"הדבר הכי חשוב הוא שהצלחנו להשאיר את מחיר המטרה. לא היינו חותמים בלי זה", אומר ל'דבר' הרפתן ארנון אושרי מכפר ויתקין, שהשתתף במשא ומתן על ההסכם החדש למשק החלב שנחתם היום (חמישי). "צריך להבין שכל הורדה במחיר המטרה היא פגיעה במשכורת שאני מביא הביתה. את שאר הדברים, כמו מחיר הגרעינים, החשמל והמים, אי אפשר להוריד", הוא מסביר.
ההסכם קובע שמנגנון מחיר המטרה יישאר ללא שינוי ויינתן פטור מלא ממכס לייבוא יוגורטים, מעדנים וגבינות עד 5% שומן. מכסות ייבוא הגבינות הקשות תגדל בהתאם לצריכת החלב. ההסכם יהיה בתוקף לחמש שנים, עם אופציה לשינוי בתום שלוש שנים.
אושרי טוען שמהכיוון של האוצר, החקלאים מיותרים. "אם האוצר היה יכול, הוא היה פותח את כל משק החלב לייבוא", הוא אומר. "יש פה מאבק בין תפיסת עולם כלכלית ימנית, שמובלת על ידי פורום קהלת שהשתלט על האוצר, לבין אזרחי המדינה". ומוסיף, "למזלנו שר האוצר הוא מושבניק אז הוא ידע להתערב בכדי שההסכם יצליח. גם משרד החקלאות תמך בנו לכל אורך הדרך. זכינו בשר ומנכ"ל משרד שמחוברים מאד לחקלאות הישראלית".
האוצר רצה הסכם קצר ככל האפשר ולבסוף נחתם הסכם לחמש שנים. "אם אני היום צריך להשקיע בבניית מכון חליבה, אז אני לא יכול לעשות את זה. אני לא יכול להחזיר השקעה ב-5 שנים".
האוצר כלל בהסכם הגדלה של ייבוא מוצרי חלב. לדברי נציגי האוצר, הייבוא נועד להתמודד עם העלייה בביקוש ולהוריד את יוקר המחייה. "אנחנו עם הרגל על הברקס. ברגע שהמדינה תאשר לנו, נייצר יותר. האוצר יוצר מחסור ואז מייבא. הוכח שייבוא לא מוריד את יוקר המחייה. הרשתות והיבואנים סופגים אצלם את ההורדות של המכסים".
"מאד חשוב שאזרחי המדינה יבינו שיוקר המחייה לא נובע מהחקלאים". הוא מתעקש. "יוקר המחייה נובע מהמחלבות, הרשתות והממשלה. מי שקובע את יוקר המחייה זאת המדינה, לא היצרנים".
"כשפותחים את האפשרות לייבוא, אני מתחרה מול חלב מסובסד מאירופה", הוא מסביר. "זה לא הוגן. זה יביא אותנו למצב שיש 4-3 רפתות ענק בבעלות תאגידים. תחרות זה דבר טוב אבל בתנאים שווים".