סגן מפקד המנהל האזרחי, אל"מ שי כרמונה, אמר היום (שני) לחברי הוועדה לביקורת המדינה רק בעוד כארבעה חודשים תושק פלטפורמה דיגיטלית חדשה שתאפשר ליישם את הנוהל החדש שביטל את כבילת העובדים בענף הבניין למעסיקים ספציפיים. הנוהל, שצפוי לצמצם את הפגיעה בזכויות העובדים ואת הספסרות בהיתרי עבודה, נכנס לתוקף אתמול.
על פי הנוהל החדש, היתרי העבודה יהפכו להיות אישיים, והעובדים יוכלו לעבור בין מעסיקים, בניגוד למצב כיום בו היתרי העבודה היו מוקצים למעסיקים, מצב שגרם להתפתחות שוק שחור של סחר בהיתרי עבודה. לעובד שיעזוב מעסיק יהיו 60 ימים למצוא מעסיק חדש לפני שיאבד את ההיתר.
הרפורמה אמורה הייתה לצמצם את ניצולם של העובדים בידי ספסרים, הגובים מהם אלפי שקלים. עם זאת, כל עוד המערכת החדשה לחיפוש עבודה עדיין לא קיימת, הודה כרמונה כי "בערך מה שהיה הוא שיהיה. זה יעשה כפי שזה נעשה עד היום". כלומר, העובדים ימשיכו להיות תלויים בקבלני משנה ו'ראיסים' שיוכלו לקשר ביניהם לבין מעסיקים פוטנציאליים, וייתכן מאוד שיגבו מהם לשם כך סכומי כסף גדולים.
לדבריו, כבר נבחרה חברה שזכתה שתאפיין את הפלטפורמה החדשה, אפליקציה לחיבור בין עובדים למעסיקים. להערכתו, עבודת האפיון תסתיים עד סוף 2020, ואז יוכל המנהל לקיים מכרז לאיתור חברה מפתחת. "זה אמור לקחת משהו כמו שלושה או ארבעה חודשים ואז יהיה לנו מאגר ממוחשב שבו העובד והמעסיק יוכלו להכנס לאתר ולדבר ביניהם בלי שום תיווך ביניהם", הסביר.
עו"ד שלי נחום, שייצג בדיון את הסתדרות עובדי הבניין והעץ: "אפליקציה סלולרית זה נהדר, אבל מהניסיון שלי לא מדובר באנשים עם סמארטפונים. צריך לחשוב איך מנגישים להם את העבודות".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם), יו"ר הוועדה, הוסיף שאיכות הרשת ברשות הפלסטינית נמוכה, ולא תומכת בטכנולוגיית הדור ה-3 וה-4. הוא הדגיש שצריך לוודא שהמערך שיקום יהיה כזה שהעובדים אכן יוכלו להיעזר בו.
גיורא ואלה, מהקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, הדגיש כי עד לפיתוח האמצעים האפקטיביים לחיבור בין עובדים למעסיקים פוטנציאליים, הרפורמה לא מיושמת במלואה.
ואלה התייחס לסוגיה נוספת שהופיעה בהחלטת הממשלה, ולא באה כיום לביטוי בשטח: מיון והכשרת העובדים. לטענתו, "אם רוצים לשפר באמת את הפריון בענף, את איכות העבודה, ובעיקר את איכות הבטיחות בעבודה ואת היכולת של העובד הפלסטיני לשפר את שכרו על בסיס מקצועיות יש חשיבות עצומה בהשקעה בהכשרה מקצועית ובמיונים".
"חייבים לייצר מערך של מיון מקצועי, בדומה למערך שקיים כבר עבור עובדים זרים במערך הבניין, וגם מערך הכשרות מקצועיות", הוסיף. כרמונה הביע תקווה לקידום נושא ההכשרה המקצועית בעתיד, בפעולה משותפת עם משרד הבינוי והשיכון.
בתגובה לשאלתו של ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר כרמונה כי בשלב זה מודל ההיתרים החדש מיושם רק בענף הבניין, בו מועסקים כ-65 אלף פלסטינים. לדבריו, בהמשך ובהתאם להצלחת המודל, מקווים במנהל האזרחי להרחיב אותו גם לענפים נוספים בהם מועסקים אלפי פלסטינים: חקלאות, תעשייה ושירותים.
סעדי הדגיש כי ראוי לשתף את משרד העבודה הפלסטיני ברפורמה. הוא הציע שבניית מערך החיבור למעסיקים, ההכשרה והמיון תיעשה בשיתוף פעולה בין הגופים, על רקע חידוש התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית.
"התקנות הללו נכנסו כעת לתוקף", סיכם ח"כ שלח, "זה תיקון של כתם מוסרי שהיה עלינו כמדינת ישראל וגם על גורמים מסוימים בצד הפלסטיני. בשורה התחתונה ברור שאנשים, יהא מוצאם אשר יהיה, זכאים לתנאי העסקה הוגנים, שכרם יישאר בידם ולנגישות מירבית לעבודה, מעבר לכך שיש לזה גם משמעות על היחסים בין העמים". שלח הוסיף שהוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום הרפורמה.
