דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שקל

כלכלה / "שער הדולר נמצא באחד השפלים ההיסטוריים שלו, ומכאן זה הולך לכיוון לא טוב"

ד"ר אדם רויטר לא מסכים עם החששות של בנק ישראל מעודף של יתרות מט"ח: "העולם רוצה עוד שקלים? יש לבנק ישראל מדפסת. אין שום בעיה" | ומציע שמשרד האוצר יצטרף למאמץ לריסון השקל על ידי גידור החוב החיצוני של הממשלה

ד״ר אדם רויטר (תמונה באדיבות המצולם, רקע: Shutterstock, עיבוד: אידאה)
ד״ר אדם רויטר (תמונה באדיבות המצולם, רקע: Shutterstock, עיבוד: אידאה)
יונתן קירשנבאום

השבוע הגיע שער הדולר לשפל של 12 שנים והתייצב ברמה של 3.25 שקלים לדולר. היצואנים שמשלמים בשקלים ומקבלים הכנסות בדולרים, מוטרדים מאוד מהמצב. על כך ניתן ללמוד מהכנס שערכה התאחדות התעשיינים לפני כשבועיים אליו הגיעו בכירי כלכלני ישראל והציעו רעיונות כיצד להתמודד עם המצב. אחד מהם הוא ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חברת חיסונים פיננסים ושחקן ותיק בשוק ההון הישראלי, שבא עם הצעה מקורית משלו.

כמי שעובד עם היצואנים, מה היקף הפגיעה של ירידת שער הדולר עד כה?
"שער החליפין הממוצע ב-2019 היה 3.59. האם נפגענו? כן. האם נפגענו הרבה לעומת השנה שעברה, לא כל כך הרבה. השער הממוצע ב-2020 ירד ב-3.6%. שזו לא כזאת דרמה. לא נחמד, לא נעים, אבל בסך הכל ירידה לא ענקית. השאלה הדרמטית היא מה יקרה בהמשך? כי אנחנו נמצאים בנקודה מאד בעייתית. שער הדולר נמצא באחד השפלים ההיסטוריים שלו, ומכאן זה הולך לכיוון לא טוב".

על התחזקות השקל מדברים כבר כמה שנים, הפעולות של בנק ישראל לא מספיקות כדי לרסן אותו?
"בנק התחיל בהתערבויות שלו כבר ב-2008. אז הדולר באמת קרס למצב מסוכן. בנק ישראל בעצמו בדק והם טוענים שהפעולות האלה הצליחו, אני גם מאמין שזה נכון. ההתערבויות האלו הצליחו לייצר מצב שהדולר ברמות כמעט סבירות. באמת ובתמים אני גם מאמין שאם בנק ישראל לא היה מתערב היינו מתחת לשלושה שקלים לדולר כבר לפני שנים".

מה הכוונה?
"בנק ישראל חושש לפעול. כשאני אומר לפעול, הכוונה היא לקנות דולרים. ממה חוששים שם? מעלייה גדולה מדי ברזרבות הדולריות. לא מזמן הנגיד אמר שהבנק ימשיך לקנות דולרים כמה שצריך. זה מצוין שהוא אמר את זה ככה, באמת מצוין. אבל הבעיה היא שמאחורי הקלעים זה לא המצב".

 למה בנק ישראל חושש מהגדלת הרזרבות?
"היום יש לנו יתרות מטח בהיקפים אדירים. מבחינת יחס יתרות מטח לתוצר ישראל נמצאת במקום שלישי ב-OECD. מעלינו רק שוויץ וצ'כיה. בנק ישראל מסתכל מסביב ואומר שהוא לא חי בחלל ריק. הוא בודק מה קורה בבנקים מרכזיים אחרים. שם יחס יתרות מט"ח לתוצר הרבה יותר נמוך מאשר אצלנו.

"בנק ישראל לא רוצה להיות שונה מבנקים מרכזיים אחרים בעולם. הרבה שנים בנק ישראל שאף להיות באזור ה-30-35% יתרות מטח לתוצר, כי יש משהו כמו עשרה בנקים מרכזיים שמחזיקים שיעורים דומים של יתרות".

אתה מזהה סיכון בהגדלת יתרות המט"ח?
"אני לא רואה סיכון, אבל אני פחות חשוב לעניין הזה. מהשיחות שקיימתי עם מקבלי החלטות בבנק ישראל אני מבין שהם רואים סיכון והם לא הולכים לשנות את צורת החשיבה שלהם. אני לא מסכים עם זה, אני שואל איפה הבעיה? כל העולם מביא את מיטב הדולרים שלו כדי לקבל את השקלים שלנו. ואנחנו צוברים וצוברים דולרים בהיקפים מטורפים. מעל 180 מיליארד דולר. אבות המדינה לא היו מאמינים. מה רע בזה?"

"עם הרזרבות הנוכחיות בנק ישראל מגיע ל-45% תוצר. הם לא אוהבים את איך שזה נראה. מבחינה טכנית אין סיבה שלא להמשיך. בנק ישראל נמצא בקצה גבול המוכנות, אבל רחוק מקצה גבול היכולת. מהבחינה הזו יש עוד הרבה מאד מקום. העולם רוצה עוד שקלים? יש לבנק ישראל מדפסת. אין שום בעיה".

רויטר מסביר כי לאורך השנים פער הריביות היה לרעתנו. זאת אומרת שהמלווים בשוק יכלו לקבל יותר ריבית על השקלים מאשר על הדולרים, ואם בנק ישראל החזיק דולרים הוא בעצם היה מפסיד ריבית אלטרנטיבית. על רקע המשוואה הזו התקבעה בבנק ישראל התפיסה שיתרות מט"ח הן בעייתיות.

"אבל המציאות השתנתה. לפני משהו כמו ארבע שנים פער הריביות התהפך. זאת אומרת שנוצר מצב שבנק ישראל מקבל ריבית גבוהה יותר על יתרות הדולריות שלו מאשר על שקלים. אז מבחינה כלכלית למה להגביל את יתרות המט"ח?

גידור החוב החיצוני של משרד האוצר

הצעה של רויטר, אותה הציג בכנס של התאחדות התעשיינים, היא ליצור מצב שבו קיים מעיין "מייצב אוטומטי" לשער הדולר דווקא על ידי גידור החוב הדולרי של ישראל. במקרה של ירידה בשער הדולר משרד האוצר יקנה באופן אוטומטי דולרים, בשער גבוה יותר משער השוק, ואם הדבר יעשה בהיקפים גדולים מספיק אפשר יהיה לראות את ההשפעה על השער הדולר.

"קודם כל צריך להבין שאין לנו סיבה לחשוב בנקודה הזאת שיהיה שינוי מגמה. אלא אם כן תהיה שינוי מדיניות דרסטית ולא תהיה כזו". אומר רויטר ומצביע על כך שהשקל צפוי להמשיך ולהתחזק מול הדולר". אומר רויטר.

"יצאנו בסך הכל בסדר מהמשבר האחרון, והשקל החזק ניזון מהאופטימיות לגבי ההייטק הישראלי. אני מניח שההשקעות הריאליות בהייטק, שכבר עכשיו נמצאות בשיא, יימשכו בטווח הארוך. בנק ישראל טוען שהוא לא יכול יותר. אז כנראה שהשקל ימשיך להתחזק".

אז אתה מציע להעביר חלק מהנטל של ריסון השקל למשרד האוצר.
"הרעיון פשוט מאד. לישראל יש חוב חיצוני דולרי גדול, והיא מפסידה כשהדולר מתחזק. במילים פשוטות, ככל שדולר שווה יותר שקלים, עולה יותר כסף לשרת את החוב הדולרי. את החוב הזה אפשר לגדר, או לבטח ולדאוג שהממשלה יכולה להחזיר את החוב בשער דולר ידוע מראש. ב-2020 מדינת ישראל גייסה חוב דולרי בשערים של 3.70 גם. אם יגדרו חוב של 15 מיליארד דולר, זה של השנה, זה גידול ריאלי משמעותי בהוצאות לשירות החוב".

מדובר בסכומים גדולים מספיק כדי להשפיע על שער הדולר?
"עד לפני כמה שנים האוצר לא גידר כלום. היום הם מגדרים שנה קדימה. שנת 2020-2021 כבר מגודרת. אם מסתכלים על פדיון קרן וריבית לשנת 2022 זה רק 2.4 מיליארד דולר, שזה לא כל כך הרבה כסף. האם זה יכול לשנות מגמה? לא. האם זה יכול להזיז לזמן מה את השער? כן".

"אבל אני אומר יותר מזה- למה לא לגדר גם את 2023? זאת עוד תוספת של 2.4 מיליארד דולר. זה כבר היקף נאה. זה יכול לשנות מגמה לאיזשהו זמן בשוק. אם לבנק ישראל קשה, שמשרד האוצר יכנס לשאת בנטל. זה גם נכון כלכלית".

אז למה לא עשו את זה עד היום?
"בעבר משרד האוצר התנגד עקרונית לעניין. היום הם כבר לא נגד, אבל עד לאחרונה פשוט לא היה שם מבוגר אחראי שיקבל את ההחלטה. אני מעריך שהחשכ"ל, החדש שמכיר את הנושא היטב, יקבל את ההחלטה הנכונה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!