38 בני אדם טבעו למוות מתחילת עונת הרחצה ב-9 במאי – כך עולה מנתוני מד"א שפורסמו ביום ראשון השבוע. בחישוב ממוצע לעונת הרחצה הנוכחית עולה כי עד כה, אחת ליומיים טבע אדם בישראל למוות. עוד עולה מהנתונים כי אחד מכל שישה בני אדם שטבעו מצא את מותו.

הנתונים מוכיחים את האזהרות שאנחנו שומעים כל הזמן: רוב הטביעות מתרחשות בחוף הים כאשר אין מציל. 80 אחוזים ממקרי הטביעה שטופלו על ידי מד"א אירעו על חוף הים או הכינרת – מקומות נגישים בהם אין מציל לאורך חלק משעות היממה. מתוך 173 מקרי הטביעה, 125 אירעו בחופי הים התיכון ולאחריו חופי ים המלח (10 מקרי טביעה), אילת (4 מקרים) והכינרת (4 מקרים). מנתוני משרד הפנים עולה שכ- 90% ממקרי הטביעה בחופים התרחשו בהיעדר מציל, בחוף אסור לרחצה או לאחר סיום שעות שירותי ההצלה.

נתוני הטביעות גבוהים מנתוני השנה שעברה (בתקופה המקבילה אשתקד טבעו למוות 24 בני אדם), וייתכן שהם קשורים בחלקם לעיצומי המצילים בשלושת השבועות הראשונים של עונת הרחצה, בהם עבדו המצילים רק בבקרים. אך בסיכומה של השביתה סיכמו ההסתדרות, משרד האוצר ואיגוד המצילים על הגדלת נפח הזמן שבו יש מציל בחופי הרחצה המוכרזים: עונת הרחצה תוארך מ-6 ל-8 חודשים, והמצילים יעבדו סופי שבוע מלאים.

משרד הפנים השיק בתחילת עונת הרחצה מסע פרסום לעידוד רחצה בטוחה. ובכל זאת הנתונים הקשים מעלים את השאלה מה עוד ניתן לעשות כדי למנוע את אסון הטביעה הבא?

נתוני הטביעות של מד"א בעונת הרחצה. גרפיקה: דבר ראשון

נתוני הטביעות של מד"א בעונת הרחצה. גרפיקה: דבר ראשון

 

אבי אפיה, יו״ר אירגון המצילים הארצי ומציל בחוף בת ים, מספר שהמצילים מסוגלים לזהות מצוקה עוד לפני שהאדם הטובע מזהה אותה ולהיחלץ לעזרתו. "אנחנו מבחינים באנשים שנכנסים לאזורים מסוכנים או כשהים קשה מידי, ואנחנו מונעים את הרחצה באזורים מסוכנים מראש בצורה של דגלים במים או בכל החוף". עבור מי שאינו מודע לסכנות הטמונות ברחצה בים, סגירת אזור לרחצה יכולה להיות פעולה מצילת חיים . לדבריו של אפיה אין מספיק אכיפה באזורים האסורים לרחצה בדמות דו"חות או מניעה. "אותם אזורים באופן כללי לא מסומנים חוץ משלטים בחוף. כשאדם עובר את הכניסה למים, הוא כבר לא יכול לראות את האיסור שמסמן לו לא להיכנס למים" אומר אפיה.

דווקא האזור שנראה "שקט" עלול להיות מסוכן

רוחצים רבים אוהבים להיכנס לאזורים בהם הים נראה יפה, נינוח ושקט וחושבים ששם בטוח יותר – למרות שהמציאות יכולה להיות הפוכה. "דווקא באזורים האלה יש סלעים שיוצרים זרמים ו"מערבולות", והמים עמוקים יותר" מסביר אפיה. הוא גם מסב את תשומת לב הרוחצים שמגיעים לחוף לכך שיש איזורי צבע שונים בים, עקב הבדלים בעומק. "אם רואים מים כהים אז המים עמוקים שם בדרך כלל, אם רואים מים בהירים אנחנו מבינים שהחול הוא למעלה, אנחנו כמעט יכולים לדרוך עליו וחצי גוף נמצא מעל למים". האזורים בהם המים בהירים יותר הם הבטוחים לשחייה, למרות שבהם יש יותר גלים. גלים, מסביר אפיה, בדרך כלל עוזרים לרוחצים: בעוד זרמי העומק שנמצאים מתחת למים ה"כהים" סוחפים את הרוחצים לתוך המים, הגלים ידחפו אותנו חזרה לחוף.

לא להילחם בים

כניסה לאזור עם זרמי מעמקים עלולה ליצור פאניקה שתמנע מאיתנו להיחלץ מהצרה. "איפה שיש לנו קטע שהים כהה יותר והמים מבעבעים יש בעיה רצינית, כי כל המים שבסביבה חוזרים לאותו האזור, זה שואב אותנו פנימה לעומק ואנחנו מתקשים לצאת מהמים" אומר אפיה. "אז מתחילה פאניקה, כי אנחנו מנסים לשחות לכיוון החוף אבל לא מתקרבים אליו". אפיה מציע להסתכל ימינה או שמאלה, בפועל צפונה או דרומה, לזהות גבעת חול ולשחות לכיוונה. "לא להילחם בים", קובע אפיה "אפשר לעבור ימינה או שמאלה, או להיסחף לאותם גלים שאחר כך יזרקו אותנו החוצה".

אפיה מוסיף כי במידה וזיהינו אדם שנקלע למצב מסוכן ולמצוקה בים, יש לקרוא או להתקשר לשירותי ההצלה. בנוסף, "חשוב לא להיכנס בעצמנו בידיים חשופות כי אנחנו עלולים להיקלע בעצמנו למצוקה. אותו טובע מנסה לצוף, הוא עלול לעשות את המקסימום שלו כדי לצוף וכך להטביע אותנו". אפיה אומר שאם כבר נכנסים למים כדי לעזור, יש לעשות זאת רק עם חפץ מציף כדוגמת גלשן או גלגל אמין, לא גלגל צעצוע שעלול להתפוצץ.

הורים לילדים

הורים שמגיעים לנפוש חייבים לשים לב לילדיהם. אפיה מסביר כי "בים צריך להיות בתשומת לב מירבית, קשה מאוד להבחין בילד קטן, הוא יכול לקבל מכה קטנה מגל וליפול על הפנים, מספיק 10 סנטימטר מים והוא כבר שוקע ושותה וזה ממש לא נעים". גם כשאנחנו או הילדים נעזרים במצופים או גלגלים ומזרנים, רוח חזקה עלולה לסחוף אותנו למקומות מסוכנים ועלינו להיות תמיד בקו ישר עם סוכת המציל.

לשחות בים זה לא כמו לשחות בבריכה

השחיה בים שונה מאוד משחייה בבריכה, ולכן אחת האוכלוסיות בסיכון גבוה היא אנשים שמגיעים לים אחת לכמה שנים מערים שאינן באזור החוף. אוכלוסיה נוספת שנמצאת בסיכון היא העולים מרוסיה: "הם היו בטוחים שהם שחיינים טובים מאוד, ונקלעו למצוקה אצלנו בחופי הים התיכון כי הם חשבו שזה כמו בים השחור". לדבריו, בתחילת שנות התשעים טבעו עולים רבים מחבר העמים. אפיה פנה גם לאוכלוסיה החרדית והציע לערוך הרצאות בישיבות ובכוללים על הסכנות בים

הסברה וחינוך להתנהגות נכונה בים

את כוחה של ההסברה אפיה ממשיל לקמפיין שבו הסבירו בכל מקום ובמערכת החינוך במיוחד על האיסור לקטוף פרחים מוגנים. "זה אותו דבר, צריך לחנך את עם ישראל או דרך הכיס או דרך בתי הספר ומוסדות החינוך: לא להיכנס למקום ללא מציל". הוא מספר שבבת ים לדוגמה וערי חוף אחרות המצילים מגיעים בהתנדבות לפעילות הסברה בגנים ובכיתות, אך זו אינה תופעה גורפת והסברה על התנהגות נכונה בים אינה מתבצעת בצורה שיטתית במערכת החינוך. אפיה מספר שלפני כמה שנים "משרד החינוך אמר שאם אני (המציל מ.ר.) איני מורה או מחנך בהכשרתי אני לא יכול לתת הרצאה בנושא הזה, כי לא יודעים איך אני אגיב אם אחד התלמידים יעשה משהו כזה או אחר" ולדעתו "זה שטויות, כי אנחנו המצילים מתמודדים עם זה יום ביומו מול אותם התלמידים שמגיעים לים. הם מגיעים ללא הורים, ואנחנו מתמודדים איתם די יפה". אפיה אומר באופן שלא מתפרש לשני פנים – "איפה שיזמינו אותנו בחורף אנחנו ניתן את הסיוע המרבי להבנה ככל שניתן, בהתנדבות". לדבריו, במוסדות צה"ל "ביקשו מאיתנו, והגענו עם סרטים והמחשנו איך להתנהל במצבי מצוקה וסכנה".

בסוף חודש יוני עם תחילת חופשת הקיץ יצא משרד הפנים בקמפיין שעולה בטלוויזיה, וכולל גם שלטי אזהרה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית שמוצבים ב-143 חופי הרחצה המוסדרים בישראל. בנוסף כולל הקמפיין פרסום באינטרנט וסרטוני הסברה לילדים בשיתוף כוכבי ערוץ הילדים המסבירים באופן משעשע את כללי הזהירות לרחצה בים וקוראים לא להיכנס לים בהיעדר מציל. שר הפנים אריה דרעי אמר בהשקת הקמפיין כי "השמירה על החיים היא ערך עליון. הרחצה בים מהנה אך עלולה להיות מסוכנת. אני קורא לציבור להתרחץ רק בחופים מוכרזים, בשעות ההצלה ולהשמע להוראות המציל, תהנו ותשמרו על חייכם".

בהתאם לחוק בישראל, עונת הרחצה בישראל נפתחה ב-9.5.16 ותמשך עד 31.10.16 (לאחר חופשת הסוכות). במהלך העונה פתוחים 143 חופים בהם פועלים שירותי הצלה לקהל הרחב ללא תשלום דמי כניסה, 96 לאורך הים התיכון, 27 חופים סביב הכנרת, 16 חופים לאורך ים המלח וארבעה חופים לאורך ים סוף.