דו"ח מצב המדינה שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מראה: יש מקום להרחיב באופן ניכר את ההשקעה החברתית בישראל, כחלק מתכנית השקעות עתידית ליצאה ממשבר הקורונה.

על פי כותבי הדו"ח, להליכה לבחירות יש משמעויות קריטיות ליציאה של ישראל ממשבר הקורונה. במקרה האופטימי ביותר ממשלה חדשה תקום רק באפריל 2021, ואפשר לצפות שתכניות כלכליות משמעותיות יצטרכו לחכות למחצית השנייה של השנה הבאה. בין התכניות שייאלצו לחכות: תכנית ההשקעות לעידוד יציאת המשק ממשבר הקורונה.

בשלב זה, על פי הערכות, סביר שהנגיף יהיה קרוב למיגור. ההגבלות אמורות להיות מוסרות במידה גדולה והמשק צפוי לחזור לפעילות מלאה. זהו בדיוק העיתוי להתחיל ביישום תכניות ההשקעה המוצגות בדו"ח, עליהן המליצו ארגון ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית.

בגרמניה ובצרפת כבר החלו ליישם את השלבים הראשונים של תכניות השקעה מהסוג הזה, בריטניה אמורה להכריז על תכנית משלה כבר בשבועות הקרובים, ולפי הבטחות הקמפיין של הנשיא ביידן תכנית השקעות עצומה אמורה להיות אחד הנושאים הראשונים שיקדם עם כניסתו לתפקיד בחודש הבא.

בישראל המצב שונה

בישראל, המצב שונה. שר האוצר לא הציג כל תכנית השקעות ליציאה מהמשבר, ולמעשה ההתייחסות היחידה לנושא מצד השר כץ הייתה בכנס אלי הורוביץ, שם הודיע כי הוא מתכוון לבסס את תכנית היציאה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה על השקעות פרטיות, וכי הוא מתכנן לקדם תמריצים להשקעה של המוסדיים בהיקף של 5 מיליארד שקלים בלבד, בניגוד להמלצות הארגונים הכלכליים העולמיים להשקעה של סכומים גדולים בהרבה.

הכשרה מקצועית של רתך. הדו"ח מדגיש את הצורך להשקיע בפיתוח כישוריים לשוק העבודה על מנת להגדיל את הפיריון (צילום: ניצן צבי כהן)

לחיזוק טענותיהם, מזכירים כותבי הדו"ח כי בנק ישראל חוזר וטוען בשנים האחרונות, ועוד יותר מאז תחילת משבר הקורונה, שנחוצה בישראל מהלך השקעות משמעותית. המלצות בנק ישראל מתמקדות בעיקר בשני נושאים: מערכת החינוך ותשתיות.

על פי בנק ישראל, השקעה בשני נושאים אלו תגביר באופן ניכר את הפריון במשק ותייצר תמורה גבוהה במיוחד על ההשקעה. בנושא החינוך, בנק ישראל חוזר ומזהיר מפני הפריון הנמוך של עובדים ישראלים, ומדגיש את הצורך להשקיע בפיתוח הכישורים של עובדים בשוק העובדה על ידי חיזוק מערכות הלימוד וההכשרה המקצועית.

ישראל נמצאת בתחתית הרשימה של מדינות ה-OECD כמדובר בהשקעות מהסוג הזה. על פי הדו"ח, ההשקעה החברתית בישראל, שמוגדרת כהשקעה בתוכניות לחיזוק יכולותיהם של פרטים לקדם מוביליות חברתית, לסייע בשילוב הפרט בשוק העבודה או להגדיל את הכנסתו מעבודה, נמצאת כבר שנים ברמה נמוכה מאד לעומת יתר המדינות העשירות. לפי הנתונים שהוצגו, מאז תחילת העשור הקודם עמד שיעור ההשקעה החברתית מתוך התוצר בישראל על בין 6.7% -8%, לעומת מעל ל-11% מהתוצר במדינות סקנדינביה, לדוגמה.

השקעה בחינוך תשפר את הפריון

אחת ההשקעות החברתיות החשובות ביותר לפי בנק ישראל היא השקעה בחינוך לגיל הרך, שזוכה היום למעט מאד תמיכה מהמדינה. בהתייחסויותיהם לנושא, המובאות בדו"ח מרכז טאוב, מזכירים אנשי בנק ישראל שלעיתים קרובות רמת החינוך בגיל הרך היא פקטור קריטי בקביעת רמת ההשכלה והמיומנות העתידיים של ילדים, ולכן השקעה בתחום הזה יכולה להגביר משמעותית את רמת הכישורים של עובדים במק הישראלי בעתיד.

ישראל, על פי מכון טאוב, נמצאת קרוב לתחתית רשימת מדינות ה-OECD בהשקעה בחינוך לגיל הרך, עם השקעה ממוצעת של כ-8% תוצר לנפש בלבד, לעומת כ-27% במדינות סקנדינביה.

מהדו"ח עולה עוד כי גם בתחום החינוך והנוער יש למדינת ישראל מקום גדול להרחיב את ההשקעה כדי לשפר את כישוריהם ורמת ההכנסה של ילדי ישראל בשוק העבודה. היקף ההשקעה החברתית בילדים בגילאים 0-19 עומד על 15% מהתוצר לנפש, מה שמדרג את ישראל במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD. לצורך ההשוואה, בדנמרק ובשוודיה עומד נתון זה על 27%.

גן ילדים. חינוך לגיל הרך כמפתח לצמיחה (צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90)

גם בהשקעות חברתיות למבוגרים בשוק העבודה ישראל נמצאת בתחתית הרשימה בהשוואות עולמיות. ההשקעה של מדינת ישראל בתכניות הכשרה מקצועיות ותכניות שילוב בשוק העבודה, שמהוות גם הן חלק חשוב מהמלצות בנק ישראל, היא מהנמוכות במדינות המפותחות. על פי הדו"ח ההשקעה בתחום זה בישראל עמדת בעשורים האחרונים על כ-0.17% מהתוצר בלבד, לעומת ממוצע של 0.54% תוצר בין מדינות ה-OECD.

הנתונים מצביעים על כך שלא רק שלמדינת ישראל יש הרבה מקום לבצע השקעות חברתיות כחלק מתכנית יציאה ממשבר הקורונה, אלא שהיציאה מהמשבר עשויה להיות הזדמנות לשפר את השירותים הציבוריים, שזקוקים להשקעה משמעותית כדי להביא את ישראל לרמת ההשקעה של המדינות העשירות.