נתוני ביצוע התקציב לחודש נובמבר מאשרים את מה שאומרים בעולם: המצב הכלכלי של ישראל איתן ולממשלה יש מרחב פעולה תקציבי. על פי דו"ח ביצוע התקציב, הגירעון הישראלי אמנם גדל, אבל הוא נשאר נמוך מזה של חלק גדול ממדינות ה-OECD. הגרעון הנמוך ותת הביצוע של תקציבי הסיוע בקורונה, מצביעים על כך שיש עוד מקום להרחיב את ההוצאה הממשלתית במידה ניכרת.

תקציב הקורונה בתת ביצוע – חודש נובמבר (גרפיקה: אידאה)

המדד המקובל לחוסן כלכלי הוא יחס החוב תוצר, שימשיך להיות מושפע ממשבר הקורונה שנים קדימה. אך יחס החוב תוצר מוזכר פעמים רבות בנשימה אחת עם הגרעון, "גירעון ויחס חוב תוצר", ולצמד המושגים השפעה על התפיסה של חברות דירוג האשראי את ישראל וכלכלתה.

ארגון ה-OECD וקרן המטבע חוזרים ואומרים שגם במדד זה אין לישראל סיבה לפחד ממימון מלא של ההתמודדות עם משבר הקורונה. על פי הדו"ח, הגירעון הישראלי עומד על 11.1% תוצר. זה אולי נשמע הרבה, אבל כשמשווים את הנתון למדינות עשירות אחרות המצב של ישראל דווקא בסדר גמור: בבלגיה הנתון עומד על 13%, בספרד מעל ל-14% ובקנדה כמעט 20% מהתוצר.

נוסף על הגרעון הנמוך יחסית, נמצאת התכנית הכלכלית שכבר אושרה להתמודדות עם הקורונה בתת ביצוע של כמעט 16 מיליארד שקלים, 20% מהתקציבים שהוקצו עד כה. מבין הסעיפים שנמצאים בתת ביצוע משמעותי בולט סעיף תכנית היציאה מהמשבר עם 58% ביצוע בסך הכול, חודש לפני סוף השנה. סעיף זה הוא החלק בתכנית הכלכלית שבנק ישראל והארגונים הכלכליים העולמיים חוזרים ומדגישים את חשיבותו.

אמנם מדובר בחלק קטן יחסית מתכנית ההשקעות שתצטרך הממשלה ליישם בסופו של דבר, תכנית שככל הנראה תיכלל בקופסאות הקורונה המיוחדות של תקציב 2021, אבל מדובר בדחיפה חשובה למשק בזמן משבר. התכניות שנכללות בסעיף הנמצא בתת ביצוע הן השקעה ממשלתית בחברות במטרה לעודד דיגיטציה ואפשרות לעבוד מרחוק, ותכניות השקעה בתשתיות תקשורת ותשתיות תחבורה.

תקציב משרד החינוך בתכניות הסיוע עומד על 33% ביצוע בלבד. תקציב עידוד תעסוקה, הכשרות וסיוע לעמותות עומד על 62% בלבד. ותקציב עידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה עומד על 66% בלבד.

להוציא לפני פירוק הממשלה

לאור העובדה שהסבירות של התפרקות הממשלה עולה, וקיים חשש סביר שתקציב 2021 לא יאושר בתחילת השנה, לתקציבים שכבר אושרו להמרצת המשק יש חשיבות גדולה עוד יותר. ישראל עלולה למצוא את עצמה ללא תקציבי השקעה בתכנית יציאה עד לאמצע שנת 2021, תקופה קריטית של התאוששות המשק מהמשבר. אי ביצוע תקציבים שכבר אושרו להשקעה בעידוד היציאה מהמשבר מעמיסה סכנה נוספת על המשק הפגיע גם ככה.

סעיף נוסף שנמצא בתת ביצוע הוא העלות של פתרונות האשראי, הכולל את ההוצאות הממשיות של הממשלה על תכניות הערבות וההקלה בתנאי האשראי שהיא יוזמת. כאן בוצע הסעיף רק ב-41%, מה שמצביע על כך שההוצאות על הפסדי אשראי של הבנקים נמוכות ממה שצפתה הממשלה בתחילת המשבר.

עם זאת, רק בשבוע שעבר נאלץ בנק ישראל לאשר דחייה נוספת של תשלומי המשכנתאות, למי שכבר נמצא במצב של דחייה מזה מספר חודשים, ונכון להיום לא נמצא פתרון לאותם הלווים שנטל החוב שלהם הולך ותופח בחודשים האחרונים. אם ההוצאות על תכניות ההלוואות בערבות נמוכות יותר ממה שתוכנן יתכן שהגיע הזמן לשקול מחדש את תכניות ההלוואות בערבות, ולהרחיב את היקף הערבות למי שנאלץ לדחות את התשלומים ולעסקים שנאלצו ללוות כסף כדי לממן את עצמם בזמן המשבר, ובכך להוריד את עלויות החוב הנוסף.