הצורר אדולף היטלר צוטט כמי שאמר, בדברים שנשא בשנת 1939, "אחרי הכל מי מדבר היום על רצח הארמנים?" על פי הטענה דברים אלו מבטאים את התפישה כי רצח-עם הוא פשע שניתן לבצע ולחמוק מעונש ואף מידיעת הציבור. אמש, בוועדת החינוך של כנסת ישראל, לא רק שדיברו על רצח העם, אלא גם הכירו בו כרצח עם.
101 שנים חלפו מאז הטורקים, תחת ממשלת "הטורקים הצעירים", החלו בביצועו של רצח עם בארמנים שבשטח האימפריה העותומאנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כמיליון ארמנים נרצחו בצעדות מוות, הטבעה של ספינות בים ואף שימוש בגז, שהיה רק סימן לעתיד להתרחש על אדמת אירופה בשנים שעוד יבואו.
מכירים או לא?
תחושה של תסכול שררה אמש (שני) בוועדת החינוך של הכנסת כאשר אט אט נכנסו לחדר הוועדה נציגי הקהילה הארמנית ושותפיהם למאבק בהכרה ברצח הארמני בישראל, לאחר שמזה שנים, מדינת ישראל הרשמית מסרבת להכיר ברצח העם, ומסתפקת בכינוסם של עוד ועוד דיונים חגיגיים ומליאות כנסת.
לפני כשנה נערך דיון במליאת הכנסת לציון 100 שנים לרצח העם הארמני. נציגי הארגונים, הפעילים והמומחים הגיעו לכנסת מלאי תקווה כי סוף סוף תכיר מדינת ישראל הרשמית ברצח העם. הכרה לא היתה בדיון, אך הוחלט להעבירו לוועדת החינוך. אל הדיון בוועדת החינוך הגיע במפתיע יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, והבטיח שהוא יקח על עצמו להביא את הנושא להצבעה במליאה.
ג'ורג'ט אווקיאן: "הארמנים עזרו ליהודים בשואה וישנם חסידי אומות עולם ארמנים שהשם שלהם נמצא ביד ושם כאן בירושלים. כנסת ישראל היא גוף לא תלוי, היא צריכה להכיר ברצח העם הארמני."
שנה חלפה, ורצה הגורל ובאותו היום בו אמורה היתה הצעה לעלות להצבעה במליאה, נודע על חתימת ההסכם עם טורקיה להסדרת היחסים עם ישראל. האכזבה הייתה רבה כששוב עלה נציג הממשלה, השר צחי הנגבי, וקרא "במהלך השנים נוצרה סיטואציה פוליטית בעייתית ביחס לאירוע ההיסטורי שקרה באותה עת. חייב להתקיים דיון פתוח מבוסס עדויות ונתונים שאינם מונעים על ידי אינטרסים. בניגוד לעבר בהם הכנסת ראתה בדיון סוף פסוק מן הראוי להמשיך את הדיון הזה בוועדת החינוך".
"האם שואת העם הארמני אינה חשובה?"
בפתח הוועדה אמש, האופטימיות מאז התחלפה בייאוש ותסכול. כבר בשיחות לאחר אותו דיון במליאת הכנסת, הביעו נציגי הקהילה הארמנית בישראל מיאוס מהריטואל הקבוע של העברת הדיון מהמליאה לוועדה וחוזר חלילה. ובכל זאת הגיעו הנציגים של הקהילה הארמנית, חוקרים, אנשי ציבור וחברי כנסת שהנושא קרוב לליבם ומלווים אותו מקרוב כבר זמן, ואיתם יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס).
בפתח הוועדה הכריז מרגי, "מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי הייתה צריכה להיות מהראשונות להכיר, לגלות את הרגישות יתר הזאת ולכן להכיר. יש דברים שאף פעם אין זמן מתאים לעשות אותם." והוסיף "אין זמן מתאים ולא יהיה גם זמן מתאים. מדינת ישראל צריכה להתעלות מהצרכים המדיניים שלה ולשים זאת אחת ולתמיד. אני גדלתי בבית שתמיד אמרו לי: יש לך בעיה אל תקטין אותה כי היא תתפוצץ לך בפנים. נשתדל לומר אמירה קצת אפילו יותר חזקה ממה שנאמרה בשנה שעברה."
ח"כ יעקב מרגי: אין זמן מתאים ולא יהיה גם זמן מתאים. מדינת ישראל צריכה להתעלות מהצרכים המדיניים שלה ולשים זאת אחת ולתמיד.
ג'ורג'ט אווקיאן מוועד הפעולה הארמני קיבלה את רשות הדיבור וקראה בתסכול לחברי הוועדה: "אחרי 101 שנה לא הגיע הזמן שמדינת ישראל תצטרף למדינות שהכירו ותהיה המדינה ה-32 שהכירה ברצח העם הארמני? האם שואת העם הארמני אינה חשובה? הארמנים עזרו ליהודים בשואה וישנם חסידי אומות עולם ארמנים שהשם שלהם נמצא ביד ושם כאן בירושלים. כנסת ישראל היא גוף לא תלוי, היא צריכה להכיר ברצח העם הארמני."
"מצפה מחברי הכנסת שימשיכו להאבק"
חלק גדול מהדיון נסב סביב שאלות פרלמנטריות של יכולת הוועדה להביא את הנושא בחזרה למליאה באופן אפקטיבי. העיתונאי הוותיק יעקב אחימאיר שנכח בוועדה הביע חשש מהתסכול הזה שתיארו חברי הכנסת ואמר "אני כאזרח מצפה מחברי הכנסת שימשיכו להיאבק. יולי אדלשטיין צידד בהכרה. קבוצת חברי הכנסת צריכה לא לעזוב את היו"ר וללחוץ עליו עד שיעמוד בדבריו. אי הרפיה מיו"ר הכנסת."
בנימין נתניהו כסגן שר החוץ, 1989: "יש נושאים שהם שואות של עמים שהיחס אליהם צריך להיות מעל ומעבר לכל שיקול פוליטי דיפלומטי או אחר והמקרה של רצח העם הארמני הוא המקרה הזה."
חברי הכנסת הגיעו למודי קרבות, ומרובי אכזבות. ביניהם ראשת מרצ, זהבה גלאון. "אני מודה שיש לי רגשות מעורבים" אמרה, "כי בפעם האחרונה שזה עלה לדיון במליאה אני חשבתי שאם ממשלת ישראל או כנסת ישראל אינה מקבלת החלטה אמיצה להכיר בג'נוסייד הארמני צריך להפסיק אם הריטואל הזה או אפילו אם להיות חריפה יותר, עם העמדת הפנים הזאת."
"לא נעים לי קודם כל מאנשים שאנחנו נוטעים בהם תקוות שווא שזה אפשרי. אולי יהיה נכון להגיד, אני לא משחקת יותר את המשחק, רוצים להתקשקש פה, רוצה יו"ר הכנסת לשאת נאום חוצב להבות 'למה יש לנו מחויבת מוסרית להכיר בג'נוסייד הארמני' ואחר כך או להמנע או להצביע נגד? בבקשה, התכבדו לעשות את זה בלעדי. אנחנו במרצ לא נהיה יותר שותפים לביזיון הזה."
"מעל ומעבר לכל שיקול פוליטי"
יאיר צבן, חבר כנסת ושר לשעבר ממרצ סיפר בדיון: "האירוע הראשון שהיה בכנסת סביב רצח העם הארמני היה סביב שאילתה שהגשתי אז, בשנת 1989, לשר החוץ משה ארנס ועלה להשיב סגנו בנימין נתניהו. הייתה אז ידיעה שגורמים ישראלים בארה"ב פועלים בקרב הקונגרס להכשיל יוזמה לכלול את ה-24 באפריל, יום הרצח של העם הארמני, בלוח השנה האמריקאי. בנימין נתניהו הכחיש את זה בתוקף רב, אבל שר החוץ ארנס אישר את זה, וסיפר שהוא נתן הוראה להפסיק את הפעילות הזאת. אבל בהשבה לשאילתה שלי אמר סגן שר החוץ דאז נתניהו 'שיש נושאים שהם שואות של עמים שהיחס אליהם צריך להיות מעל ומעבר לכל שיקול פוליטי דיפלומטי או אחר והמקרה של רצח העם הארמני הוא המקרה הזה.' – אין לזה כיסוי אצלו".
צבן הוסיף וציין כי הבונדסטאג הגרמני, אך לא מזמן, הכיר ברצח העם הארמני למרות שיתוף הפעולה האדוק בין גרמניה וטורקיה בנושא הפליטים שחוצים את הים האיגאי, ופעילות נאט"ו שמתבצעת באזור. מכונת ההכחשה הטורקית לא נחה וממשיכה לאיים על כל מדינה שתחשוב אפילו על הכרה ברצח העם, שמבחינתם לא היה ולא נברא. ואכן, נשיא טורקיה ארדואן, אמנם איים על מרקל לא להעלות הצעה כזאת, אך מרקל קאנצלרית גרמניה, שפחדה להראות כמי שנכנעת לטורקים, קידמה את ההכרה, על אף שלא היתה נוכחת בהצבעה עצמה. לאחר ההצבעה ארדואן לשגריר הטורקי בגרמניה לחזור לארצו להתייעצויות.
יעקב מרגי: "הוועדה קוראת ליו"ר הכנסת לעמוד בהבטחתו משנה שעברה שהכנסת תכיר ברצח העם הארמני ועד אז, כל עוד הכנסת לא עושה זאת, ועדת החינוך של הכנסת מודיעה בזאת, במעמד זה, שהיא, ועדת החינוך של כנסת ישראל מכירה ברצח העם הארמני"
פרופ' יאיר אורון, מבכירי החוקרים של רצח העם הארמני, הזכיר בדיון את תכנית הלימודים שכתב בנושא רציחות עמים בכלל ורצח העם הארמני בפרט, ונפסלה על ידי שר החינוך דאז אמנון רובינשטיין, בלחץ טורקי. אורון דיבר על חשיבות החינוך בנושא כחלק מעצם ההכרה. אורון וצבן אף הציעו לקיים ימי עיון לתנועות נוער ומחנכים בארגונה של הכנסת.
נציגת משרד החינוך, אורנה כץ-עטר, מפמ"רית היסטוריה, הוסיפה שהנושא של רצח העם הארמני נכנס בתוך תכנית הלימודים על ניל"י ותקופת מלחמת העולם הראשונה ושהיא עצמה עוברת בין מרכזי הפסג"ה להכשרת מורים ומרצה בעניין.
נציג משרד החוץ אמר שאין לו מה להוסיף לדיון מעבר לדבריו של השר הנגבי במליאה.
קריאה אמיצה
את הוועדה סיכם היו"ר מרגי בדברים הבאים: "אין בית מדרש ללא חידוש ולכן אנסה לחדש מהדברים שנאמרו שנה שעברה. הוועדה מצרה על כך שהכנסת גם השנה לא קיבלה החלטה על הכרה ברצח העם הארמני. הוועדה קוראת ליו"ר הכנסת לעמוד בהבטחתו משנה שעברה שהכנסת תכיר ברצח העם הארמני ועד אז, כל עוד הכנסת לא עושה זאת, ועדת החינוך של הכנסת מודיעה בזאת, במעמד זה, שהיא, ועדת החינוך של כנסת ישראל מכירה ברצח העם הארמני".
גם אם אין משמעות ממשית לקריאה זו של מרגי, מדובר בקריאה אמיצה, בטח אל מול התסכול ששרר בוועדה ואל מול נציגי הקהילה הארמנית, דור שני ושלישי לרצח העם. מרגי אף ביקש לצאת למסע החתמות של חברי כנסת על הצורך בהכרה בתקווה שאולי זה יהיה הנתיב להחזיר את הדיון למליאת הכנסת.
