ועד עובדי פלאפון פנה אתמול (שלישי) למנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, בדרישה לביטול השימוע להפעלת שיתוף אנטנות סלולריות בפריפריה ברשת דור 4. בפנייתו, מאשים הוועד את מנכ"ל משרד התקשורת היוצא נתי כהן, בניגוד עניינים: לדבריהם במהלך כהונתו בתפקיד פעל לקדם את הפרויקט, וכיום הוא מכהן כדירקטור בחברה היחידה היכולה ליישמו. "ככל שהשימוע לא יבוטל, נשקול פניה לערכאה המתאימה לשם ביטולו", כתב יו"ר ועד עובדי פלאפון יחיאל שמן לאבישר בן-חורין.

חודשים ספורים לאחר סיום תפקידו במשרד התקשורת, מונה כהן לדירקטור בחברת 'מגדלי תקשורת', אשר בשליטת קרן התשתיות "אלומה", השייכת לאורי יוגב – בעצמו בכיר באוצר וראש רשות החברות הממשלתיות לשעבר.

לטענת הוועד, מהלכיו של כהן לקידום השימוע נעשו לטובת אינטרסים אישיים ועסקיים, ולא לטובת האינטרס הציבורי. בשל כך, "הליך קבלת ההחלטות שהוביל לכוונה לביצוע השינוי ברישיונות פגום מעיקרו בפגמים היורדים לשורשו ופוסלים אותו". ו"העבודה המקצועית שקדמה לשימוע נגועה על פני הדברים בניגוד עניינים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לשם השוואה, ציינו בוועד עובדי פלאפון, בפעם הקודמת שבא עלתה האפשרות לשיתוף אנטנות אקטיבי בין החברות בשנת 2014, אפשרות זו נשללה על הסף באופן נחרץ על בסיס מסמך מדיניות שהוציאו משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים, שהתבסס על בחינה מעמיקה, יסודית ומקצועית שממצאיה העלו כי אין לאפשר שיתוף פעולה כזה.

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

"כעת נדמה כי לא נעשתה כל עבודה דומה, והשימוע יצא אל הדרך תוך התעלמות מוחלטת ממסמך המדיניות, וללא גיבוש מסמך מדיניות חליפי שיתמוך בכוונה לאפשר שת"פ אקטיבי", כתבו. "הפתרון היחיד האפקטיבי לפרישה רחבה של הרשת טמון בהקמת אתרים נוספים, הוא שיתוף פעולה פאסיבי בין החברות".

עוד ציינו, כי יצירת שיתוף פעולה אקטיבי המבוסס על צד שלישי, מבלי שהנושא יוסדר בחקיקה, לרבות מתן רישיון מתאים, עלול להסתיים בכך שהחברה שתבצע את הפרויקט תוכל להשתלט על הרשת הסלולרית בישראל. ככל שנושא זה יוסדר, הוסיף הוועד, יש לבחור את המפעיל במכרז פומבי, ולא בהתאם למצב כעת בו ישנה חברה אחת מובהקת המצפה לקבל לידיה את היישום בלא שהיא נדרשת לא לרישיון ולא למכרז.

כיצד אתרי סלולר בפריפריה עלולים להיות מבוא להשתלטות על רשת סלולר?

בשיחה עם "דבר" הסביר יחיאל שמן, יו"ר וועד עובדי פלאפון, כי אתרי הסלולר הם ליבת הפעילות של החברה. השימוע הנוכחי, מציע להקים בפריפריה אתרים משותפים לחברות הסלולר גם ברמת התדרים – המתכונת הקיצונית ביותר מבחינת שיתוף רשתות, אותה משרד התקשורת והרשות להגבלים העסקיים אסרו לשימוש בין החברות הגדולות בנימוקים כבדי משקל של פגיעה באיכות הרשתות ופגיעה בתחרות.

יו"ר ועד פלאפון, יחיאל שמן (תמונה באדיבות המצולם)

"האסטרטגיה של חברה כזו היא לקנות את האתרים מהחברות, ואז להשכיר אותם בחזרה אליהן". החשש שמביע שמן הוא שקרן אלומה תנצל את מצבן הפיננסי הקשה של חברות הסלולר ותשכנע אותן למכור את אתרי הסלולר תמורת תזרים פיננסי חיובי בטווח המיידי ובאופן חד פעמי, אשר לאט לאט יהפוך לתלות גוברת בחברת תשתית אחת.

במקרה זה עלולה אלומה לממש את תכניותיה העסקיות לשיתוף רשתות, ולצמצם משמעותית את מספר האתרים ברשת המשותפת לצורך התייעלות כלכלית ללא כל מחויבות ופיקוח מצד הרגולטור על איכות הרשת.

בנוסף, במקרה של אי הסכמה או סכסוך עסקי בעתיד, יתקשו חברות הסלולר לאתר אתרים חדשים להקמה עצמאית, אם ימכרו את האתרים שברשותן. בהסתכלות זו, השימוע לגבי שיתוף רשתות בפריפריה הינו "רגל בדלת" בכיוון זה, המתיר לכל חברה לשתף ב-120 אתרים.

לטענתו, בעיות הקליטה המסוימות באזורי הפריפריה נובעות ממחסור באתרים וקשיי הקמה שונים, והמענה לבעיות אלה באמצעות הגדרת תכונה לשיתוף תדרים היא לא רלוונטית מבחינה מקצועית, שכן במקום שאין אתר אין כל יכולת לעבור אליו באמצעות נדידה או שיתוף תדר, ונראית כפתרון המשרת שיתוף רשתות נרחב יותר ומדאיג.

מרכז שירות ומכירה של חברת פלאפון, ירושלים (צילום: פלאש 90).

גם בפני עצמו, שיתוף רשתות במה שמוגדר "פריפריה" כולל אזורים נרחבים מאוד מבחינה גיאוגרפית, מה גם שקמ"ט התקשורת באזורי יהודה ושומרון העביר לחברות הסלולר פניה במתכונת דומה, המתווספת לאזורים המוגדרים בשימוע, כך שבסך הכל מדובר על אפשרות לשיתוף בכמחצית משטחי הרשתות.

לכן, סבורים בוועד של פלאפון, מטרת השימוע היא "הלבנת" המתכונת הרגולטורית של שיתוף רשתות סלולר כצעד אסטרטגי.

עוד נודע להם כי חברת אלומה מנהלת משא ומתן עם חברות הסלולר על רכישת כלל האתרים ברשת בעסקת חבילה. "למעשה, על פני הדברים, נראה כי מר כהן פעל בכובעו כרגולטור, לקדם מדיניות שכעת הוא דירקטור בחברה היחידה שגם יכולה ליישם אותה, ומצהירה על היותה כזו", כתב שמן במכתבו למנכ"ל.

שמן ציין כי לשימוע הנוכחי קדם מכתב "דרישת מידע" לחברות הסלולר מטעם המשנה למנכ"ל שמילה מימון, לגבי אותה מתכונת שמוצעת בשימוע ב-29 ביוני 2020, בשעה שנתי כהן עדיין היה מועסק במשרד התקשורת.

למה שחברת סלולר תרצה למכור את הרשת שלה?

ההוצאה המרכזית של חברת סלולר היא קיום הרשת עצמה – איתור אתרים למוקדי שידור, שכירתם, הקמתם, תחזוקתם ותשלום שכר למהנדסי התקשורת שמטפלים בה. מכירת הרשת מהווה הזדמנות פיננסית גם לקבל הכנסה חד פעמית וגם לחסוך הוצאות השוטפות בהיקף עצום. מכיוון שמוטל על החברה לשכור את שירותי הרשת בחזרה, הרי שרק במודל שמציעה אלומה – שדומה למיזוג רשתות סלולר, ההליך יכול להשתלם לשני הצדדים.

מי שייפגע במקרה זה הוא הציבור – שיקבל תחרות פיקטיבית בין חברות "מדבקה", כאשר רשת הסלולר שלהם היא למעשה אותה רשת. גם אם משרד התקשורת ינסה לאכוף על החברה מדדי איכות שירות ושדרוג תשתיות, לאחר מכירת הרשת היא תוחזק בפועל על ידי חברה שאין לה רישיון תקשורת ולא ניתן לכפות עליה את המדדים הללו.

במצבן הפיננסי הקשה של החברות מדובר אולי בהזדמנות, אך מבחינת עובדי החברות מדובר בפוטנציאל פגיעה משמעותי, שירוקן את החברה גם מעיקר נכסיה וגם מחלק גדול מעובדיה המומחים.

מדוע המנכ"ל לשעבר לא עבר תקופת צינון?

מינוי של נתי כהן לדירקטור ב"מגדלי תקשורת" זכה לביקורת גם מצד התנועה לאיכות השלטון, שפנתה לשר התקשורת ח"כ יועז הנדל, לנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ ולממונה על ההגבלים העסקיים עו"ד מיכל הלפרין בנושא. העיתונאי אבי וייס חשף כי כהן מונה גם לדירקטור בחברת "עוגנים בירוק" מקבוצת אלומה, העוסקת ברכישה והחכרה של אתרי תקשורת סלולריים.

נתי כהן מסר בתגובה: "חברת מגדלי תקשורת הינה חברה העוסקת בבניה ואחזקה של תרני תקשורת. החברה אינה מחויבת ברישוי או בפיקוח של משרד התקשורת. במסגרת תפקידי כמנכ"ל משרד התקשורת לא הכרתי ולא עסקתי בפעילות החברה כלל ועיקר. במסגרת תפקידי כדירקטור איני עוסק בכל סוגיה של רגולציה בה עוסק משרד התקשורת.

"השימוע שיצא לאחרונה מטעם המשרד נחתם על ידי המנכ"לית הנוכחית ולמיטב הבנתי אינו עוסק כלל ועיקר בחברת מגדלי תקשורת או כל חברה העוסקת בבניה או אחזקה של תרנים. לסיכום, אין כל קשר בין השימוע שיצא לאחרונה על ידי משרד התקשרות או כל עיסוק אחר של המשרד לעצם היותי דירקטור בחברת מגדלי תקשורת".

יש לציין, כי לפי מדיניות התדרים של משרד התקשורת אפילו "הקמת תאגיד לצורך שיתוף במתכונת שאיננה MOCN, תצריך אישור של המשרד". כלומר, על פי הרגולציה שבתוקף עד היום, כל מעורבות של תאגיד כלשהו בשיתוף רשתות סלולר בכל מתכונת שהיא נתונה לרגולציה כלשהי מטעם משרד התקשורת.