שנת 2021 התחילה ללא החלטות רשות החשמל לגבי תעריפים סולאריים למתקני גגות בגודל בינוני. בשנת 2020 ניסתה הרשות להאיץ הקמת מתקנים אלו בעזרת תעריף נדיב במיוחד של 45 אגורות לקוט"ש למערכות סולאריות בהיקף של עד 200 קילו-ואט (המקבילה לכ-20-25 גגות של בתים פרטיים). ההסדרה פקעה ללא חידוש, ורק ב-11 בינואר אמורה להתכנס מליאת רשות החשמל לקבלת החלטה לגבי הסדרה חדשה.

לאחר הדיון, אם תתקבל החלטה, יש להמתין לפרסומה ברשומות ולעדכון של תוכנות המחשב של רשות החשמל.

בינתיים פרסמה חברת החשמל באתר האינטרנט שלה נוסח מבלבל: "עד שתתקבל החלטת רשות חדשה באפשרותכם לבצע רישום למערכות על 100 קילוואט בלבד בהתאם לתעריף שייקבע בהמשך בהחלטת רשות החשמל".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, השתתף אתמול (שני) בדיון בכנסת בוועדת הכלכלה על "תכנית חילוץ ירוקה לישראל" ותיאר שוק שחוסר הוודאות שולט בו. ל'דבר' אמר כי "יש כ-1,000 עובדי שיווק בתעשייה שקמים בבוקר ולא יודעים מה להציע ללקוחות כי אין תעריף". עוד התלונן פרנס על כלל חדש שמחייב מי שמפצל את חיבור החשמל שלו להתחייב שלא להקים יותר ממערכת סולארית אחת במשך שנתיים.

איך נקבע תעריף החשמל ליצרן סולארי? 

תעריפים תלויים בגודל המערכת. בעלי בתים פרטיים מכוסים בתעריף מובטח ורציף, כמו גם בעלי שדות קרקעיים וגגות גדולים שיודעים מראש את התעריף לפי מכרזים תחרותיים שזכו בהם. ביניהם נמצאת ה"חוליה החסרה" – חקלאים, רשויות מקומיות ובעלי עסקים אחרים שיש להם גגות מתאימים, אך יתקשו להתמודד במכרז מול תאגידים גדולים, מקומיים וזרים.

יואב קצבוי, ממלא מקום רשות החשמל, הסביר ל'דבר' את המדיניות הנוכחית: "יש הסדרה נדיבה של 45 אגורות לקוט"ש, והיא קבעה זאת לעד 100 קילו-ואט במקום צרכנות אחד. זה נועד לעודד צרכנים קטנים ולא צרכן ענק, שיש לו 2 מגה-ואט. בשביל לעקוף את זה, צרכנים ענקיים פיצלו את השטח שלהם להרבה צרכנים עם חיבור חשמל נפרד. הם ביקשו מחברת החשמל להירשם כשבעה צרכנים ובכל אחד מהם הקימו מערכת סולארית בתעריף גבוה ואת זה אנחנו לא יכולים לקבל".

לגבי קטיעת רצף ההסדרות אמר כי "בינתיים אפשר להירשם בתעריף הישן. הוא יישאר בתוקף. נכון שיש עיכוב קטן, אבל התעריף החדש ייכנס לתוקף תוך זמן קצר. אנחנו נאפשר להקים מערכות של מעל 100 קילו-ואט במקום צרכנות ללא מכרז".

לשחק על כסף או על הספק? 

לפי השימוע, רשות החשמל תאפשר להקים מערכת סולארית בינונית בלי מכרז. לטענת החברות הסולאריות, הקושי נעוץ בנוסחת התעריף המוצעת, שדומה למס פרוגרסיבי – הקילוואטים הראשונים מוקצים בתעריף גבוה והגדלת המערכת תיספר בתעריף תחרותי, נמוך פי שניים ויותר.

קצבוי מסביר, "ייתכן שגם אנחנו עושים טעויות, אבל אנחנו בודקים את עצמנו. במכרז הגגות הראשון ראינו המון המון מתקנים בינוניים של 250, 300 ו-400 קילו-ואט שנבנים בתעריף התחרותי. נכון שהתעריף יורד אבל גם עלות הגדלת המערכת יורדת".

לפי פרנס, "במצב הזה אנשים יקימו רק את ה-100 קילו-ואט כי זה הכי משתלם, גם אם יש להם מקום ל-200 או 300". 

קצבוי חולק עליו. "אני לא חושב שזה יקרה. זה תעריף יותר אטרקטיבי מתעריף תחרותי במכרז, אם יש לך גם צריכה עצמית משמעותית של חשמל. זה חשוב כי כך מתקן בגג קטן חוסך משאבי רשת. אם אין לך צריכה, זה באמת לא יעיל שתעשה את זה שם. אנחנו יודעים להביא כמויות של הספק גם בלי היצרנים הקטנים האלה". 

לפני כחודש החליטה המועצה הארצית לתכנון ובניה להגביל את כמות הקרקע שניתן להקצות לשדות סולאריים, שיקבלו תעריף תחרותי נמוך מאוד, על מנת לעודד מיצוי שטחים מופרים כמו גגות, חניונים ואפילו שדות חקלאיים – להתקנת מערכות סולאריות ללא הקצאת קרקע חדשה.

בטרם ההחלטה, במשרד האנרגיה הביעו חשש שהמגבלות לא יאפשרו עמידה ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.

בינתיים, רשות החשמל לא ממהרת למצות כל פיסת קרקע אפשרית.