״ההתפתחויות הפנימיות בבהוטן, הפתיחות שלהם והגילוי לישראל״, אומר מיכאל רונן, ראש חטיבת הודו ומזרח אסיה במשרד החוץ ל׳דבר׳, ״הן התשתיות לכינון היחסים הדיפלומטים עם בהוטן. יש אהדה לישראל מהמלך ועד לנתינו״.

על רקע פריצת הדרך המדינית וכינון יחסים דיפלומטים בין ישראל ומדינות ערביות מוסלמיות, שהאחרונה מבניהן היא מרוקו, ישראל ובהוטן חתמו אתמול (שבת) על כינון יחסים דיפלומטים מלאים במעמד שגרירי המדינות בהודו.

בסוף השבוע שעבר שוחח שר החוץ גבי אשכנזי עם עמיתו הבהוטני, שר החוץ דורג׳י טאנג׳י, והשניים סיכמו על מועד החתימה וכן על גיבוש תכנית עבודה משותפת בתחומי ניהול המים, החקלאות, הבריאות ועוד.

מיכאל רונן אומר שההסכם הזה יוצא דופן  מבחינת ההסכמים שנחתמו לאחרונה, בכך שהוא פרי המאמצים הדיפלומטים של מדינת ישראל לבדה. ״אפשר לומר שגם בבהוטן ערים למה שקורה בעולם, אבל ההסכם איתם קשור דווקא למגעים שהתקיימו איתם בלי קשר להתפתחויות המעניינות והיפות מאוד עם מדינות ערביות ומוסלמיות. זה בוודאי לא הפריע אבל זה לא היה הקטליזטור״.

איך נולד ההסכם?
״בשונה מהתהליכים במזרח התיכון, לא היה כאן שום תיווך באמצעות מדינה שלישית. פגשנו אותם פנים אל פנים והשגריר שלנו רון מלכה, עשה עבודה מצוינת של מגעים שקטים עם השגריר של בהוטן בדלהי והם הכינו את הקרקע״.

למה דווקא עם בהוטן?
״התפיסה במשרד החוץ תמיד הייתה להושיט יד לכל מדינה גדולה כקטנה וקרובה כרחוקה. במקרה הזה בהוטן היא גם רחוקה וגם קטנה. כשאומרים קטנה אז לא לשכוח שבשטח היא עדיין יותר גדולה ממדינת ישראל (38 אלף קמ"ר לעומת 22 אלף קמ"ר). מצד שני האוכלוסייה די מצומצמת בסביבות 800 אלף נפש.

״זו מדינה מאוד מבודדת גיאוגרפית בתוך הרי ההימליה ובהיבט הגיאופוליטי היא מכותרת על ידי שתי מעצמות ענקיות הודו מדרום, וסין מצפון (איתה בהוטן לא מקיימת יחסים דיפלומטים)״.

מה פוטנציאל היחסים של ישראל עם בהוטן?
״הם בעצם גילו אותנו דרך הפעילות שלנו בהודו וראו שהפעילות הישראלית בתחומי המים, החקלאות ותחומים אחרים יכולים להיות רלוונטיים גם עבורם״.

בהוטן נחשבת למדינה מאוד סגורה. מה השתנה?
״מסורתית הם לא ששים לכונן יחסים דיפלומטים עם מדינות זרות, והם עושים זאת במסורה. כשהם כן החלו ביחסים עם כמה עשרות מדינות הם קצת נבהלו, והחליטו להפסיק. עם ישראל הם בכל זאת החליטו להתחיל ביחסים כי הם מבינים שיש לנו מספיק נכסיות שיכולה להיות רלוונטית עבורם.

״אין לנו שום מחלוקת איתם ולמיטב ידיעתי למלך עצמו, אדם בעל ידע עצום בענייני העולם, יש לו הערכה רבה מאוד למדינת ישראל״.

מה הנכסיות שלהם עבורנו?
״כשמכוננים יחסים עם מדינה מהסוג הזה, חשוב לשאול היכן ניתן למצות את היחסים ולא להשאיר את היחסים כדגל שמתנפנף ברוח. הדבר הכי פשוט לדוגמה זה תייר ישראלי שמגיע לבירת בהוטן, או מטייל שם בהרים, ונקלע למצוקה. כשיש יחסים דיפלומטים עם מדינה, אני יכול להיות יותר נגיש אליו לסייע לו באמצעות הנציגויות בשטח והמגעים עם הממשלה המקומית״.

זו סיבה מספיקה בשביל לכונן יחסים?
״זה דבר קטן שלא רק בשבילו נכונן יחסים למרות שאני לא מזלזל בזה. אם בן משפחתך חס וחלילה ייקלע למצוקה אתה תבין כמה זה חשוב שיש מגעים. מעבר לזה המדינה הזו מתחילה להיפתח לעולם והיא צריכה הרבה דברים בשביל להיות מדינה מפותחת.

אם יש להם בעיה חמורה בנושא המים ואני יכול לגרום לכך שחברות ישראליות שעוסקות בתכנון מים יגיעו לבהוטן ויחתמו על חוזים, למה לי לזלזל בזה? אפילו אם חברה ישראלית קטנה תעשה שם עסקים טובים אני אהיה האחרון לזלזל בזה. אני לא אגיד שיש שם פוטנציאל של מיליארדים או עשרות מיליארדים, אבל אנחנו לא רוצים להחמיץ שום הזדמנות לפתוח אפשרויות בפני חברות ישראליות, תיירים ישראלים, חילופי תרבות וכל דבר מהסוג הזה״.

ישראל קיימה איתם קשרים לפני כינון היחסים?
״כשמכוננים יחסים כאלה זה מצריך רמת התערבות מיניסטריאלית. לשיחת הטלפון בין שרי החוץ, בה סוכמו הפרמטרים של כינון היחסים, קדמו הרבה מגעים כדי להכין את השטח והרקע לשיחה הזו.

״המגעים התקיימו בעיקר בהודו מאחר ואין להם הרבה נציגויות בעולם אבל יש להם ולנו שגריר בהודו. שגרירינו בהודו תמיד עמדו בקשר עם הנציגים מבהוטן במינונים עולים ויורדים בנושאים רלוונטיים, ובשנים האחרונות זה הבשיל לצעידה בנתיב לכינון יחסים רשמיים בין המדינות.

״היו בישראל גם ביקורים מיניסטריאליים כמו שרי החוץ והחקלאות של בהוטן בשנת 2016. מידי שנה הבאנו לישראל מבהוטן עשרות סטודנטים לחקלאות, שהגיעו ללמוד ולעבוד וחזרו לארצם מרוצים מאוד. בבהוטן מאוד אהבו את הפעילות הזו. האינטראקציה הזו של החקלאים הצעירים שלהם עם הידע הישראלי והמוסדות הישראלים בחקלאות, יצר בבהוטן תשתית אנושית שגם מכירה אותנו פיזית ולא רק דרך התקשורת או אתרי אינטרנט. כך לאט לאט צברנו גובה והתקדמנו״.

היית בבהוטן?
״כן. ביקרתי שם במהלך מערכת הבחירות בספטמבר 2018. זה מקום מדהים״.

מה עשית שם?
״הגעתי לשם כמשקיף בבחירות. הם הזמינו מספר מדינות לבוא להשקיף על ההליך. במקרה שהיתי אז בהודו למספר חודשים וטסתי מניו דלהי לבהוטן לחמישה ימים״.

יש סיבה מיוחדת שהם בחרו דווקא נציג ישראלי?
״לא היינו היחידים, והם לא בחרו רק מישראל, אבל זה היה לפני שנתיים וכבר אז הם חשו שהיחסים מתחממים ומצאו לנכון לאפשר את זה. התקבלתי שם בחום ואהבה והרגשתי ממש טוב שם במקום הזה. הם סיפרו לי ואמרו לי כמה שמכבדים ואוהבים את ישראל. שלומדים עלינו, קוראים עלינו והם רוצים להתקרב. שמעתי את זה גם מאנשי העם וגם מבכירי הממלכה וזה אומר דרשני״.

מה ראית בבהוטן?
״מאוד התרשמתי ממדינה שעוברת רפורמות דמוקרטיות ואזרחיות, מהאופן בו הם מתנהלים ומהרוגע של האנשים. לא רבים יודעים אבל בהוטן המציאה את ׳מדד האושר׳, לא רק רמת ההכנסה לאדם אלא גם כמה האנשים מאושרים. זה מדד שכולל התייחסות לאיכות השלטון, איכות החיים, נגישות ועוד. בארגון האו״ם מאוד אהבו את זה ואימצו את המדד הזה לבחון התפתחות של מדינה״.

איך הם הגיעו לייצר מדד כזה? מה מהתרבות שלהם היית לוקח כהשראה לישראל?
״יש שם הרבה צניעות, ענווה ורוגע לעומתנו התזזיתיים. זאת מדינה בודהיסטית שגם קוראים לה ׳ארץ הדרקון והרעם׳ ויש בה יסודות פילוסופים שמדגישים את אושרו של האדם ואושרו של הפרט.

״ההשראה לזה באה גם מהמלך עצמו וגם מהמלך הקודם. כמי שהיו מחויבים לעניין הזה, הם יזמו רפורמות פוליטיות כדי, בין השאר, להגדיל את האושר של העם, לא מתוך הערצת המלך אלא מתוך השתתפות מעשית בשלטון. זה מעורר השראה.

״המלך יזם מצב בו אפשר להדיח אותו ברוב של שני שליש בפרלמנט. לא כל מלך מתנדב לאפשר לפרלמנט להדיח אותו. זה בית מלוכה מאוד פרוגרסיבי שאומנם משמר את המונרכיה אבל הוא מאוד סוציאל דמוקרטי בהשקפתו. גם מפלגת השלטון בעלת השקפה מאוד סוציאל דמוקרטית״.

יש מה לצפות שבעקבות כינון היחסים תהיה אצבע נוספת לטובתה של ישראל באו״ם?
״בנושא ההצבעות באו"ם, גם מהידידות הגדולות שלנו אנחנו לא מרפים ודורשים כל הזמן שיפור. כשנגיע לבחון את ההתנהגות שלהם בעצרת הכללית בשנה הבאה, נבוא גם אליהם בדרישות כמו לכל מדינה אחרת״.