אוסטין, טקסס – כפי שידוע לכל מי שעסק ברגולציה על בנקאים מרכזיים לא אוהבים שקוראים תיגר על סמכותם. יותר מכל, הם יגנו על הילת המסתורין האופפת אותם ואת מילותיהם, הילה שמסווה תערובת של בנאליות ושטויות בשכבה של עוצמה וז'רגון מקצועי.

כתוצאה מכך, אין דבר מהנה יותר מלהציק לאנשים הללו. העובדה שג'ון מיינארד קיינס נהג להתעלל ממש במונטגיו נורמן, מי שהיה נגיד הבנק המרכזי של אנגליה מ-1920 עד 1944, ידועה לכל. רייט פרטמן והנרי רוס, שני חברי הקונגרס האמריקאים שישבו בראש וועדת הבנקאות של בית הנבחרים בשנות השבעים, נהגו להציק ליושב ראש הבנק המרכזי של ארה"ב ארתור ברנס. אני יודע שרוס נהנה מזה, אני הייתי העוזר שלו בזמנו.

ג'ון מיינארד קיינס. נהג להתעלל בנגיד הבנק המרכזי של אנגליה (צילום: National Portrait Gallery: NPG x19133)

בימינו, אחת הדרכים להתעלל בנגידי בנקים מרכזיים היא להזכיר את התאוריה המוניטרית המודרנית (MMT, ראשי תיבות באנגלית של Modern Monetary Theory). הצללים של התיאוריה המוניטרית המודרנית מפריעים לא רק לשנתם של אלה נגידי בנקים מרכזיים מכהנים, אלא גם לשנתם של נגידים לשעבר. עצם האזכור של MMT מספיק כדי להעבירם על דעתם.

שתי דוגמאות מהזמן האחרון הם רגוראם ג'י ראג'אן, הנגיד לשעבר של הבנק המרכזי של הודו, ומרווין קינג, הנשיא לשעבר של הבנק המרכזי של אנגליה. בטקסטים שפרסמו השניים לאחרונה, הם משלבים דברי סרק והתנשאות (במידה שווה) וחוזרים על אמיתות נדושות – שעם רובן קשה שלא להסכים.

ראגורם רג'אן, נגיד הבנק המרכזי של הודו לשעבר. לזכותו ייאמר שהוא לא נצמד לדוגמה של זימבבואה.  (צילום: AP/Rafiq Maqbool)

תוקפים את התאוריה רק באופן מופשט

אך ראג'אן וקינג מתעמתים עם התיאוריה המוניטרית המודרנית רק באופן מופשט. אף אחד מהם לא מצטט ממקור כלשהו ואף אחד מהם לא מזכיר ולו אדם אחד הקשור לתיאוריה המוניטרית המודרנית.

קינג, לדוגמה, כתב: "אם אינך יכול להסביר משהו, נסה להשתמש בקיצור. הקיצור שבו משתמשים לאחרונה הוא MMT – קיצור לתיאוריה מוניטרית מודרנית, או במילים אחרות, עץ הכסף הקסום" (ראשי התיבות באנגלית זהים: Magic Money Tree). האם קינג מזכיר גם שישנם ספרים שלמים המסבירים את התיאוריה המוניטרית המודרנית, כולל "מיתוס הגרעון", רב מכר שנכתב על ידי הפרופסור לכלכלה סטפני קלטון? לא. הוא לא מזכיר את הספר.

מרווין קינג, נשיא הבנק המרכזי של בריטניה לשעבר. "אם אינך יכול להסביר משהו, נסה להשתמש בקיצור" (צילום: AP/Craig Ruttle)

גם ראד'אן אינו מזכיר במאמרו ספרים שכתבו פאלווינה ר. צ'רנבה מבארד קולג', או ל. רנדל ריי ממכון לוי, אם להזכיר רק שלושה מתומכי אסכולת התיאוריה המוניטרית המודרנית.

הקוראים בוודאי שמו לב לעובדה הקשה לעיכול ששתיים מהדמויות המובילות ב-MMT הן נשים. בהתחשב ביחס ההיסטורי של הזרם המרכזי של הכלכלה לנשים כלכלניות, יהיה קשה ליחס את השמטת שמותיהן להתנהגות אבירית בלתי נחוצה מצד שני הכלכלנים שהזכרנו לעיל. מה שסביר יותר הוא שגם קינג וגם ראג'אן יודעים היטב מיהן קלטון וצ'רנבה. שתיהן יריבות רבות עוצמה ומעוררות יראת כבוד מהסוג ממנו אנשי הבנקים המרכזיים נוטים לפחד.

קינג וראג'אן מאפיינים את התיאוריה המוניטרית המודרנית כטיעון בדבר העלות הנמוכה של "הדפסת כסף". בתיאור של קינג, קו המחשבה הוא שאת הכסף הנוצר על ידי הבנק המרכזי אפשר "לתת לציבור, על מנת לאפשר לאנשים להוציא יותר כסף, ועל ידי כך להגדיל את התפוקה ואת שיעור המועסקים במשק". לאחר מכן הוא טוען שגישה כזו כבר נוסתה בעבר "החל מתקופת הקיסרים הרומיים ועד להנרי השמיני ורפובליקת וויימר ולזימבבואה וונצואלה של ימינו". זה באמת נשמע רע למדי.

ארה"ב לא הפכה להיות זימבבואה, למרות הכל

אבל מי שיש לו זיכרון טוב עשוי לזכור את האביב הסוער של שנת 2020, כאשר – בעקבות משבר הקורונה – חילקה ארצות הברית 2.2 טריליון דולר לציבור על מנת לאפשר לאנשים להוציא יותר כסף ועל ידי כך לגרום להעלאת התפוקה ואת שיעור המועסקים במשק האמריקאי.

2020 לא היתה שנה מדהימה עבור הכלכלה האמריקאית, אך היא לא חוותה אינפלציה משתוללת. ארצות הברית לא הפכה להיות זימבבואה, ונצואלה, או רפובליקת וויימר. האם ייתכן שקינג לא שם לב לכך? לזכותו של ראג'אן ייאמר שהוא לא נצמד עד כדי כך לדוגמה של זימבבואה.

גם קינג וגם ראג'אן מתלוננים שהתיאוריה המוניטרית המודרנית איננה חדשה, וזה סימן ברור לכך שאף אחד מהם לא ממש עשה את שיעורי הבית שלו. תומכי התיאוריה המוניטרית המודרנית אינם מתיימרים לקשור לתיאוריה כתרים של מקוריות. שלא כמו מבקריהם, הם טוענים כי "מודרני" "וחדש" הן לא בדיוק מילים נרדפות.

השימוש שנעשה במילה "מודרנית" בביטוי "תיאוריה מוניטרית מודרנית" זהה לזה שעשה קיינס כאשר כתב ב-1930 את ה"מסה על הכסף", שבה הוא מתאר את זכותה של המדינה להגדיר את המונח כסף עבור אלה הכפופים לחוקיה: "לזכות זו טוענות כל המדינות המודרניות, וזה היה המצב במהלך ארבעת אלפים השנים האחרונות לפחות". זה קצת עצוב, אני חייב להודות, שקינג, אשר ממש כמוני למד בקינגז קולג' בקיימברידג', שכח את מה שלמד על קיינס.

"הגרעון של הממשלה הוא יתרת העודפים של הסקטור הפרטי"

מהי, אם כן, התיאוריה המוניטרית המודרנית? בניגוד לטענות המתנגדים,  לא מדובר בסיסמה ריקה. להיפך. מדובר בתיאוריה רבת ממדים הנוגעת במסורת המוניטרית של קיינס, בה תומכים כלכלנים חשובים כמו הכלכלן האמריקאי היימן מינסקי וויין גודלי ממשרד האוצר האמריקאי ואוניברסיטת קיימברידג'. התיאוריה המוניטרית המודרנית מתארת כיצד ממשלות ובנקים מרכזיים "מודרניים" עובדים למעשה, וכיצד שינויים במאזניהם משתקפים בשינויים במאזנים של הציבור – יישום של הנהלת החשבונות הכפולה למחשבה הכלכלית.

"מיתוס הגרעון", רב המכר מאת סטפני קולטון (צילום: Public Affairs)

כך, כפי שקלטון כותבת באנגלית פשוטה – הגרעון של הממשלה הוא יתרת העודפים של הסקטור הפרטי, ולהיפך.

התיאוריה המוניטרית המודרנית תומכת בטענתו של קיינס כי אחת המטרות של המדיניות הכלכלית של מדינה מפותחת וריבונית היא להגיע למצב של תעסוקה מלאה, הנתמכת בהבטחה שכל מי שעשוי להיזקק לעבודה יקבל אותה. זוהי מטרה שאני סייעתי להנציח בחוק בארה"ב במסגרת חוק האמפטי-הוקינס לתעסוקה מלאה וצמיחה מאוזנת משנת 1978, לצד צמיחה מאוזנת ויציבות סבירה של מחירים. מדיניות זו, אשר יישומה אף מצליח מפעם לפעם, ואשר ידועה כ"מנדט הדואלי", מעוגנת מאז בחוקי ארה"ב.

בקיצור, התיאוריה המוניטרית המודרנית – אשר מהווה דוגמא לעקרון כלכלי טוב שהפך פופולרי, נגיש ודמוקרטי – מייצגת בדיוק את מה שממנו פחדו הבנקים המרכזיים – ובצדק.

***

ג'יימס ק. גלבריית', לשעבר יושב הראש של הוועדה הכלכלית המשותפת של הקונגרס האמריקאי, הוא פרופסור לממשל ויחסים עסקיים בבית הספר לעניינים ציבוריים על שם לינדון ב. ג'ונסון באוניברסיטת טקסס שבאוסטין.  מחבר הספרים: Inequality: What Everyone Needs to Know ו-Welcome to the Poisoned Chalice: The Destruction of Greece and the Future of Europe.

© project Syndicate, 2020