בג"ץ הורה הערב (שני) לחברת החשמל לנמק, בתוך 60 יום, מדוע ניתוק משפחות עניות מרשת החשמל בשל חובות תמשיך להיעשות ללא בחינה פרטנית של המקרים וללא זכות טיעון לצרכנים. בנוסף הורה בית המשפט לחברה לנמק מדוע לא יבוטל הנוהל במסגרתו מקוזזים חובות ממוני חשמל בתשלום מראש, אלא אם הצרכן ביקש זאת באופן ישיר. ההחלטה מאשרת, למעשה, את הבקשה בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד החברה, לשינוי המדיניות בנושא.

עו"ד משכית בנדל, מהאגודה לזכויות האזרח, ועו"ד עדי ניר בנימיני, מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב בירכו על ההחלטה והוסיפו כי "משמעותה היא שגם שופטי בג"ץ סבורים כי האופן שבו מנתקת חברת החשמל כיום צרכנים עניים מעורר קושי של ממש ומחייב דיון מעמיק. חשמל הוא לא מותרות אלא אמצעי לקיום בכבוד, וטוב תעשה רשות החשמל אם תנחה את חברת החשמל להפסיק לנתק צרכנים ללא כל בחינה פרטנית של מצבם, ותאמץ הסדר דומה לזה שקבעה הכנסת בעניין ניתוקי מים, הסדר שהוביל להפסקת ניתוקי המים לצרכנים ביתיים בישראל".

כאמור, העתירה הוגשה כנגד רשות החשמל וחברת החשמל, בדרישה לשינוי מדיניות גביית החובות והניתוקים של חברת החשמל מחייבים שחיים בעוני. לפני כשנה הצטרף לעתירה הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, כידיד בית המשפט. בהרכב השופטים בדיון היום ישבו גם הנשיאה אסתר חיות, והשופט נעם סולברג.

"חברת החשמל עוקפת את כל הנושים האחרים"

במהלך הדיון שערך הבוקר בית המשפט בעתירה, אמר השופט עוזי פוגלמן: "יש עוד שירותים חיוניים כמו מים, לגביהם נקבע מסלול גבייה, האם לא נכון היה לקיים אמות מידה אחידות למים ולחשמל, במקום ללכת במסלולים שונים שנובעים מהיסטוריה חקיקתית שונה?", נציג חברת החשמל: "חברת החשמל היא חברה מסחרית שנותנת שירות, היא לא חייבת לתת שירות למי שלא משלם, גם כשמדובר בשירות חיוני".

עו"ד ניר בנימיני, מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, אמרה בתחילת הדיון כי "חברת החשמל הפכה להיות הנושה מובטח, בהיעדר סמכות היא עושה שימוש במת"מ (מונה תשלום מראש, ט.כ) ככלי גבייה שמאפשר לה לעקוף את כל החוקים שהמדינה יצרה לצורך גביית חובות. ברור שאנשים לא יכולים להישאר ללא חשמל, ברור שאנשים יעשו הכל כדי להיות עם חשמל. אנשים הגיעו לקיבוץ נדבות כדי לשלם לחברת החשמל".

עו"ד ערן נריה הוסיף: "במדינת ניו יורק ניתוק מחשמל מותנה בבדיקת רופא שיאשר אם ניתוק מחשמל אפשרי. בקנדה, הרגולטור קובע ניתוקי חשמל לפי המצב הסוציאלי, הכלכלי והרפואי. בנושא המים רשות המים קבעה אמות מידה על פיהם היא יכולה להחליט מי ינותק".

הנשיאה חיות אמרה כי "יש בעיה משפטית, כשאנחנו מדברים על אנשים שהגיעו למצב של חדלות פרעון, חברת החשמל עוקפת את כל הנושים האחרים". עו"ד אבי טוויג שמייצג את חברת החשמל בתגובה: "נקודת המוצא היא שחברת החשמל אינה חברה ממשלתית, היא אמנם ספק שירות אך היא חברה מסחרית שנותנת שירות. מי שנותן שירות לא חייב להמשיך לתת את השירות למי שלא משלם לו".

טוויג הוסיף כי "גם המכולת השכונתית לא חייבת למכור לחם למי שלא משלם. מאחר שמדובר ברישיון, מאחר שמדובר בספק שירות חיוני, המדינה כמדינה רשאית להגביל את הניתוקים. רשאית לרכוש חשמל עבור אחרים ולתת למי שהיא חושבת שזכאי לחשמל בחינם, אך הדברים הללו מצריכים חקיקה ראשונית בכנסת. חוק משק החשמל משנת 1996 מאפשר לחברת החשמל לנתק מאספקת החשמל את מי שלא  ישלם בכפוף להוראות חברת החשמל".

אחת העותרות היא אם יחידנית לחמישה, שאחד מילדיה מחובר למכשיר נשימה מסוג ביפ-אפ, שלפי משרד הבריאות ניתוקו מחשמל מחשמל מהווה סכנת חיים. עם זאת, עמדת משרד הבריאות לא התקבלה על ידי חברת החשמל, והעותרת נותקה בעבר מחשמל

חיות ביקרה את גישת חברת החשמל ואמרה: "אי אפשר להניח שצרכנים, שלפי המלצת משרד הבריאות אסור לנתק, לא ישלמו אם יהיה אסור לנתקם. קראתי לזה תעתוע סטטיסטי, אני לא רוצה לקרוא לזה בשם אחר".

עו"ד ניר בנימיני: "לפי החוק חברת החשמל רשאית לפעול בכמה פעולות. כך שיש מנגנון של הפעלת שיקול דעת. החוק המסמיך אומר: 'רשאי', כלומר אתם יכולים לנתק, אתם יכולים גם לא לנתק כלל".

"העתירה לא מבקשת חשמל בחינם, היא לא מבקשת הנחות, היא מתייחסת למישור הסמכות", הוסיפה, "החוק המסמיך מאפשר להפעיל שיקול דעת שלא לנתק, החוק המסמיך מאפשר להגביל את הצריכה. אמות המידה צריכות לקבוע מהי המכסה הבסיסית של חשמל שיש לאפשר לאדם שלא מצליח לשלם, ואת החוב, לגבות באמצעות הכלים הקבועים בחוקים של מדינת ישראל".