חיסון חדש שפותח בשיתוף פעולה של אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרהזניקה אושר אתמול (ראשון) בהודו והיום החלו לחסן בו את אזרחי בריטניה.
המחוסן הבריטי הראשון היה בריאן פינקר (82), גימלאי של אוניברסיטת אוקספורד ששמש בעבר כמנהל תחזוקה. "אני שמח לקבל את חיסון הקורונה הזה וגאה שהוא פותח באוניברסיטת אוקספורד שבה למדתי", אמר פינקר לאחר הזרקת החיסון. "הצוותים הרפואיים היו נהדרים. עכשיו שהתחסנתי, אני מחכה לחגוג את יום הנישואין ה-48 שלי עם אשתי בהמשך השנה".
"החיסון שפותח בעזרת חוקרי אוקספורד הוא ניצחון עבור המדע הבריטי", אמר שר הבריאות הבריטי מאט הנקוק. "זהו רגע מכריע במאבק שלנו נגד הווירוס הנורא הזה, ואני מקווה שהוא יתן לכולם תקווה חדשה שסוף המגפה נראה באופק".
https://www.youtube.com/watch?v=eRmF5L5mctE
היתרון המרכזי בחיסון של אסטרהזניקה הוא בכך שניתן לאחסנו במקררים רגילים, ולא בתנאי קור קיצוני כמו קודמיו. לפי הנתונים שסיפקה אסטרהזניקה אחוזי היעילות של החיסון הם מעל 90%.
"הודו לא תייצא את חיסוני אסטרהזניקה בחודשים הקרובים", אמר היום לסוכנות הידיעות AP אדר פונוואלה, יו"ר מכון סרום ההודי. אסטרה-זנקה חתמה על חוזה עם מכון סרום ההודי לפיו רשאי המכון לייצר מיליארד מנות חיסון בשנת 2021, מנות המיועדות למדינות מתפתחות. מכון סרום ההודי מחזיק במפעל החיסונים הגדול בעולם בעיר פונה שבהודו, מפעל בו מיוצרים מדי שנה כ-1.5 מיליארד מנות של חיסונים שונים.
"נספק את החיסון כרגע רק לממשלה ההודית. בעתיד נצטרך לעמוד על האיזון בין אספקת החיסון להודו, לבין האספקה לקרן COVAX שתחלק את החיסון בין המדינות המתפתחות". אמר פנוואלה. ממשלת הודו העניקה אתמול אישור חירום לשימוש בחיסון של אסטרה-זנקה ברחבי המדינה בתמורה לכך שהחיסונים שייוצרו בחודשים הבאים ישארו בהודו. פנוואלה הסביר כי מנות החיסון היועדות לקרן COVAX יסופקו לה החל ממרץ או אפריל. לדבריו מתקיימים כעת מגעים בין מכון סרום לבין COVAX על מכירת 400-300 מיליון מנות נוספות ל-200 מיליון המנות שכבר נמכרו לקרן ויסופקו לה החל ממרץ או אפריל.
ישראל סיכמה עם אסטרהזניקה על רכישת 10 מיליון מנות חיסון
100 מיליון המנות הראשונות של החיסון שיוצרו בהודו נמכרו זה מכבר לממשלת הודו במחיר סמלי של 200 רופי למנה (2.74$) ומחירו של החיסון בשוק הפרטי יהיה 1,000 רופי למנה (13.68$). החיסון יסופק לכל מדינות המחוז בהודו תוך 10-7 ימים. בתוך כך החל מכון סרום לנהל משא ומתן על מכירת חיסונים למדינות נוספות ביניהם בנגלדש, סעודיה ומרוקו, כך לפי דבריו של פנוואלה.
הדרך לאישור החיסון של אסטרהזניקה הייתה מסובכת יותר מזו של מתחרותיה האמריקאיות פייזר ומודרנה. תקלה בייצור הובילה לכך שחלק מהמשתתפים בניסוי המקורי קיבלו רק חצי מהכמות שהיו אמורים לקבל. כתוצאה מכך נמצא כי רמת היעילות של החיסון הייתה 62% בלבד. בעקבות הממצאים, מנכ"ל אסטרה-זנקה, הרופא הצרפתי פסקל סוריוט, הודיע בחודש שעבר שהחברה תערוך ניסוי נוסף בו נמצא שהיעילות לאחר תיקון המינונים עמדה על 90%.
משרד הבריאות הישראלי סיכם עם אסטרה-זנקה על רכישת 10 מיליון מנות חיסון. באסטרה-זנקה מתכננים לייצר 40 מיליון מנות עד סוף מרץ 2021, וההערכה היא שהמשלוח הראשון של החיסונים שלהם יגיע לישראל עד יוני.