"אם אתה מדבר עם אדם רגיל ואתה אומר לו שתשלום אחד ברשת הביטקוין פולט גזי חממה כמו טיסה של אדם אחד מלונדון לאמסטרדם, או כמו 50,000 שעות צפיה ב-YOUTUBE, הוא יגיד לך שאין סיכוי שהוא הולך להשתתף ברשת הזו".
את הדימוי הציורי הזה אמר ל"דבר" הכלכלן ההולנדי אלכס דה וריס (31), מייסד הבלוג דיגיקונומיסט החוקר את ההשלכות הסביבתיות של מטבעות הקריפטו. דה וריס פרסם מספר מאמרים אקדמיים בנושא וגם יצר אינדקס שמציג את צריכת החשמל של רשת הביטקוין כולה, שמתעדכן כל 24 שעות.
פעולת הכריה היא הפעולה שצורכת חשמל ברשת הביטקויין. כריה היא כינוי לתהליך חישובי מסובך הדורש כח חישוב גדול מאוד במסגרתו מנסים ה'כורים' למצוא פתרון מתימטי לחידת הצפנה שהאלגוריתם יוצר. מי שפותר את החידה סולק את בלוק העסקאות האחרון וזוכה בפרס של ביטקוינים חדשים שמתווספים למערכת. ככל שהשווי של המטבע עולה, יותר כורים מנסים לזכות בפרס ומפנים כח חישוב לטובת העניין.
"מטבעות הקריפטו צורכים ביחד 1% מכלל החשמל בעולם, אבל מי שמשתמש בהם זה מיעוט קטנטן ובעיני זה משוגע", אמר דה וריס. להערכתו, כלל חוות שרתי המידע בעולם, אלו שמחזיקים את כל האינטרנט, שירותי הענן ותעשיית הבנקאות כולה, למעט מטבעות הקריפטו, צורכים כ-200TWH (טרה-ואט/שעה), זאת בהשוואה ל120-130 TWH של מטבעות הקריפטו.
דה וריס גם מודאג עוד יותר מתחזית הצריכה בעתיד. "הזינוק במחירי הביטקוין משפיע על צריכת החשמל. אם הביטקוין ישמור על רמת המחיר הנוכחית שלו, צריכת החשמל תעלה בעוד 50%", מזהיר דה-וריס. כבר היום צריכת החשמל של הרשת עולה על צריכת החשמל השנתית בישראל, בזמן שתפוקת הרשת נשארת קבועה – סליקה של 3-4 עסקאות בשניה בסך הכל.
אויב מספר אחת של הביטקוין
עד לאחרונה עבד דה וריס בחברת יעוץ לעסקים. לאחרונה הוא התחיל לעבוד בבנק המרכזי בהולנד. התפקיד שלו הוא לאכוף את הרגולציה של האיחוד האירופי על זירות המסחר במטבעות קריפטו. אבל את המחקר שלו על ההשלכות הסביבתיות של מטבעות הקריפטו הוא עושה בבלוג הפרטי שלו.
"יש לי בערך 10,000-20,000 מבקרים בחודש באתר. זה נחשב לבלוג די בינוני בהיקפי החשיפה שלו. רוב האנשים קוראים על קריפטו באתרי חדשות כמו ה-BBC, בלומברג. אני מעריך שרבים מהמבקרים בבלוג שלי הם כתבים שמדווחים על העבודה שלי שמקבלים את רוב הטראפיק. אבל לא אכפת לי שזה כך. אני לא רוצה להיות מפורסם, אני רוצה שאנשים ידעו שיש בעיה. יש מערכת, ביטקוין, שכמעט אף אחד לא משתמש בה, אבל היא צורכת משאבים באופן קיצוני".
איך מגיבים המשתמשים בביטקוין למחקר שלך ולנתונים שאתה מפרסם?
"אין לי הרבה חברים בקהילת הביטקוין. הוכרזתי כאויב מספר אחת של הביטקוין, אבל לא כל כך קשה להשיג את התואר הזה. הרבה אנשים הוכרזו כך מתישהו. אני חושב שבסך הכל, רק המכורים לנושא שבאמת שונאים את העבודה שלי ואומרים שאני טיפש או מפיץ מידע שגוי.
העבודה שלי מאוד מתוקפת. היא לא יפה, לכן אנשים לא אוהבים אותה. לא נחמד לקרוא כמה עולה עסקת ביטקוין. אבל זו המציאות"
"לפני שנתיים הייתי בועידת ביטקוין וגיליתי שרוב הסוחרים באמת דואגים מההשלכות הסביבתיות. בעולם הרחב יותר, יש הרבה תמיכה לעבודה שלי – לאוניברסיטת קיימברידג' יש אינדקס משלהם עם מסקנות דומות, ויש המון מחקר בנושא.
"יש כ-200 ציטוטים אקדמיים למאמרים שלי בנושא. כולם הגיעו לאותה מסקנה, אז אני חושב שזה אומר מספיק. העבודה שלי מאוד מתוקפת. היא לא יפה, לכן אנשים לא אוהבים אותה. לא נחמד לקרוא כמה עולה עסקת ביטקוין. אבל זו המציאות. כך המערכת הזו נבנתה".
בינתיים זה נראה שאתה נלחם בטחנות רוח. הביטקוין נעשה יותר ויותר פופולרי וגם מדינות מתחילות להכיר בו ולהחיל עליו רגולציה.
"כן, אבל אחת הנטיות שרואים בזמן האחרון הוא שביטקוין עובר מפלטפורמות שנמצאות תחת רגולציה ובורח מהן לפלטפורמות אחרות וזה אומר משהו לגבי האנשים שמשתמשים בביטקוין. אנשים שרוצים להסתיר את הזהות שלהם מסיבה זו או אחרת.
בכל מקרה, כל מה שיעלה את מחיר הביטקוין ידחוף מעלה גם את צריכת האנרגיה של הרשת. וזה לא רק אנרגיה, העבודה שלי מראה גם את הפסולת – כי מכונות ישנות, הופכות במהירות לפסולת. אין למכונות הללו שימוש אחר. וזה ימשיך לעלות".
לעקוף את הסנקציות על איראן
דה וריס מתאר תופעה חדשה לפיה 10% מצריכת החשמל ברשת הביטקוין עבר בזמן האחרון למדינות כמו איראן וקזחסטאן. "בגלל הסנקציות הם לא יכולים למכור נפט בשוק הבינלאומי בקלות, אבל הם יכולים לצרוך אנרגיה מקומית כדי לכרות ביטקוין".
"ממשלת איראן מפקחת על כריית ביטקוין, ומחייבת היתר בכדי לעסוק בכך. המשתתפים בכך מוכרחים למכור את המטבעות שצברו לבנק המרכזי, וכך איראן יכולה, חלקית, לעקוף את הסנקציות נגדה, ולממן יבוא למדינה.
"אמנם, רשת הביטקוין היא פתוחה, וכל אחד יכול בתיאוריה להיות שותף ב"כריה" דרך הטלפון או המחשב האישי. אך בדרך כלל עלות החשמל גבוהה יותר מהתמורה כך שמרבית הכריה נעשית דרך מכונות שנבנו במיוחד למטרה הזו, ולכן קל יותר לאתר אותן ולהטיל עליהן רגולציה. במקביל, הסנקציות גורמות גם לאינפלציה משמעותית באיראן, אז סחר בביטקוין מאפשר למתי מעט איראנים להגן על כספם דרך המרה לביטקוין ואפילו להתעשר מכך".
מערכת מבוזרת היא בהכרך פחות יעילה
במקור רשת ביטקוין נועדה לאפשר למשתתפים בה להעביר כסף זה לזה ללא שליטה מרכזית, זה יכול להיות רעיון מעניין בתיאוריה, אבל המחיר של הביזור הזה הוא די כבד. "מערכות ריכוזיות הם תמיד יותר יעילות. אין סיכוי שמערכת מבוזרת תהיה יותר יעילה" אומר דה וריס.
מתי צריך מערכת מבוזרת? אתה רוצה מערכת ללא שליטה ממשלתית רק כשיש לך בעיה עם שליטה ממשלתית. לפעמים זה טרור או הלבנת כספים"
לטענתו חלק גדול מהשקעת האנרגיה ברשת הביטקויין נובע מהאופי הביזורי שלה כך שכל עסקה נרשמת בכל הארנקים. "השאלה האמיתית היא מתי צריך מערכת מבוזרת? אתה רוצה מערכת ללא שליטה ממשלתית רק כשיש לך בעיה עם שליטה ממשלתית. לפעמים זה טרור או הלבנת כספים, אבל במקרים נדירים אולי יש לך בעיה כאזרח עם המערכת הפיננסית ואז אתה צריך חלופה".
מטבע קריפטו מקשה על הממשלה לגבות מסים. אין בזה פוטנציאל לעידוד שחיתות גם מצד האזרחים וגם מצד הממשלה?
"אם יש לך ביטקוין במדינה מושחתת, הממשלה לא יכולה ללכת לבנק ולהחרים לך את הכסף. הם עדיין יכולים לתפוס אותך, ולהכריח אותך לתת את המפתח של הארנק שלך. אפשר להרביץ לבנאדם שמחזיק במפתח, אבל לפחות זה בהחלט הופך את זה לקשה יותר להחרים את הרכוש שלך.
כל הרעיון של הביטקוין נתמך על ידי התיאוריה הליברטריאנית שטוענת שמסים זו גניבה. אני לא שותף לדיעה הזו, וחושב שצריך ממשלות וצריך לשלם על כל התשתית במדינה, אבל ליברטראינים חושבים שלא צריכים להיות מסים ואז ביטקוין הופך להגיוני, כי קשה לאכוף מיסוי בקלות על ביטקוין".
אולי הבעיה היא לא בטכנולוגיה הספציפית של ביטקוין, אלא בקפיטליזם פיננסי, שהופך את המסחר הזה לקל לביצוע?
"זה פתח לדיון הרבה יותר רחב. בהרבה מקרים אנחנו מעניקים יותר ערך לייצור וצריכה על פני הסביבה. אם נמשיך לצרוך עוד משאבי טבע זה פוגע בסביבה. במקרה של ביטקוין, זה בעיה, אנשים פשוט מנסים להתעשר וככל שהמחיר של הביטקוין עולה גם העלות הסביבתית עולה".
שיטת האבטחה הבזבזנית בהיסטוריה
"ביטקוין בנוי להיות בלתי יעיל באופן קיצוני, זה בנוי לתוך המערכת, אם אתה משתמש ברשת הביטקוין אתה נדרש לבזבז אנרגיה, זה מודל האבטחה של הרשת, ולכן מגיעים למספרים כל כך קיצוניים. אם אתה מבצע תשלום בודד, הוא היום צורך חשמל ברחבי העולם בהיקף של 600-800 קילווואט, זה כמו 6-8 מכוניות טסלה טעונות לגמרי". אומר דה וריס
"לשם השוואה מערכת הסליקה הרגילה, למשל בויזה, היא אלפי מונים יותר יעילה אנרגטית וככל שהעסק מתרחב העלות האנרגטית של כל עסקה רק עולה. כשהתחלתי לכתוב על זה ב-2016 עסקה אחת בביטקוין צרכה חשמל כמו צריכה של יום וחצי במשק בית אמריקאי ממוצע, היום זה כבר 30 ימים", אומר דה וריס.
האם זה חייב להיות כך? מטבע קריפטו בהכרח הולך עם בזבוז אנרגיה?
"זה עניין טכני. בביטקוין, יש לך רשת פתוחה – כל אחד יכול להצטרף, וזה אומר שצריך תמריץ כדי להצטרף וצריך מבנה שמעודד אנשים לשמור על הגינות. מייסד הרשת, סטושי נקמוטו, הציע פתרון שנקרא PROOF OF WORK או בקיצור POW לכריית ביטקוין. בשיטה זו כדי לכרות ביטקוין צריך לבצע פעולת חישוב מסובכת ולהגיע למספר קביל שמתבסס על ההיסטוריה של העסקאות הרשת עד כה.
בממוצע, נמצא מספר כזה בכל 10 דקות. אלו בעצם ניחושים, כמו בלוטו. ברגע שמשתתפי הכריה מוצאים את המספר הנכון, הם יכולים לסלוק בלוק חדש של תשלומים ויש פרס על זה – כמות של ביטקוין חדשים. זה התמריץ – לכן הם משתתפים".
רשת הביטקוין לא חסינה מרמאות, אלא בנויה להפוך אותה לבלתי משתלמת – מי שמעוניין לרמות, צריך לגייס יותר מחצי מכח החישוב של כלל הרשת וזה פשוט יקר"
מכיוון שככל שיש יותר משתתפים הסיכוי לזכות נמוך יותר, הכריה המקובלת נעשית היום באמצעות הצטרפות ל"בריכות כריה" שבהן כל משתתף תורם כח חישוב, והתמורה של כלל הזוכים ב"בריכה" מתחלקת ביניהם לפי כמות החישובים שתרם. כאן נכנס לפעולה מודל האבטחה הבזבזני של הביטקוין.
רשת הביטקוין לא חסינה מרמאות, אלא בנויה להפוך אותה לבלתי משתלמת – מי שמעוניין לרמות, צריך לגייס יותר מחצי מכח החישוב של כלל הרשת וזה פשוט יקר מדי בגלל עלויות החשמל. התוצאה היא צריכת חשמל עצומה, שמעלה בהתאמה את "עלות הרמאות".
ספקולציה פיננסית היא לב הסיפור
רוב המסחר בביטקוין היום לא נעשה בליבת הרשת הביטקוין עצמה, שכאמור, מסוגלת לסלוק רק 3-4 עסקאות בשניה, אלא באמצעות זירות מסחר מרכזיות. "בזירות אלו, פועלים מתווכים שמקבצים תשלומים רבים ליחדה חישובית אחת. בכך הם מורידים את העומס מליבת הרשת, למרות שמדובר בהפרה בעיקרון היסודי של הביטקוין – הרשת מבוזרת".
למה אנשים מעדיפים זירות מסחר ולא מתקינים את תוכנת הביטקוין המלאה אצלם במחשב?
"אנשים לא אוהבים להשתמש בביטקוין כי זה לא קל. אתה צריך לנהל את המפתח שלך, צריך להיזהר לא לאבד אותו ושלא יגנבו לך אותו. גם גודל הארנק המלא זה עניין. לוקח בין ימים לכמה שבועות להוריד אותו למחשב. רשת הביטקוין מבקשת 6 אישורים לביצוע עסקה וזה לוקח בערך שעה. אנשים לא רוצים להתעסק בכל זה.
"אם אתה משתמש בזירת מסחר יש לזה כמה יתרונות – אתה רק צריך לפתוח חשבון והם יעשו הכל בשבילך, ישמרו את המפתחות הפרטיים ויסלקו בשבילך את התשלומים ובמהירות. עסקה בזירה כמו COINBASE היא די יעילה עבור אנשים שרוצים להרוויח מהמחיר העולה, ולא מחפשים מערכת תשלומים מבוזרת ומאובטחת".
כמה מהתשלומים נעשים בזירות הללו?
"אני חושב שיש מחקר שנעשה בעבר והראה שרוב העסקאות נעשות בעזרת צדדים מרכזיים. אני לא יודע מה המספר העדכני, אני חושב שזה בין 80-90%. עבור המשתמש הפשוט, שירות מרכזי כזה הוא הרבה יותר יעיל. אבל אז השליטה בכתובת התשלומים שלך נמצאת לא אצלך אלא בזירת המסחר וסוגיית האמון במערכת מרכזית חוזרת לשחק תפקיד".
אנחנו לא רוצים שקים ג'ונג און יוכל לסחור בביטקוין באופן חפשי, אחרי שיש סנקציות נגדו בעולם הבנקאי המקובל"
"לפני 6 שנים – כל אחד יכול לפתוח זירת מסחר. אף אחד לא בדק אותך והיה בזה סיכון משמעותי, שהמייסד יברח עם הכסף שבזירה. זה קרה לא מעט – ראינו את זה שהבעלים פשוט נעלם – ברח או מת, וכל מי שהיה לו כסף בפלטפורמה הזו איבד את הכל.
היום יש כבר רגולציה שלא מאפשרת את זה
"אם יש לך פלטפורמה עם רגולציה זה פחות סביר שזה יקרה וזה בטוח יותר. אם כסף נכנס מהלבנת כספים הם חייבים לבדוק את זה וחייבים לדווח על כך לרשויות אם יש משהו חשוד. יש תהליך שמחייב אותם לרשום את הזהות של הלקוחות ואז אפשר ללכוד אותם ואז זה בטוח יותר, לדעתי זו התפתחות טובה.
"בארה"ב יש הצעה חדשה לכפות רגולציה על ארנקים פרטיים גם כן. כך שלא תוכל לשלוח כסף לכל אחד. לדעתי גם זו התפתחות טובה. אנחנו לא רוצים שקים ג'ונג און יוכל לסחור בביטקוין באופן חפשי, אחרי שיש סנקציות נגדו בעולם הבנקאי המקובל".
מה הקשר בין צריכת החשמל של הכרייה לבין זירות המסחר?
"אין קשר ישיר בין רשת הכריה שהיא צרכנית האנרגיה, לזירות המסחר. זירה כמו COINBASE היא פשוט עוד משתמש ברשת הביטקוין. אבל השימוש בה הופך את הסחר לנח וזה עוזר לערך המטבע לעלות, אז יש קשר אבל הוא עקיף".
