קבוצת הפועלים שהתכנסה בבניין הטכניון בחיפה בדצמבר 1920 ודאי לא יכלה לדמיין את מדינת ישראל בת 9 מיליון האזרחים בימי מגפה עולמית משתוללת. ״אין ספק שאנחנו נמצאים באחד המשברים הכי קריטיים שההסתדרות חוותה יחד עם המדינה״, אומר יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ל׳דבר׳, בשבוע שבו מציינת ההסתדרות 100 שנים לאותה התכנסות פועלים שבה הוכרז על הקמתה.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: ״אני איש של ועדי עובדים, תמיד הייתי. זה הייעוד שלי, זו משימת החיים שלי״ (צילום: יונתן בלום)

בר-דוד (63) יושב על כסאו של בן גוריון, ומזדהה עם הערכים שהובילו את יו״ר ההסתדרות וראש ממשלת ישראל הראשון. ״בסופו של דבר אי אפשר לנתק בין ההסתדרות לבין המדינה".

מה סוד אריכות החיים של ההסתדרות?
״יש בבית הזה איזשהו ביחד ואידיאולוגיה, שאלו אמנם מילים של פעם, אבל אני מרגיש שזה קיים פה עדיין. אני מנסה להנחיל את זה. ואני חושב שבסופו של דבר בזכות זה אנחנו מצליחים.

״הטיפול באנשים והראייה של אנשים זה הקסם של הבית הזה. זו העוצמה שלו. ואת זה אי אפשר לפרק. אני רוצה שתדעו, אי אפשר. כי זה לא משנה מאיזו מפלגה אתה, או מאיזה לאום אתה, בסוף ללכת בבוקר לעבודה זה דבר שמאחד בין כולם. ולכן ההסתדרות תמיד תהיה רלוונטית, והיא תמיד תדע לצאת מכל משבר״.

גם בשנת הקורונה אנחנו גדלים במספר החברים. זו מגמה ייחודית בעולם. האיגודים המקצועיים הולכים וקטנים, ובישראל ההסתדרות מתחזקת״

והיו משברים. "יחד עם המלחמות שעברנו, הקורונה זה משבר גדול מאוד", אומר בר-דוד, "והיו גם משברים פנימיים כמו ב-94׳ עם חיים רמון, שאיימו על שלמות ההסתדרות ועל שרידותה. אבל ההסתדרות תמיד ידעה לצאת כמו עוף החול מכל משבר, לנוע קדימה יחד עם כל המשק, ולהמציא את עצמה מחדש״.

דוד בן גוריון בכינוס לציון 28 שנים להקמת ההסתדרות. ״נמצאים באחד המשברים הכי קריטיים שההסתדרות חוותה יחד עם המדינה״ (צילום: Kluger Zoltan / לע"מ)

ב"משברים פנימיים כמו ב-94'", בר-דוד מתכוון לניתוק של קופת חולים כללית מההסתדרות, מכירת מפעלי הענק של ההסתדרות וסגירת מועצות הפועלים; מהלכים שהביאו לצניחת הארגון מכ-1.7 מיליון חברים לכ-650 אלף, ולבור תקציבי עמוק.

בשנים האחרונות ההסתדרות גדלה, מתעצמת, ובר-דוד אומר שהיא חזקה מתמיד: ״גם בשנת הקורונה אנחנו גדלים במספר החברים. זו מגמה ייחודית בעולם. האיגודים המקצועיים הולכים וקטנים, ובישראל ההסתדרות מתחזקת״.

מקרית שלום לארלוזורוב

בר-דוד גדל בבית של פועלים בקרית שלום. אביו היה פועל מים בעיריית תל אביב ואמו כתבנית. ״היתה לי ילדות מדהימה״, הוא מספר, ״זו היתה שכונה שלא היו בה אנשים עשירים. היו ותיקים ועולים, חיינו כל העדות יחד. כולם היינו אותו דבר, שווים״.

לאחר מספר שנים של עבודה בתנועת הצופים ובאגף חינוך בעירייה, נבחר בר-דוד ליו״ר ארגון העובדים של עיריית תל אביב. ארגון של 14 אלף עובדים. בר-דוד הוביל מאבק נגד הכוונה להכניס קבלנים פרטיים לאגף התברואה בעיר: ״הזבל נערם ברחובות שבועות. ארגנו הפגנות המונים, עד שההנהלה ירד מהעץ. זה היה קרב אדיר שניהלנו בעצמנו, בלי עזרת ההסתדרות״.

יש לנו שר אוצר שכל היום מתעסק רק באני ואני ואני, מפרסם ציוצים בטוויטר ופוסטים בפייסבוק עם תמונות מגלומניות, ותוקף את כל העולם. ככה לא מנהלים כלכלה ויחסי עבודה"

בר-דוד הוא מיושבי ראש ההסתדרות הראשונים שצמחו מלמטה, מהוועדים, ולא הוצנחו מהמפלגה. ״כוועד לא תמיד ספרנו את ההסתדרות״, אומר בר-דוד, ״היום לכל יו״ר ועד יש זיקה לבית הזה כי אני איש של אנשים, איש של עובדים, ויודע להוביל אחרי.

״מיד כשנכנסתי לתפקיד במרץ 2019 ביקשתי מחברי ההסתדרות שנהיה גאים בעצמנו, בבית של העובדים בישראל. אמרתי ׳בואו נלך זקופים, נהיה גאים ובטוחים בכוחה של ההסתדרות, באחריות ובמנהיגות שלה׳. אני חושב שזה בא לידי ביטוי עכשיו".

איך זה בא לידי ביטוי?
״המשבר הנוכחי הוא שעתה היפה של ההסתדרות. אנחנו רואים את העוצמה של הוועדים, המרחבים והאיגודים. אנחנו יכולים להיות גאים בעצמנו שנתנו למדינת ישראל את השפיות, המנהיגות והממלכתיות לאורך כל התקופה.

״צריך להבין שיכולנו להיכנס כאן לבוקה ומבולקה, למלחמות עולם, ואני חושב שאפשרנו למדינה לנהל את המשבר הקריטי הזה, וההסתדרות נכנסה תחת האלונקה מהרגע הראשון. זה שהממשלה ניהלה את זה כך ואחרת זה כבר סיפור אחר״.

״שר אוצר של תמונות מגלומניות״

בר-דוד, בניגוד לקודמו בתפקיד, נדרש לעבוד עם שר אוצר עוין להסתדרות ולעבודה המאורגנת. כמה חודשים אחרי כניסתו לתפקיד הכריז ישראל כ״ץ שצריך לקצץ בשכרם של עובדי המגזר הציבורי תוך כדי המשבר.

שר האוצר, ישראל כ״ץ. ״מתעסק כל היום רק באני, ואני, ואני״ (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

במהלך השיחות עם ההסתדרות, הודיע לפתע השר, באמצע חודש אוגוסט, שאם לא יהיו הסכמות עד אמצע ספטמבר הוא ייצא במאבק ציבורי נגד ההסתדרות. בר-דוד הכריז בהנהגת ההסתדרות על סכסוך עבודה, וכ״ץ חזר בו.

מה אתה עונה לשר האוצר שרוצה לקצץ במגזר הציבורי?
״אני חושב שצריך לנהל מדינה ולנהל כלכלה בהידברות. לצערי זה לא קורה. לא ברמה של המדינה, ולא ברמה של הכלכלה, ואתם רואים כאן את הכאוס הפוליטי.

״יש לנו שר אוצר שכל היום מתעסק רק באני ואני ואני, מפרסם ציוצים בטוויטר ופוסטים בפייסבוק עם תמונות מגלומניות, ותוקף את כל העולם. ככה לא מנהלים כלכלה ויחסי עבודה. וזאת התוצאה.

התקציב האחרון שאושר היה תקציב 2019, ואי אפשר להתקיים ב-2021 במצב שאין תקציב. כל מערכות המדינה נתקעות, מערכות הביטחון, הבריאות, החינוך, הכול תקוע"

״אנחנו יודעים לתת כתף, ההסתדרות תמיד נתנה כתף כשהיא היתה צריכה, אבל אני רוצה לראות מדיניות, רוצה לראות אחריות, רוצה לראות תקציב, רוצה לראות שכספים הולכים למה שצריך ולא למה שלא צריך, ואז אולי נוכל לדבר.

"כרגע התחושה היא שאין עם מי לדבר, אין עם מי לעשות עסקה כזו או אחרת, ולכן השיחות לא מתקדמות לשום מקום בינינו לבין משרד האוצר״.

אם לא יאשרו תקציב ל-2021, עדיף ללכת לבחירות?
״קודם כל נראה לי שכבר אין מנוס, וזה הולך לקראת בחירות. כל ההערכות שלנו לפני כמה חודשים דיברו על בחירות. גם החל״ת המתמשך עד יוני 2021 כבר היה בנוי בשביל להיות ערוכים לבחירות בלי לתת פתרונות לעובדים, לכן הבחירות הן כנראה בלתי נמנעות.

בר-דוד: ״מבחינת עובדי המגזר הציבורי, מרבית חברי ההסתדרות עברו את המשבר הזה כמעט בלי פגיעה. הצלחנו בשורה של עשרות הסכמים לקחת את העובדים לחוף מבטחים״ (צילום: יונתן בלום)

״אתה שואל אותי לגבי תקציב? ברור שמדינה לא יכולה להתנהל בלי תקציב. זה לא אפשרי. זה לא הגיוני. התקציב האחרון שאושר היה תקציב 2019, ואי אפשר להתקיים ב-2021 במצב שאין תקציב. כל מערכות המדינה נתקעות, מערכות הביטחון, הבריאות, החינוך, הכול תקוע. יש עוד דברים שצריך לנהל פה ואי אפשר להעביר כספים. זה דבר בלתי הגיוני.

״לכן בכאוס הפוליטי הזה, ובפלונטר הזה, אני כבר מתחיל לחשוב שצריך ללכת לבחירות, למרות שלפני חודשיים זה נשמע לי מטורף״.

אם יהיו בחירות אתה תרוץ? תלך לפוליטיקה?
״אני יכול לומר לך שזה לא מעניין אותי. אני איש של עובדים, איש של אנשים. בשנתיים שאני נמצא בתפקיד הזה, ב-17 שנים שאני נמצא בבית הזה, אני מבין את העוצמה ואת הערך של בניין ההסתדרות.

״אני איש של ועדי עובדים, תמיד הייתי, ואני אשאר פה, ואתן ממה שאני יכול לטובת העובדים במדינת ישראל. זה הייעוד שלי, זו משימת החיים שלי, זה מפעל החיים שלי, ושום דבר אחר לא מעניין אותי״.

״מאמין גדול במשק הישראלי״

המשק הישראלי נהנה משך שנים מאחוזי אבטלה נמוכים, וצמיחה כלכלית. משבר הקורונה דחף מאות אלפי ישראלים לאבטלה. למרות זאת, בר-דוד שומר על אופטימיות.

מה אתה אומר לעובדים שיושבים בבית משך חודשים?
״מבחינת עובדי המגזר הציבורי, מרבית חברי ההסתדרות עברו את המשבר הזה כמעט בלי פגיעה. הצלחנו בשורה של עשרות הסכמים לקחת את העובדים מאז חודש מרץ ועד היום לשני חופי מבטחים: חוף אחד במאי 2020, וחוף שני בתום הסגר האחרון. העובדים המשיכו לעבוד מהבית בצורות שונות, ולא נפגעו״.

ובמגזר הפרטי?
״במגזר הפרטי יש לנו עדיין עולמות של עובדים שלא חזרו לעבודה, כמו עולם המלונאות שהם מאוגדים בהסתדרות, וזה עולם גדול מאוד שאנחנו מחכים שיחזור. אילת וים המלח קצת התחילו לחזור, אני מקווה שירושלים ותל אביב יחזרו בקרוב, יש לנו שם לא מעט עובדים.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר פורום העצמאים בהסתדרות רמי בז'ה. ״השילוב של העצמאים זה חלק מהשינוי של ההסתדרות לקראת השנים הבאות״ (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות)

״שאר מקומות העבודה במגזר הפרטי עובדים – כמו מפעלי המזון, שם הביקוש גדל. תנובה, שטראוס, אסם, כל מפעלי הענק האלה יש להם שם ביקושים. העובדים ברשתות השיווק לא נפגעו. אנחנו יכולים להיות גאים בעצמנו שהגענו לחוף מבטחים ברוב המקומות״.

מה ביחס למובטלים?
״המפתח לכל הנושא של מספר המובטלים נמצא בחל״ת המתמשך עד יוני. ככל שיש כיסוי למאות אלפי עובדים להיות בחל״ת עד אז, וככל שיש עולמות שלמים של תעסוקה שסגורים בגלל הקורונה, אני מעריך שיש לנו כ-300 אלף מובטלים שיוכלו לחזור לעבודה כשהמצב הזה יסתיים.

״אנחנו נישאר עם כ-200 אלף מובטלים שיש לנו באופן קבוע במדינה, ועוד בערך 200 אלף שייפלטו משוק העבודה כתוצאה מסגירת מקומות עבודה. זה המצב פחות או יותר. לכן, לדעתי לא נכון להיכנס כרגע לאיזה היסטריה. כל הזמן מנפנפים לנו במספר 800-700 אלף, אבל זה לא יישאר ככה. אלה פחות או יותר המספרים, ואני יודע לנצח את המספרים האלה.

״אם המדינה תעבוד נכון על המספרים האלה, יהיה אפשר להחזיר מקסימום של עובדים לעבודה. אני מאמין גדול במשק הישראלי ובעוצמה שלו. ברגע שהעולם יפתח, והקורונה תיחלש, או שיהיה חיסון, אני מעריך שהמשק יטוס קדימה״.

מה הממשלה צריכה לעשות בשביל לעזור למשק להתאושש?
״אנחנו צריכים לראות איך מתעדפים תעשייה ישראלית, ולא מביאים לפה במכרזים חברות בינלאומית. לעשות מה שאפשר בשביל לעודד כחול לבן. לא כל דבר אפשר לעשות, אבל צריך לתת פתרונות תעסוקה, כדי לקדם את המדינה פה, את ישראל. אני מאוד אופטימי ביחס לעתיד המשק כבר במחצית השנייה של 2021״.

״אנחנו הסתדרות העובדים, לא הסתדרות השכירים״

לאחר עשורים של מתיחות בין שכירים ועצמאים החליט בר-דוד להקים את פורום העצמאים בהסתדרות. הוא רואה בזה את אחד הצעדים החשובים שעשתה ההסתדרות במשבר הקורונה.

״השילוב של העצמאים זה חלק מהשינוי של ההסתדרות לקראת השנים הבאות. אנחנו באמת מזהים שלעצמאים אין בית מספיק טוב, מספיק חזק, ואנחנו אימצנו אותם אלינו דרך פורום העצמאים שפתחנו פה. תקצבנו אותו, ואנחנו הולכים איתם יד ביד לחקיקות בכנסת״.

מה חשוב מבחינתך להשיג עבור העצמאים?
״כבר בשבוע האחרון נפגשתי עם שר הכלכלה ושר העבודה, ואנחנו עובדים על הצעת חוק משותפת שתיתן דמי אבטלה לעצמאים. אבל הכי חשוב מבחינתי זה לתת להם גם רשת בטחון בזמנים של משבר.

עצמאים שורפים סחורה. ״בזמן משבר לא צריך להיות הבדל בין עצמאי לשכיר. אני לא רואה כרגע אף אחד מתייחס לעצמאים. הם צריכים להילחם על כל דבר״ (צילום: טל קירשנבאום)

״הייתי מאוד מודאג באמצע אפריל כשהכול נסגר, שלעצמאים אין שום כיסוי לסגור את החודש. התחילו לתת כל מיני פיצויים, פה 6,000 שקל, שם 7,000 שקל, אבל לא היתה נוסחה ברורה לפיה עצמאי בזמן משבר יכול לקבל דמי מחייה כמו שכיר, כך שלא יהיה הבדל ביניהם, קודם כל שיהיה לו כסף למחייה״.

מה המנגנון שאתה מציע?
״צריך שעצמאי יקבל עד 10,500 שקל בהתאם להצהרות שלו במס הכנסה חלף דמי אבטלה. אחר כך שיתחשבנו איתו על המחזורים, על הפיצוי, על מה שהוא הפסיד. אי אפשר לדעת מתי תהיה פה עוד מגפה, או מלחמה לא עלינו, או רעידת אדמה. יש מספיק אויבים, מספיק דברים שיכולים לקרות, אז צריך ליצור מנגנון שבלחיצת כפתור אפשר להכניס אותו לפעולה.

״המנגנון שאנחנו מציעים לא מסובך, הוא גם לא יקר. אם תבדקו כמה כסף המדינה שפכה סתם ימינה, שמאלה, בלי הבחנה זה כבר משתווה למה שהיה צריך לעשות בלחיצת כפתור מסודרת״.

למה ההסתדרות צריכה לייצג גם את העצמאים?
״בזמן משבר לא צריך להיות הבדל בין עצמאי לשכיר. אני לא רואה כרגע אף אחד מתייחס לעצמאים. הם צריכים להילחם על כל דבר, וההסתדרות נותנת פה מהיכולות המשפטיות שלה, מהיכולות המקצועיות שלה, מכל הניסיון של מאה השנים לטובת העצמאים כי גם הם עובדים בסופו של דבר.

״הם קמים בבוקר לעבודה, ואנחנו הסתדרות העובדים במדינת ישראל, לא הסתדרות השכירים, הסתדרות העובדים, ככה הקימו את ההסתדרות, וגם עצמאי שקם בבוקר ופתח חנות, והולך להתפרנס למטה לחמו, אם הוא נפגע הוא צריך לקבל את הטיפול הנכון מהמדינה. בשביל זה יש מדינה בקצה, ואנחנו נהיה שם בשביל לעזור להם״.

יש גם עצמאים שמעסיקים עובדים אחרים.
״אני מסכים. זו היתה הדילמה לפני שפתחנו את הדבר הזה. אני חושב שכולנו מבינים שאי אפשר לייצר פה שני מעמדות – שכירים ועצמאים. בזמן משבר צריך לייצר פה מעמד אחד. זה לא משנה אם הוא מעסיק, הוא צריך לקבל הבטחה שדמי הקיום שלו, בזמן משבר, מובטחים. אתם רואים שזה נמשך כבר 10 חודשים. כל השאר זה משהו אחר״.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וראש עיריית תל אביב רון חולדאי מפילים את הגדר האחרונה שהקיפה את בית ההסתדרות. ״בתוך ימים של פילוג ושיסוי, אנחנו מביאים משהו אחר. הבית של העובדים פתוח לכולם״ (צילום: ניצן צבי כהן)

״ההסתדרות תהיה רלוונטית בעשרות השנים הבאות״

מבחינת בר-דוד, הסמל לפתיחות שמאפיינת את ההסתדרות בראשותו, היא גינת ההסתדרות החדשה. המדשאה במרכז תל אביב, שהיתה מגודרת ונעולה משך 67 שנים, נפתחה לאחרונה לקהל הרחב. ״הורדנו את חומות הקרמלין״, אומר בר-דוד.

בגינה הוקם שביל תנועות הנוער, בית קפה ״ארלוזרוב״ וספרייה של ״עם עובד״. מאז פתיחת הגינה, קבוצות של תלמידים וסטודנטים יושבים על כר הדשא במעגלים ללמידה בשטח הפתוח; ועובדים צעירים מתל אביב והסביבה באים ליהנות מהאינטרנט האלחוטי שמציעה הגינה הציבורית.

אם חשבנו פעם, לפני 20 שנים, שההסתדרות לא מעניינית את הדור הצעיר אז תסתכל כמה אנשים צעירים באים היום להסתדרות להיות יחד"

בטקס הפלת גדרות הגן אמר בר-דוד: ״בתוך ימים של פילוג ושיסוי, אנחנו מביאים משהו אחר. אנחנו משדרים אחדות. אנחנו מעניקים לתושבי ישראל, תושבי תל אביב וחברי ההסתדרות גינה שתהיה פתוחה לכולם. הבית של העובדים נפתח לציבור. זה החזון.

״במשרדים האלה חיים ומתנהלים יחד בשיתוף פעולה אנשים מכל הסיעות, כי לכולם יש משימה משותפת לשמור על העובדים והעבודה במדינת ישראל. וכשיש משימה משותפת אפשר להתאחד״.

ההסתדרות תתקיים גם עוד 100 שנים?
״אין לי ספק שמדינת ישראל תהיה פה לנצח, וההסתדרות תהיה פה יחד איתה. אי אפשר לנתק בין ההסתדרות למדינת ישראל. העובדים בישראל, גם הצעירים, מבינים שהם רוצים להיות ביחד. אף אחד לא רוצה להיות לבד.

״גם הצעירים מבינים שהם רוצים להיות ביחד, אף אחד לא רוצה להיות לבד״ (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות)

״אם חשבנו פעם, לפני 20 שנים, שההסתדרות לא מעניינית את הדור הצעיר אז תסתכל כמה אנשים צעירים באים היום להסתדרות להיות יחד, מחפשים את האידיאולוגיה של הבית הזה על כל מה שזה אומר.

״ההסתדרות צריכה לעשות את התיקונים, צריכה לעשות את השינויים, היא עוברת אותם עכשיו, צריכה להיפתח לציבור יותר, אנחנו עשינו את זה, ויודעים מה צריך לעשות כדי לייצר מצב שההסתדרות תהיה רלוונטית גם בעשרות השנים הבאות״.