שוק הסלולר סופג הפסדים, כשמבין החברות המדווחות ציבורית, רק גולן טלקום ממשיכה להפגין רווחיות מהותית. המוסכמה בקרב הפרשנים היא כאילו רפורמת הסלולר, אותה הוביל שר האוצר משה כחלון בהיותו שר התקשורת, "הצליחה יותר מדי" והביאה את המחירים כיום לרצפה. לכן, הצעות לשיקום החברות מתמקדות בתחום של פוטנציאל של מיזוגים ורכישות שיצמצמו את התחרות ובכך יובילו למחירים גבוהים יותר, אך ישמרו על רמת תחרות גבוהה. ניתוח של ארז לבנה באתר ביז פורטל מצביע על הקשיים לבצע מיזוגים וכן על החובות המעיקים על מאזניהם של פרטנר וסלקום.
הניתוח המקובל לגבי "תחרות יתר" איננו מדוייק ולכן כדאי לזכור כיצד הגענו למצב הנוכחי, שלא כולל רק תחרות חריפה אלא גם תחרות בלתי הוגנת בעליל, הכל בעידודו הפעיל של משרד התקשורת.
אגדות ומציאות לגבי הרפורמה בסלולר
הרגולציה של שוק הסלולר עברה שתי רפורמות. האחת, נולדה בתקופת השר אריאל אטיאס והתמקדה בהסרת חסמי מעבר: דמי הקישורית, כבילת לקוחות ל-36 חודשים וניידות במספרים. הרפורמה שהוביל כחלון עסקה בהיבט אחר לגמרי – מתן רישיונות לחברות סלולר חדשות וכן לחברות חסרות רשת בהגדרה. בפועל, ובניגוד לרישיונות, מספר רשתות הסלולר לא גדל אלא אף קטן עם דעיכת רשת מירס שנבלעה בהוט מובייל ובפועל אז והיום ישנן שלוש רשתות סלולר ארציות בלבד.
ירידת המחיר לציבור הושפעה מגורמים נוספים: ירידת מכירי המכשירים, בעיקר בזכות התחרות מצד יצרנים סיניים; ביטול הצורך המעשי בביטוח רוב המכשירים והפחתת מס הקניה עליהם, אותו הוביל כחלון כשר אוצר בכהונה הנוכחית. חלק מהפרקטיקות החדשות שנוצרו בשוק, היו התמודדות של חברות סלולר של ממש, עם חברות חסרות רשת, להן מגוון פוזיציות כלכליות, המאפשרות ירידת מחירים, אך לא בין מתחרים בעלי מבנה דומה. חברות הסלולר, הגיבו לא מעט פעמים בשיטות פוגעניות כמו שיווק מכשירים כ"מתנות" בעוד שאלו היוו עסקאות רכש במחיר מלא, או הטלת תשלומים דווקא על לקוחות חלשים.
" פוליטיקלי קורקט " ועידת התקשורת של ישראל .
Posted by ועד עובדי קבוצת סלקום on Thursday, December 12, 2019
מעניין להקשיב לדברי מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום, בכינוס שנערך בחמישי שעבר ביוזמת הוועד ובהשתתפות פוליטיקאים מ"כחול לבן" והליכוד. "אנחנו לא שוחטים שום פרה קדושה של תחרות. הסיבה למחירי ההיצף היא מאוד ברורה. אם אני אבוא לעסק שלך עם כל התקורות שיש לך, ומהיום משתמשים לך בעובדים ובעסק, אבל החברה החדשה מוכרת באיזה מחיר שבא לה… כחלון הכניס לכאן בהתחלה חברה שנקראת גולן טלקום שהייתה אמורה לפרוס רשת ב-7 שלבים. זו חתיכת השקעה. היא פרסה שלב אחד בלבד – אני זוכרת כבר לפני חמש שנים בחדר הבקרה ורואה שהם עולים על הרשת שלנו. אני רצה בכנסת ובין כולם ואומרת – הוא עשה עלינו סיבוב, הוא ירד מהרשת שלו, הוא לא משלם".
כך גם חברות מוזלות אחרות פועלות מפוזיציה מיוחדת. רמי לוי תקשורת, משווקת במחיר מוזל לחברי מועדון הלקוחות, סאני תקשורת משווקת במחיר רצפה כדי להביא לקוחות לחנויות הפיזיות לרכישת מכשיר, ואולי גם פועלת בשירות הוט, ששוברת את השוק בסלולר כדי להקשות על פרטנר וסלקום להתחרות בטלוויזיה ובתשתית הקווית.
קשה להתעלם מהרווחים שהועברו לגולן טלקום בעזרת הרגולציה. משבר פירוק הרשת בניגוד לחוק, עלה לה בחילוט דמי ערבות של 28 מיליוני שקלים ובמילים חריפות מאוד ממשרד התקשורת. המילים החריפות איבדו מתוקפן, לאחר שזכתה ל-46 מיליון שקלים בהחזר אגרות תדרים מעט אחר-כך וכעת להחזרת עוד תדרים תמורת 118 מיליון שקלים – סכום חלומי בגזרת שוק הסלולר בימים אלו. לטענת יניב, גם בזק פועלת בניגוד לטובת פלאפון, ומעדיפה את האינטרס שלה כקבוצת תקשורת. מנגד, ייתכן כי בזק הייתה שמחה למכור כעת את פלאפון, אם היו לה רוכשים פוטנציאליים. הסיבה היא שבתנאי השוק הנוכחיים, בהם מחירי הקווים הזולים ביותר עדיין נמוכים משמעותית מההכנסה הממוצעת ללקוח, פלאפון עשויה להתברר כמשקולת יותר מאשר נכס במאזן של בזק.
חברי הכנסת בכינוס סיפקו את הסחורה לה ציפו העובדים כשיואב קיש (הליכוד) אמר כי "אין ספק שרמת המחירים צריכה לעלות. אין פה שומנים בשוק הזה. זה מסר קשה. שוק בקריסה יעלה לנו, לציבור, יותר". דוד ביטן (הליכוד) הוסיף כי "אחד הפתרונות זה מיזוגים והשני זה השקעות ממשלתיות, צריך להגיע להסכם, שבמידה והשוק ישתפר, הכסף ילך בחזרה למדינה, לא לדיבידנדים". את הנכונות להתערבות רגולטורית יש להבין גם על רקע קריאתה של יניב לעובדי החברה להתפקד למפלגות המקיימות פריימריז.
הצרכן אכן מרוויח, אבל גם נפגע
מבחינה צרכנית בטווח המיידי, היתרון ברור. המחירים ברצפה והציבור נהנה מכך. יניב מבקשת לשים לב גם להשלכות לעתיד לגבי הפגיעה בתשתית. "המחירים צריכים להתייצב על אזור ה-50-70 שקלים, כדי שהחברות יוכלו לספק את השירות הזה, להשקיע בתשתית. זה לא רק הטלפונים שלכם שלא יוכלו להוציא שיחות כמו שצריך. לא יהיה כאן מיזמים וסטארט-אפים. היינו מקום 2 בעולם (במהירות גלישה – א.ר), היום אנחנו מקום 70 בעולם. אי-אפשר להקים פה את ה'WAZE' הבא". יניב מתריעה מפני המציאות של ניודים של 3 מיליון לקוחות מדי שנה. לכך הגיב ביטן שאמר: "בזה לא נתערב". למעשה, המעברים הללו יוצרים עלויות לכלל חברות הסלולר, שאין מי שנושא בהן. יניב השוותה את המצב לקופות החולים, שהמעבר ביניהן אפשרי במספר מועדים מוגבל בשנה. יניב הזכירה כי ב-7 השנים האחרונות לא נלקחו דיבידנדים בסלקום, וכי העובדים שותפים מלאים לתכניות ההבראה וכן בחברה עצמה (12.5%), "אני בעדם, לא בעד אף טייקון".
כשתשתיות מוזנחות, עובר פרק זמן משמעותי בין הורדת ההשקעה לבין המועד בו כולם חשים בתוצאות, מה שמחייב גם תיקון שנמשך שנים ארוכות. בסך הכל, חברות הסלולר בישראל הצליחו לשמור בשנה האחרונה על רמת מהירות גלישה, וההתדרדרות בדירוג העולמי קשורה בעיקר להתקדמות בתשתיות במדינות אחרות. מכיוון שהביקוש לנפח גלישה ממשיך לעלות כל הזמן, קשה לראות את החברות מחזיקות מעמד. עומס באנטנות הסלולריות פירושו גם יותר חשיפה לקרינה מהמכשירים עצמם. אף שאין הוכחות ברורות שקרינה ממכשירי הסלולר מזיקה לבריאות, שיקולים של זהירות מונעת מעניקים עדיפות להפחתת החשיפה.
הקושי המרכזי ביישום הוא הצורך של משרד התקשורת בחשבון נפש עמוק, שכולל הודאה בטעויות העבר, בהקלות המוגזמות לחברות הסלולר ובאופי שיתופי הרשתות. ביקורת כזאת, אפשר לשמוע רק אצל בכירים לשעבר במשרד
מכרז הדור ה-5 יכול לתקן או למלכד את השוק לעשור הבא
רשתות הסלולר בישראל השלימו כיסוי פריסה בדור ה-3, אך לא בדור ה-4. מדינת ישראל מגיעה די באיחור לאימוץ תקני הדור ה-5, אך לא ברור כיצד תוכל להתקדם. המכרז מחייב את חברות הסלולר להגיש הצעות בהתאם למבנה הרשתות הקיים: סלקום עם אקספון וגולן טלקום, פרטנר עם הוט מובייל, ורק פלאפון לבדה. מעבר לקושי להגיש הצעות מוסכמות בין שתי חברות עסקיות, הרשת של הוט מובייל ופרטנר היא רשת ממשית (המופעלת בחברה משותפת PHI), כמו של פלאפון.
לעומתן, רשת סלקום איננה משותפת, ורק עובדי סלקום מתחזקים אותה. גולן ואקספון מתארחות על גביה, בהסכמים שתוכנם ידוע למשרד התקשורת ולחברות עצמן בלבד. חשיפתם הייתה יכולה להסביר אולי את התופעה בה בעלת התשתית מפסידה, בעוד גולן דווקא רווחית תפעולית, גם ללא הסיוע הרגולטורי הנדיב באגרות התדרים. אם הבסיס של השוק – הסדרי הרשתות – הם הגונים, הרי שניתן לבנות על בסיסם גם את שדרוג הרשתות לעתיד. לעומת זאת, אם המכרז משריין את ההסדרים המעוותים, הרי שגם העשור הבא בסלולר חסר הגיון, על יסוד תחרות בלתי הוגנת בעליל.
הסדרי הרשתות מגבילים את היכולת לעשות מיזוגים ורכישות שלא בין שותפות רשת קיימות. גם לאחר מיזוג אפשרי, לא ברור האם הוא יאפשר תיקון בשוק, כך שבסופו של דבר, יוותרו אותן הבעיות הקיימות כיום.
![מתוך דו"ח משרד התקשורת על זמני המתנה בחברות הסלולר, אוגוסט 2017](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/08/01082018_list.jpg "מתוך דו"ח משרד התקשורת על זמני המתנה בחברות הסלולר, אוגוסט 2017")
התיקון הכי חשוב, שהכי קשה לבצע
על הנייר, התיקון הפשוט ביותר לא מחייב שום התערבות רגולטורית. הוא צריך בסך הכל, לאכוף את כל החוקים, הכללים והתקנות שכבר קיימים. הקורבן הראשון במצב כזה, הוא הסדר שיתוף הרשתות של סלקום עם גולן ואקספון, שקיים רק על הנייר. החלק הבא יהיה השקעה במוקדי שירות הלקוחות שזקוקים לעובדים נוספים בכדי לעמוד בזמני המענה המינימליים שקבע המשרד, גם לאחר הקלות ברוב חברות הסלולר. בהמשך משרד התקשורת יקים יחידת בדיקה שלא קיימת היום, לגבי איכות הקליטה הסלולרית ברחבי הארץ ויחייב את החברות לשפר את ההשקעה בתחום זה, לרבות מוכנות לחירום ולתקלות. אם וכאשר "תיושר הרצפה" על בסיס הוגן, ללא כל תיקוני חקיקה, ממילא השוק יעבור למחירים יותר רציונליים בכל החברות. הקושי המרכזי ביישום הוא הצורך של משרד התקשורת בחשבון נפש עמוק, שכולל הודאה בטעויות העבר, בהקלות המוגזמות לחברות הסלולר ובאופי שיתופי הרשתות. ביקורת כזאת, אפשר לשמוע רק אצל בכירים לשעבר במשרד.
העיסוק התקשורתי הרב בתיק 4000 יצר מראית עין שגויה, כאילו אך ורק שר התקשורת הוא הפוזיציה ממנה ניתן לעוות את הרגולציה על בסיס שיקולים זרים, ואילו הדרג המקצועי חף מכך. העיוותים ברגולציה החלו לפני כהונת בנימין נתניהו במשרד התקשורת, נמשכו במלוא המרץ במהלך כהונתו ולא נעלמו גם אצל ממשיכיו.
