“החברה הערבית מגיבה באיטיות לחיסונים”, אומר ל'דבר' פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי 'לגליל' בנהריה. "ברשתות החברתיות נאמרים דברים לא מציאותיים, ואנשים מאמינים ומפחדים. מולם קיים מידע אמין ומהימן, אבל כיוון שזו פעם ראשונה שמנסים את הטכנולוגיה, זה מעלה חששות. לצערי לא מעט חיסונים נזרקו לפח בגלל שהאנשים מעל גיל 60 לא הגיעו". לצד הקושי באמון, הוא מצביע על הקושי בנגישות לחיסונים בחברה הערבית שדורש התייחסות ייחודית.

לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לאתמול (ראשון) בחברה הערבית התחסנו 42% מגילאי 60 ומעלה, לעומת 65% בחברה היהודית (הנתונים מפולחים על פי יישובים, ולכן ערים מעורבות אינן נכללות בהם). מבט לפי יישובים שפורסם בשישי מגלה כי היישובים הערביים והחרדיים נמצאים בתחתית טבלת שיעורי ההתחסנות. אמנם האוכלוסייה ביישובים אלו צעירה יותר, אך הבדל זה לבדו אינו יכול להסביר את הפער בין שיעור ההתחסנות בג'לג'וליה (2.5%), תל שבע (1.3%) וכסייפה (1.2%) לבין 23% ברעננה ובהרצליה.

סוגיית המפתח, אומר ברהום, היא האמון של הציבור הערבי במערכת הבריאות. "בדקתי בארגון שאני מנהל (בית החולים), וגיליתי שמתוך כל המחוסנים, 40% היו ערבים. החשש לא נמצא בקרב העובדים שלי. ראיתי את עובדי המסגרייה ליד הרופאים שבאו להתחסן. זה לא תלוי השכלה, אלא תלוי אמון במערכת”.

ברהום מוסיף כי בדרך כלל 30% מהאוכלוסיה אינם מתחסנים, ומציין כי "זה בסדר אם הם מפוזרים באוכלוסיה באופן שווה, כי תופעת חיסון העדר תעבוד”. עם זאת, הוא מזהיר שאם קבוצה גדולה ומרוכזת לא תתחסן, היא עלולה להאיץ את ההידבקות.

"לפתוח את מרכזי החיסון ללא תור, לפי התעדוף"

מרכזי החיסונים ביישובים הערביים בשבועות האחרונים היו ריקים יחסית, וברהום מציע מספר פעולות להנגשתם: "לדעתי צריך לפתוח את מרכזי החיסון ללא תור. התור מייצר חסם במגזר הערבי. הצורך להתקשר ולקבוע שעה מסוימת הוא קשה. יש לקרוא לאנשים לבוא, ולא לחייב אותם לשעה מסוימת. ההנגשה מבחינתי זה לקרוא לאנשים לפי תעדוף משרד הבריאות, ללא קביעת תור. להגיד לדוגמה לבני ה-65 ומעלה, תבואו מתי שאתם רוצים במהלך השבוע".

בנוסך, הוא מציע לחסן בתוך יישובים קטנים ומרוחקים, רעיון ששר הבריאות אדלשטיין ופרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש אמרו שיקדמו באמצעות הפרדה של משטחי החיסון של פייזר (שכוללים כ-1,000 מנות בכל אחד) והצבתם על ניידות חיסונים. "צריך להנגיש את החיסונים כמה שיותר קרוב לאנשים. לקחת את חבילת החיסונים לתוך הישוב ולחסן את כל אלה שצריכים להתחסן לפי התעדוף, בעיקר לקבוצות הפחות הניידות וקבוצות הסיכון. בנוסף, צריך למקם מרפאה בנגב שקרובה למרכזי האוכלוסייה ותוכל לחסן".

"החיסונים לא יישארו לעד. צריך לגמור להתחסן ולהמשיך הלאה", אומר פרופ' ברהום, "יש חשש ממוטציות, והמצב יהיה יותר קשה. לכן צריך כמה שיותר מהר למגר את הנגיף”.