ממלא מקום ראש אגף התקציבים, יוגב גורדוס, הציג השבוע גרף משכנע למדי שמסביר את הפגיעה הנמוכה יחסית בצמיחה בישראל בקורונה. בניגוד לנרטיב שמקדם ראש הממשלה בדבר תגובתו המוצלחת, הגרף מראה שהמשק הישראלי פשוט היה פחות פגיע לנזקי הקורונה מאשר כלכלות אחרות בעולם. עם זאת, התאוששות מהמשבר עדיין תדרוש מעורבות ממשלתית, והעובדה ששר האוצר מודה בפה מלא שלישראל אין תכנית כלכלית ליציאה מהמשבר היתה צריכה לעורר סערה.

הגרף, שפורסם על ידי קרן המטבע עם פרוץ המשבר, מציג הערכה של רמת הפגיעות של הכלכלות השונות לנגיף הקורונה לפי ענפים. בגרף זה ישראל נמצאת בתחתית: בעוד השיעור החציוני של הסקטורים החשופים עומד על 41.1%, בישראל הוא נמצא באזור ה-14%. העובדה שישראל נשענת פחות על תיירות, והיא מוטת ייצוא בדגש על שירותים והייטק, הופכים אותה לעמידה יותר למגיפה.

דירוג הסקטורים המושפעים מנגיף הקורונה מתוך התמ"ג (מקור: קרן המטבע | עיבוד: אידאה)

עדכון נתוני הצמיחה שפורסם היום (רביעי) מאשר הערכה זו: מלבד העלייה בהוצאה הציבורית, הענף היחידי שצמח ברבעון האחרון בהשוואה לשנה הקודמת הוא יצוא הסחורות והשירותים. היצוא אומנם ספג מכה ב'רבעון השחור' (אפריל עד יוני), אבל זו היתה קשה פחות מהמכה שספגו חלקים אחרים במשק. גם מאזן הסחר שפורסם השבוע תומך בניתוח זה: סך הייצוא עבר את הייבוא בסכום שיא של 5.4 מיליארד דולר.

גם מדינות אחרות כמו קוריאה הדרומית ואירלנד, שהיו בתחתית גרף החשיפה זכו לנתוני צמיחה טובים יחסית. מצד שני אוסטריה החשופה מעט לכאורה, לדוגמה, סבלה ממכה קשה יותר. אז האם כלכלת ישראל זכתה בצמיחה טובה יחסית במקרה? לא בדיוק, אבל כדאי לשים לב גם לאילו קלפים היא קיבלה.

ביציאה מהקורונה לא תהיה מדינה

שאון המחלוקת הפוליטית סביב התקציב והבחירות מחריש אמירות משמעותיות ביותר, לחלקן משמעות גורלית. אחת מהן נאמרה על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ בנושא שהוא כמעט לא נשאל עליו: מה יהיה בתקציב הבא, ולא רק מתי יאושר.

"בוא נדבר על השקעה בתשתיות" אמר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה בראיון שנערך בכנס אלי הורביץ. "העתיד שלנו הולך להשקעה בתשתיות ירוקות וביחס למדינות אחרות השיעור של השקעה בתשתיות בתכנית הקורונה הוא צנוע ביותר". הוא ציין מדינות כמו צרפת וגרמניה, בהן כמעט שליש מתקציב הקורונה מיועד להאצת המשק ופיתוחו בסוף המשבר (בישראל מדובר בפחות מ-5%).

איך ישראל הגיעה למשבר? (נתונים: OECD | גרפיקה: אידאה)

תחילה שר האוצר התגונן. "יש כאן עשור של השקעה עצומה בתשתיות שהוא כבר מתוקצב", אמר כ"ץ. זאת, למרות שההשקעה בתשתיות בישראל נמוכה גם בשגרה. ואז הוסיף השר בצורה ברורה: הסעיף להאצת המשק, שעומד היום על 5 מיליארד למספר פרויקטים שוליים, זה מה שיהיה. לא תהיה תכנית יציאה מהקורונה. מה כן יהיה? דה רגולציה, וציפייה מהמגזר הפרטי להוביל את ההתאוששות לבדו.

נתוני הלמ"ס המעודכנים שפורסמו היום מבהירים כמה האמירה של כ"ץ בעייתית. ההשקעה בנכסים קבועים של ענפי המשק – פיתוח מפעלים, ציוד, בנייה כלי תחבורה וכו' (לא כולל מגורים) היא היחידה שממשיכה לקטון גם ברבעון השלישי, וירדה ב-3% אחרי התרסקות של 25.8% ברבעון הקודם. ההשקעה במכונות ירדה ב-35% בחישוב שנתי.

השפעות הגדלת ההשקעה הציבורית ב-1% מהתוצר על הצמיחה, ההשקעה הפרטית והתעסוקה (מקור: הערכות קרן המטבע העולמית)

חוסר ההשקעה בהתרחבות של היום הוא כמובן חוסר המשרות של מחר. לפי דו"ח שפרסמה קרן המטבע בתקופת משבר, להשקעה ציבורית יש משמעות גדולה במיוחד. זו בדיוק הנקודה בה נדרשת התערבות המדינה, שיכולה להזרים כסף כדי לעודד ביקושים ולהוביל את המגזר העסקי חזרה להתרחבות. אבל נראה שזה אינו הכיוון. כפי שהבהיר כ"ץ, ביציאה ממשבר הקורונה, אין מדינה.​