ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (שני) תקנות המסדירות את חובת המעסיק להפקיד לקרן פיקדון בניהול המדינה, בגין זכויות סוציאליות עבור עובדים זרים במוסדות סיעודיים ובענף התעשייה. אישור התקנות יאפשר לראשונה ליישם את החלטות הממשלה המאפשרות להעסיק עובדים זרים בענפים אלה. בתחום התעשייה הוגבל אישור התקנות לשנה אחת בלבד. "במצב של 20% אבטלה, הממשלה תצטרך לתת הצדקות להעסקת עובדים זרים", הבהיר יו"ר הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ (הליכוד).
באוגוסט 2018 הגדירה הממשלה מכסה של עד 2,000 עובדים זרים לענף התעשייה, וביולי השנה התירה להעסיק עד 2,500 עובדים זרים במוסדות סיעודיים. יישום החלטות אלו דרש את העברת התקנות הנוכחיות שהונחו בשעתו על-ידי משרד העבודה והרווחה. עם זאת הבהיר משרד העבודה בדיון כי רק 800 מתוך 2,000 ההיתרים בענף התעשייה אושרו כתוצאה מכשל שוק, כלומר כתוצאה ממחסור באנשי מקצוע בתחום בישראל.
רשימת המקצועות בהם יועסקו העובדים בענף התעשייה לא הועברה לוועדה בזמן, והגיעה לעיון חברי הוועדה רק במהלך הדיון. לפיכך החליט יו"ר הוועדה לתת אישור זמני בלבד לתקנות בענף התעשייה, כך שלא ניתן יהיה להכניס עובדים נוספים אחרי שנת 2021 בלא כינוס דיון נוסף בנושא.
"בתחום המוסדות הסיעודיים אכן עולה כי יש מחסור חמור בעובדים ועל כן נאשר את התקנות כדי לא לפגוע באוכלוסיות חלשות שצריכות את המענה", אמר כץ. "מנגד, לגבי עובדי התעשייה, הממשלה לא הביאה לוועדה את הנתונים והנימוקים לכך שבאמת צריך להעסיק במשרות האלה זרים ולא עובדים ישראלים. מהרשימה שהגיעה אלינו כעת עולות שאלות רבות בנוגע למקצועות כמו הנדסאי מכונות, חשמלאים מעשיים, מלגזנים ועוד. אי-אפשר להכשיר לכך ישראלים? אני לא אקח הזדמנות של עובד ישראלי להשתלב בגלל שלתעשיין יותר זול ונוח להביא עובד זר. נאשר את התקנות לשנה בלבד כדי לתת מענה למצוקת התעשיינים המיידית, אבל הממשלה תצטרך לתת הסברים והצדקות מפורטות".
תקופת העסקתם של העובדים שייכנסו לא תוגבל, אולם בתום השנה, אם לא תאושר מחדש חובת הפקדת הפיקדון, לא תותר כניסה של עובדי תעשייה זרים נוספים לישראל. במהלך הדיון הסבירה יועמ"שית הוועדה, נעה בן שבת, כי בהחלטות הממשלה נקבע כי התקנת הוראות הפיקדון מהווה תנאי למתן היתרי ההעסקה של עובדים זרים בענפים אלה.
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, הסביר את הצורך בעובדים זרים בענפי התעשייה: "מחסור בעובד מקצועי מסוים משבית את כל הייצור. חסרים לנו היום חרטים, מפעילי מכונות עיבוד שבבי, רתכים ועוד בעלי מקצוע רבים. זו מצוקה שעולה מהשטח. משרות ממתינות שנתיים ריקות, מעסיקים מוכנים להעסיק ישראלים ולשלם שכר יפה – אבל אין עובדים". תומר הדגיש שעל אף משבר הקורונה, שעשוי היה לדחוף עובדים נוספים לענף התעשייה, הממשלה בפועל טרם ישמה כל שינוי בתחום ההכשרות המקצועיות שיאפשר ליותר עובדים להיכנס למקצועות החסרים. "מנגנון החל"ת הביא לכך שאנשים לא רוצים לחזור לעבוד וגם אם מחר נתחיל להכשיר אנשים, זה עניין של שנים במקצועות האלה".
מנגנון קרן הפיקדון בניהול המדינה הוא מנגנון אליו נדרשים מעסיקיהם של עובדים זרים בענפים שונים, דוגמת ענף הבניין והמלונאות, להפריש את כספי הזכויות הסוציאליות ואת כספי הפנסיה של העובדים. כספים אלה מועברים לידי העובד עם יציאתו מהארץ. מנגנון זה מאפשר למדינה יותר פיקוח שעובדים אלו אכן מקבלים את הכספים המגיעים להם במסגרת חוקי העבודה בישראל – ומנגד מייצרים לעובד תמריץ לעזיבתו את הארץ בתום תקופת היתר העבודה.
תקנות דומות, המבקש להטיל חובת הפרשה לקרן פיקדון גם בגין עובדים זרים בענף החקלאות, היו אמורות לעבור לפני כשנה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ה-20. אולם שר האוצר דאז, משה כחלון, משך את הסכמתו לתקנות בלחץ ארגוני החקלאים. באותו דיון התריעה עו"ד שירי לב רן, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, כי אי-החלת חובת הפיקדון על מעסיקי העובדים הזרים בענף החקלאות, גורם לכך שבפועל הם פעמים רבות אינם מקבלים את זכויותיהם כחוק.
"ענף החקלאות, בולט בהיעדרו מהתקנות", נמסר ל'דבר' מארגון 'קו לעובד'. "עובדי הענף, שהחקלאות הישראלית נשענת עליהם, ושגם כך זכויותיהם הבסיסיות לדיור ראוי ולשכר מינימום מופרות השכם וערב – ממשיכים להיות מופלים ולא לקבל את המגיע להם". עוד הביעו בקו לעובד חשש מהבאת מהגרי עבודה לענף המוסדות הסיעודיים: "מתחילת מגפת הקורונה אנו עדים לכך שעובדות סיעוד אינן זוכות ליום המנוחה המגיע להן כחוק והכרחי לבריאותן הנפשית והפיזית. עולה חשש כי עובדות אלו שמובאות, בגין המגפה, לא יזכו אף הן לזכויותיהן הבסיסיות".
