משרד התקשורת הוציא לשימוע את השלב הסופי בפריסת רשת הדור ה-4 ל-95% משטח המדינה עם הקלות לחברות הסלולר שיורשו לבצע שיתוף רשתות במספר אזורים, מה שעלול להביא לכך שחמש חברות סלולר יחלקו אנטנה בודדת. רשתות הסלולר בישראל מדשדשות בביצועים ודורגו באוקטובר במקום ה-86 בעולם. למשרד עדיין אין כלי עצמאי למדידת הביצועים והוא יתקשה לפקח על עמידת החברות ביעד החדש.

משרד התקשורת הודיע היום (חמישי) לחברות הסלולר על שימוע בנושא שלב ד' בפריסת רשת דור 4, שאמור להעלות את הכיסוי ברשת זו מ-75% משטחי המדינה ל-95% בתוך שנתיים, שטח שאמור במקביל לכסות 99% מהאוכלוסיה. הכיסוי בכבישים אמור לעלות מ-90% ל-95% בכביש חד/דו/תלת ספרתי ומ-75% ל-85% של כביש 4 ספרתי.

בהודעה שנשלחה לחברות הסלולר מצויינות מספר הקלות: החברות יורשו לבצע שיתוף רשתות בדור 4, באזורים שבהם כיום אין קליטה בכלל או שהקליטה מוגבלת למפעיל בודד, "בעיקר באזורים מרוחקים, דלי אוכלוסייה בהם קיים קושי בהקמה, תפעול, תחזוקה ושמירה על אתרי סלולר, ובהם יש ביקוש נמוך יחסית לשירותי סלולר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שיתוף ברשתות דור 4 יותר באזורים הבאים: אזור החרמון, עמק החולה, גולן צפוני, גולן תיכון, גולן דרומי, גליל עליון מזרחי, אזור אילון, אזור יחיעם, גליל תחתון מזרחי, אזור חצור, אזור כרמיאל, אזור שפרעם, הרי נצרת, רמת כוכב, אזור ים המלח, הר הנגב צפוני, הר הנגב דרומי, אזור הבשור ואזור הערבה. מספר האתרים המשותפים יוגבל ל-120 לכל מפעיל.

חמש חברות על אנטנה בודדת

מכיוון שמדובר בהקלות תוספתיות, כשכבר יש מדיניות שיתוף רשתות בין חברות הסלולר, ייתכן מצב בו רשתPHI  (פרטנר והוט מובייל) תשתף אנטנה עם רשת סלקום (סלקום, גולן טלקום ואקספון) כך שאנטנה אחת, תשרת שתי רשתות וחמש חברות סלולר באזור דל קליטה. לטענת גורם בשוק, "האזורים בהם יורשו החברות לקיים נדידה הם לא ריכוזי האוכלוסייה, אלא בשטחים פתוחים, בהם אין כמעט סיכוי להיווצרות של עומס". לפיכך, מדובר בעוד נסיגה של משרד התקשורת ממדיניות שמירה על התחרות מקסימלית, לטובת שיפור הכיסוי בהשקעה מינימלית.

בינתיים אין פיקוח, רק דיווחי חברות

סקירה לגבי רשתות הסלולר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מזכירה דיון בכנסת בעקבות אירוע חמור בערבה משנת 2017, בו התרחשה תאונת דרכים שבה בני הזוג עוזי וציפי גדיש נפצעו. ציפי לא הצליחה להזעיק עזרה בשל חוסר קליטה במכשיר הסלולרי, ונשארה לשכב באזור התאונה מ-22:00 בערב ועד 7:00 בבוקר שלמחרת, בעוד בעלה עוזי נפטר בסופו של דבר מפצעיו.

המשרד לא הצליח להשיב לשאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת כיצד הוא מפקח על דיווחי החברות לגבי היקף ואיכות הקליטה. התשובה היא, ככל הנראה, שהוא לא יכול לפקח על כך, והתקשה להודות בזה. רק ביולי האחרון הוציא המשרד, ללא פרסום פומבי, בקשה לקבלת מידע על מערכת למדידת כיסוי סלולרי וחווית משתמש, על בסיס אפליקציה המותקנת במכשיר הנייד.

בתכנית העבודה של משרד התקשורת לשנים 2017-2018 נקבע יעד להעלאת אחוז הכיסוי ל-85%, אך הוא נותר לעמוד על 75% בלבד עד היום, בסוף שנת 2020. חלק מקשיי הפריסה נבעו ממחסור בתדרים נמוכים, שמאפשרים טווח ועבירות מחסומים משופרים של גלי הרדיו מאנטנות הסלולר. תדרים כאלו חולקו במכרז דור 5, בידיעה שהם ישמשו קודם כל להרחבת הפריסה בדור 4. השקת רשתות דור 5 לא תשפר את הקליטה בשנים הקרובות, בשל מיעוט המכשירים שתומכים בה, הצורך בהצבת אלפי אנטנות נוספות וגם בשל בעיות שמתחילות להופיע במדינות עם פריסת דור 5 מפותחת, כמו צריכת חשמל גבוהה מאוד.

התחרות החריפה פגעה בהשקעה ברשתות הסלולר

באוגוסט השנה פרסם המשרד עמדה חריגה, בה הוא מודה כי התחרות החריפה בשוק פגעה באיכות הרשתות, זאת כדי להצדיק את הפחתת התחרות בדמות רכישת גולן טלקום על-ידי סלקום. המשרד "שכח" לציין את ההקלות הרבות שהעניק לחברות הסלולר בדמות דרישות הכיסוי ואיכות השירות והתעלם מכך שהתחרות מתנהלת במתכונת ייחודית לישראל בהובלתו, בה חברות סלולר כמו גולן טלקום ואקספון מחזיקות ברשיון סלולר, אך לא מחזיקות רשת סלולר.

התוצאה – עיוות התחרות בשוק כך ש"מי שמשקיע שוקע". חברות הסלולר, פרט לגולן טלקום הרווחית, מדשדשות כבר שנתיים בין רווחים נמוכים להפסדים. המשרד התחייב להפחית את אגרות התדרים בגין התדרים במכרז החדש, אך בינתיים לא הצליח להעביר את ההחלטה, מה שיעמיס עוד נזק תזרימי לחברות הסלולר ברבעון הנוכחי ויקשה עליהן לבצע השקעות חדשות ברשת.

המצב העגום של רשתות הסלולר

באופן סמלי, אחד האתרים בישראל בהם יש קשיי קליטה סלולרית הוא הכנסת. שר התקשורת בעצמו התקשה להתראיין בגלי צה"ל ברדיו עקב בעיות קליטה סלולרית במשכן.

רשתות הסלולר בישראל התנהלו בשנים האחרונות כ"מירוץ לתחתית". ביוני 2018 דורגה ישראל באתר 'ספידטסט' במקום ה-70 בעולם עם מהירות גלישה ממוצעת בערוץ היורד של 24.07 מגה-ביט. באוקטובר, הדירוג הגיע למקום ה-86, מעל מיאנמר ורוסיה, אך המהירות היא רק 23.98 מגה-ביט. מדובר בעליה ניכרת לעומת קריסת מהירות בזמן הסגר הראשון בחודש מרץ, לשפל של 19.17 מגה-ביט. בערוץ העולה ישראל התדרדרה בשנה האחרונה מ-13.61 מגה-ביט, ל-11.84 מגה-ביט.

מהירות הגלישה בישראל (מתוך אתר 'ספידטסט')

 

הממוצע העולמי עמד באוקטובר על 39.18 מגה-ביט בערוץ היורד, כשבראש הדירוג נמצאות קוריאה הדרומית, איחוד האמירויות וסין עם 124 מגה-ביט ומעלה.