטו הינו בסך של כ- 1,317 מיליוני שקלים ובמאוחדת כ- 761 מיליוני שקלים.
פעילות מגזר השב"ן בכלל הקופות הסתיימה בעודף משמעותי של כ-391 מיליון שקלים (לעומת כ-207 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד) הנובע בעיקר מירידה בשירותים הרפואיים כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, כאשר כללית הציגה עודף של כ-154 מיליון שקלים, מכבי הציגה עודף של כ- 151 מיליון שקלים, מאוחדת הציגה עודף של כ-49 מיליון שקלים ובלאומית נרשם עודף של כ- 36 מיליון שקלים. במהלך החציון השני הופחתו דמי חבר בתכניות השב"ן בהיקף של כ- 255 מלש"ח בחישוב שנתי.
