במשרד התקשורת מפליאים לנתח את הכשלים בשוק הסלולר, כאילו הם חברת אנליזה חיצונית. האבסורד הוא שפקידי המשרד לא מזכירים שהמשרד הוא שעיצב את השוק והוביל אותו לתחתית הנוכחית. המסמך שפרסם אגף הכלכלה במשרד מתאר היטב את תהליך הקריסה ברמת השירות, אך נמנע מלקחת אחריות על הכשלים העמוקים שיצר, ו"מדלג" בעדינות על מחדלי הרגולציה.
"אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה – ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרף התחתון – לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה", במלים חריפות אלו ואף חריפות מהן, מתאר משרד התקשורת את המצב בענף הסלולר, במסמך שפורסם בשבוע שעבר ועליו חתומים ד"ר עופר רז דרור, מנהל אגף הכלכלה במשרד; טל אלימלך, מנהל תחום בכיר במנהל הכלכלה ואריאל שטיינר, ראש אגף הרגולציה. המסמך נועד לתקף את עמדת המשרד לתמיכה בעסקת סלקום-אלקטרה לרכישת גולן טלקום, אך הנתונים שנחשפים בתוכו, בצירוף הנתונים שהושמטו ממנו מספרים סיפור הרבה יותר עמוק ומעניין על ההתדרדרות השיטתית של שוק הסלולר בישראל והסיכוי הנמוך ביותר לשיפור במצבו.
התדרדרות מהירה במדדים הטכנולוגיים אל עבר מדינות העולם השלישי
"בעולם, בתחילת העשור הקודם, צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, אך בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בזמן שמדינות אחרות בעולם משתפרות במהירות הגלישה עקב פרישת רשת דור 4 ,ישראל מתדרדרת באופן יחסי – בדירוגים ההשוואתיים – ובאופן אבסולוטי, ולא זו בלבד שאינה מציגה שיפור במהירות הגלישה אלא היא חווה ירידה משמעותית – על אף ההתקדמות בפרישת דור 4. החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר בכלל ולדאטה בפרט, והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים".
המשרד מצטט את נתוני OPEN SIGNAL המשווים בין שנת 2016 ל-2020 בהם יפן וקנדה, שיאניות השיפור, מציגות שיפור של למעלה מ-%120, ואילו קרואטיה וקוריאה הדרומית, האחרונות בשיעור השינוי, הסתפקו בשיפור של "רק" %28. לעומתן, בישראל המהירות הממוצעת דווקא ירדה, ושיעור השינוי עומד על מינוס %28.
המשרד מוסיף לתאר באופן חריף את מצב השוק: "התחרות הפחיתה באופן משמעותי את רמת ההכנסות הכוללת בשוק וקיצצה את הרווחים העודפים של החברות, אך היא לא באה לידי ביטוי בשיפור רמת השירות בתחום הטכנולוגי. יתרה מזאת, מן הנתונים עולה כי מבנה השוק הנוכחי אינו מתמרץ תחרות טכנולוגית. נדגיש כי מיקומה של ישראל במדדים הטכנולוגיים היה נמוך כבר בשנת 2016, בה ישראל עמדה הרחק מהמדינות המתקדמות, אך השנים האחרונות, ובפרט השנה האחרונה, הביאו להתדרדרות מהירה במדדים הטכנולוגיים אל עבר מדינות העולם השלישי".
הפיגור קיים לא רק בהיעדר שירות בדור 5, אלא גם בדור 4: "שירות דור 4 טרם מסופק באופן מלא בישראל, שכן השימוש בגרסאות מתקדמות של הדור ה-4 ,תמיכה בשיחות בדור 4( LTE over Voice- VoLTE ) ויישום Aggregation Carrier – חיבור תחומי תדר שונים – נמצא בראשיתו".
המשרד מודה אפילו ש"כל החברות מציעות שירות באיכות ירודה, ויוצא מכך שהשוק מתכנס אל עבר נקודת שיווי משקל נחותה" של שירות ירוד במחיר זול. למרות שהמשרד מכיר בכך שעידוד התחרות בו נקט הוא אחד הגורמים לכך, המשרד לא מכה על חטא "הרצפה העקומה" שהוא יצר בעצמו וממשיכה לעוות את התחרות בשוק.
החתיכה שחסרה
המשרד משמיט את העובדה שהוא כלל אינו מנטר את ביצועי רשתות הסלולר בעצמו ולא מפרסם נתונים ביחס לאיכות הקליטה. המשרד כן פרסם נתוני סקרים של זמני המענה בשירות הטלפוני עד שנת 2017, אך צעדי האכיפה כלפי הפרות החברות בתחום הן בדיחה. המשרד לא ביצע קמפיין תקשורתי כך שהציבור יכיר את הנתונים הללו. להיפך, המשרד העניק הקלות לחברות, הן בתחום זמני המענה, הן בתחום שעות הפעלת המוקדים ואפילו בתחום דרישות המינימום לאיכות הקליטה, פעולה שממשיכה גם ב-2020.
בכך, מעלים את המשרד את חלקו בכך שהשוק הפך להיות שוק של שחקני מחיר בלבד.
שיא האירוניה התרחש דווקא מול גולן טלקום שביצעה את ההפרה החמורה ביותר – פירקה את רשת הסלולר שהייתה אמורה להקים והפכה לחברה הרווחית ביותר. במסמך מסמר שיער משנת 2017 בחתימת שר התקשורת לשעבר איוב קרא נכתב כי ההפרה מצד החברה גרמה נזק לאינטרס הציבורי וערערה את הציות לרגולציה בשוק התקשורת. "המשרד רואה בחומרה רבה את התנהלות החברה לעניין פירוק מתקנים ואת הנזק שגרמה", כתב השר לשעבר קרא, והוסיף כי "התנהלותה של חברת גולן ערערה את הציות לרגולציה ועלולה להביא למצב בו בעלי רישיונות מכוח חוק התקשורת יבחרו לאילו מהכללים החלים עליהם יצייתו, ומאילו הוראות יבחרו להתעלם כשנוח ומשתלם להם מטעמים שונים" כאילו כל זה עדיין לא קרה.
לא רק גולן טלקום פירקה את הרשת, אלא גם חברות הסלולר האחרות פירקו מאות אתרים סלולריים, ללא כל הליכי בדיקה של המשרד לגבי ההשלכות על איכות הרשת. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, המצב כיום בפריסת האנטנות דומה למצב בשנת 2018.
לקליטה סלולרית ירודה יש השלכה מסוכנת בשגרה – בייחוד כשיש תאונות דרכים במקומות ללא קליטה, אך בזמן מגיפת הקורונה נוספות בעיות גדולות יותר – קשיים בעבודה מרחוק, לימודים מרחוק וגם באיכונים לזיהוי מגע אפשרי עם חולים מאומתים.
המשרד ממשיך להתייחס לפיקציה כאילו גולן טלקום ואקספון הן חברות סלולר, שיש להן חלק במיזם משותף לבעלות על רשת הסלולר של סלקום – בשם CMG. בפועל, גולן אקספון הן חברות עם רישיון סלולר, ללא רשת סלולר, והן "רוכבות" על הרשת של סלקום, עסקה שהעבירה לידי סלקום תשלומים שנתיים נכבדים, אך תרמה לריסוק כולל של השוק.
המשרד מתייחס לכך בנימוס וכותב "על בסיס הניסיון שנצבר לאחר הקמת תאגידי השיתוף, ניתן לזהות כי קיימים שחקנים בשוק שאינם משתתפים די הצורך בהשקעה בתשתיות בשוק ובכך השפעתם היא כשל .שחקנים אלו (Free-Riders) העמיקו את התחרות על המחיר והקשו על ההגעה לקדמה הטכנולוגית ועל פרישה מהירה של רשת דור 4".
אם היה ניתן לצפות שהמשרד מתכוון לרפא את הבעיה הזו, הוא מודיע כבר כעת שזה לא יקרה בשום צורה. סלקום רוכשת את גולן, ולכן תמשיך לשאת בחלקה התיאורטי בהשקעות הנדרשות. ביחס לאקספון, המשרד מציין במפורש לגבי מכרז התדרים לדור ה-5: "בפני אקספון כמה אפשרויות: לא להשקיע כלל וליהנות בחלוף הזמן מהשקעה חד-צדדית שביצע השותף לרשת; להשקיע ב-50% בהשקעות ברשת הנוכחית; או לבחון מודלים אחרים לשיתוף התואמים לאסטרטגיה שלה". כלומר, בניגוד להצהרות המשרד עד כה, הוא מודה שאקספון לא תחוייב להשקיע ברשת הסלולר, ותוכל להמשיך להיות חברה מסוג"FREE RIDER" אם רק תרצה בכך – חברה עם רישיון סלולר, אבל בלי ההשקעות הנדרשות מחברת סלולר, זאת למרות שהמשרד מודע לבעיות שבשחיקה המתמדת בהשקעות ברשתות הסלולר.
מתעסקים בהכל, חוץ ממה שעליו הם מופקדים
רוב המסמך עוסק ברמת התחרות בשוק הסלולר במצב הקיים לעומת אחרי הרכישה של גולן טלקום בידי סלקום. רוב המרץ של משרד התקשורת הוקדש בעשור וחצי האחרון לנושא התחרות, אף על פי שיש רגולטור שאחראי עליו באופן ישיר והוא רשות התחרות.
התחומים שבאחריות המשרד – איכות הרשתות, איכות השירות, פיקוח ואכיפה על רשתות הסלולר, עמידות הרשתות במצב חירום – כל אלו נמצאות בפיגור ענק או שבכלל לא מעניינות איש במשרד. אפילו בתחום בסיסי המידע על השוק המשרד נשען רק על דיווחי החברות, ועדיין ללא יכולות בדיקה משל עצמו.
המסמך משקף מגמה עצובה בשירות הציבורי, בה חומקים הפקידים והשרים מלתת דין וחשבון בתחומי אחריותם הרשמיים, כמשקיפים מהצד, כאילו היו יועצים חיצוניים המדווחים על המצב העגום בתחום אחריותם, בעוד יש להם שפע של תובנות ועצות לגבי תחומי אחריות של רשויות אחרות.
שוק הסלולר הוא רק דוגמה אחת, אך הכשלים של המשרד הם דומים גם בשאר התחומים: השוק הקווי, הפיקוח על שירותי הדואר והתמוססות הפיקוח על שוק השידורים.
פעילות התקשורת משגשגת רק היכן שמשרד התקשורת בוחר שלא לפקח ולא לאכוף, כמו השידורים באינטרנט, והאינטרנט הפיראטי.